ללא ספק מדובר במוזיקה מוזרה, אבל מוזרה במובן הטוב של המילה, או יותר נכון לומר מוזרה שגורמת להרגיש טוב
אהבתי מאוד את השילוב של הקצב של הפסנתר והקצב האישי שלה והרעיון שהיא אחראית לשניהם ושולטת בהם בו זמנית. בתור פסנתרן לשעבר (4 שנים, ואחרי שניגנתי גם בכינור, כרגע אני מנגן בגיטרה אקובטית וחשמלית), אני מאוד מעריך כישרון שכזה
אבל 22:22 הוא משמעותי יותר בפורום הזה, כי האלבום הראשון של רג'ינה ספקטור [לא מוכר ולא ניתן להשיג אותו. מלבד בלונדון, מסתבר] - עונה לשם 11:11. [וכן, זה של רג'ינה, אז הוא עונה לשם שלו. >>] Alnilam
Soviet Kitsch זה דיסק מעולה [כמו כל שאר הדיסקים שלה.]. אי אפשר להשאר אדיש לא רק בגלל Ode to Divorce , אלא בגלל שזה דיסק שמאגד קובץ של שירים כלכך מדהימים וכלכך שונים , שפשוט וואו אחד גדול. כל שיר שלא תשים שם ישאיר אותך עם פה פתוח לתקופה לא קצרה. אני עמרי , By the way , ואני מקווה שתהנה פה =] [[email protected]]