שיר לי שני
New member
טובת הילד
אני חושבת, ופותחת בזה שרשור חדש,
שכל הדיונים הארוכים פה מתמצים לשאלה אחת:
מה טוב לילדים?
יש אמהות, כמו איילת, למשל, שמגדלות ילדים לפי הדת.
אם היא היתה מתחתנת עם חוזר בתשובה שהוריו חילונים, יכול להיות שהם היו מכבדים את זה ומקפידים,
ויכול להיות שהיו פה הודעות שלה על איך היא לא יכולה לסמוך עליהם שלא יראו לו טלוויזיה בשבת ו/או יגישו לו שוקו עם השניצל.
יש אמהות, כמו הגיסה של האישלי, שחושבות שממתקים זה רע מוחלט.
בשבילן, חמות כמו חמותי, שנותנת המון המון ממתקים, זו חמות שמזיקה לילדים.
פשוט ככה.
ראיתי מישהי שכתבה שהחמות שלה לימדה את הנכד שהוא לא הולך לגן כי אמא לא מרשה,
והפכה אותו מילד מחונ"ב שמח, לילד מקופח ומסכן.
אני לא בטוחה שזה הכי טוב לילד להרגיש מקופח ומסכן.
אז כשהדיון מצטמצם ל"מה טוב לילד", אפשר לשאול שאלה אחרת:
האם אפשר לבקש מאמא שתתן למישהי לעשות משהו שבעיניה מזיק לילד שלה?
בדרך כלל, מה שקורה פה, זה שמנסים לשכנע שזה בסדר ולא מזיק.
במקום זה, הייתי מתמקדת בשאלה שהדגשתי, ואולי לשים אותה על השולחן גם מול הסבתא.
למשל, כמו שעשתה חברתי, שאמרה לחמותה שהילדות חוזרות עם כאבי בטן ומקיאות,
וברגע שהחמות הבינה שהיא מזיקה לנכדות, היא הפסיקה להאביס בממתקים.
יכול להיות שאם נשים על השולחן את השאלה הזו, הכל יהיה יותר קל?
אני חושבת, ופותחת בזה שרשור חדש,
שכל הדיונים הארוכים פה מתמצים לשאלה אחת:
מה טוב לילדים?
יש אמהות, כמו איילת, למשל, שמגדלות ילדים לפי הדת.
אם היא היתה מתחתנת עם חוזר בתשובה שהוריו חילונים, יכול להיות שהם היו מכבדים את זה ומקפידים,
ויכול להיות שהיו פה הודעות שלה על איך היא לא יכולה לסמוך עליהם שלא יראו לו טלוויזיה בשבת ו/או יגישו לו שוקו עם השניצל.
יש אמהות, כמו הגיסה של האישלי, שחושבות שממתקים זה רע מוחלט.
בשבילן, חמות כמו חמותי, שנותנת המון המון ממתקים, זו חמות שמזיקה לילדים.
פשוט ככה.
ראיתי מישהי שכתבה שהחמות שלה לימדה את הנכד שהוא לא הולך לגן כי אמא לא מרשה,
והפכה אותו מילד מחונ"ב שמח, לילד מקופח ומסכן.
אני לא בטוחה שזה הכי טוב לילד להרגיש מקופח ומסכן.
אז כשהדיון מצטמצם ל"מה טוב לילד", אפשר לשאול שאלה אחרת:
האם אפשר לבקש מאמא שתתן למישהי לעשות משהו שבעיניה מזיק לילד שלה?
בדרך כלל, מה שקורה פה, זה שמנסים לשכנע שזה בסדר ולא מזיק.
במקום זה, הייתי מתמקדת בשאלה שהדגשתי, ואולי לשים אותה על השולחן גם מול הסבתא.
למשל, כמו שעשתה חברתי, שאמרה לחמותה שהילדות חוזרות עם כאבי בטן ומקיאות,
וברגע שהחמות הבינה שהיא מזיקה לנכדות, היא הפסיקה להאביס בממתקים.
יכול להיות שאם נשים על השולחן את השאלה הזו, הכל יהיה יותר קל?