עדן חולת אהבה
New member
טובעת
"רחוק מהחוף אי שם במים העמוקים , רק אני והכחול העמוק של המים , מרגישה משיכה ברגליי, משתדלת להרים את הראש מעל פני המים, לא מצליחה, אני טובעת, לאיש לא אכפת, אין מציל בים הזה, כל האנשים מתאסיפים לראות מה קורה שם, אך איש לא עוזר, טובעת ללא אפשרות להתחרט על מעשי, נאבקת בידיי במים, ללא יעילות, נסחפת הרחק מהכל , והם רק לועגים לי, ספינות עוברות ללא מטרה לעזרה, רק כדי לצפות, רק כדי להנות מהמחזה, איש לא יודע מה עובר בראשה, לאיש לא אכפת, אותה מסכנה שנכנסה לים העמוק והמאיים , לא נכנסה מרצונה, אותה בחורה לא ידע מה מחכה לה, אבל היא ידעה שזהו המצב, וללא ברירה צריך להתמודד, מפסיקה להאבק , נותנת לזה לסחוף אותה , לוקחת נשימה עמוקה לראותיה , וצוללת, נסחפת אם הזרם של המים, היא פוקחת את עינייה ונדהמת למראה, כחול- עמוק וכובש, המים בדיוק בטמפ´ הנכונה, נסחפת לשם, לא יודעת לאן אבל לא נאבקת -ביעדה, מתחרטטת על כל הזמן ששהתה על האדמה היבשה, אותה אדמה שגרמה לה לסדקים בעור, נסחפת במחשבותייה אל העולם החדש, היא לא הבינה איך היא נאבקה בהתחלה, מתברר שזאת הייתה טעות שלא ידעה, ברגע מסויים האוויר יגמר לה, אבל למה לעלות למעלה? למה ללכת חזרה? למה לחיות בעבר? היא רואה את העתיד , והעתיד יותר ברור לה מבעבר, היא רואה בצורה ברורה לראשונה בחייה, והיא נהנת , היא לא תחזור לאדמה , אחרי שגילתה את יעדה , היא גילתה שטביעתה הייתה כדאית, ושהייה שווה לה לסכן את חייה , לטובת משהו יותר טוב , למרות הכאב וחוסר החמצן, מרוצה ויודעת שהיא שלמה אם עצמה, לראשונה בחייה, לראשונה שמחה על הכאב שעבר עלייה, לראושנה חייה התבהרו לתמיד, לראשונה ראתה את כאבה מתפוגג אל מול עינייה, לראשונה דעותייה לא בוקרו, ולאחרונה ידעה שלא תמלט מזה שוב כי זה לא שווה לה כל החיים המזויפים שעברה כל הזמן לפני אותה כניסה לים,מאז ידעה שזה יעדה ושלא צריכה לדחוק אותו לפינה החשוכה והמרוחקת ביותר ולהתעלם ממה שהיא באמת, לראשונה היא טבעה מרצונה..."
"רחוק מהחוף אי שם במים העמוקים , רק אני והכחול העמוק של המים , מרגישה משיכה ברגליי, משתדלת להרים את הראש מעל פני המים, לא מצליחה, אני טובעת, לאיש לא אכפת, אין מציל בים הזה, כל האנשים מתאסיפים לראות מה קורה שם, אך איש לא עוזר, טובעת ללא אפשרות להתחרט על מעשי, נאבקת בידיי במים, ללא יעילות, נסחפת הרחק מהכל , והם רק לועגים לי, ספינות עוברות ללא מטרה לעזרה, רק כדי לצפות, רק כדי להנות מהמחזה, איש לא יודע מה עובר בראשה, לאיש לא אכפת, אותה מסכנה שנכנסה לים העמוק והמאיים , לא נכנסה מרצונה, אותה בחורה לא ידע מה מחכה לה, אבל היא ידעה שזהו המצב, וללא ברירה צריך להתמודד, מפסיקה להאבק , נותנת לזה לסחוף אותה , לוקחת נשימה עמוקה לראותיה , וצוללת, נסחפת אם הזרם של המים, היא פוקחת את עינייה ונדהמת למראה, כחול- עמוק וכובש, המים בדיוק בטמפ´ הנכונה, נסחפת לשם, לא יודעת לאן אבל לא נאבקת -ביעדה, מתחרטטת על כל הזמן ששהתה על האדמה היבשה, אותה אדמה שגרמה לה לסדקים בעור, נסחפת במחשבותייה אל העולם החדש, היא לא הבינה איך היא נאבקה בהתחלה, מתברר שזאת הייתה טעות שלא ידעה, ברגע מסויים האוויר יגמר לה, אבל למה לעלות למעלה? למה ללכת חזרה? למה לחיות בעבר? היא רואה את העתיד , והעתיד יותר ברור לה מבעבר, היא רואה בצורה ברורה לראשונה בחייה, והיא נהנת , היא לא תחזור לאדמה , אחרי שגילתה את יעדה , היא גילתה שטביעתה הייתה כדאית, ושהייה שווה לה לסכן את חייה , לטובת משהו יותר טוב , למרות הכאב וחוסר החמצן, מרוצה ויודעת שהיא שלמה אם עצמה, לראשונה בחייה, לראשונה שמחה על הכאב שעבר עלייה, לראושנה חייה התבהרו לתמיד, לראשונה ראתה את כאבה מתפוגג אל מול עינייה, לראשונה דעותייה לא בוקרו, ולאחרונה ידעה שלא תמלט מזה שוב כי זה לא שווה לה כל החיים המזויפים שעברה כל הזמן לפני אותה כניסה לים,מאז ידעה שזה יעדה ושלא צריכה לדחוק אותו לפינה החשוכה והמרוחקת ביותר ולהתעלם ממה שהיא באמת, לראשונה היא טבעה מרצונה..."
