טבע פראי

[בופיק]

טבע פראי

היי חברים יקרים שלי, מזמן שלא כתבתי, מזמן שלא הבאתי קצת מעצמי לכאן... והאמת? זה חסר לי... אני מוצאת שאני כמעט כל ערב או לפחות פעם ביומיים נכנסת לקורא דברים של אחרים, אבל לא מוצאת את האנרגיות להגיב או לכתוב דברים משלי... פשוט עייפה מכדי להגיב או לעשות איזה צעד יוזם. ביום ראשון האחרון נחתתי מטיול שערכתי עם אמא שלי בסקוטלנד, סוף סוף לקחתי את החופש הראשון שלי מאז שחזרתי לצבא... נסענו ל10 ימים שבהם טיילנו בהרים הסקוטים, עשינו מסע של 200 קילומטר, זה יצא שבערך כל יום היינו הולכות בין 20-30 ק"מ בתוך טבע קסום, נחלים ואגמים, יערות ושדות, הכל ירוק ובצבעים של טבע שלא יצא לי לראות, זמן שלי עם עצמי זמן שלי אמא שלי שאני מקפחת אותה בגלל כל עניין הבסיס והצבא. היה מדהים. 7 ימים של הליכות בטבע בלי יכולת לתקשר, לא לקחתי איתי שום אמצעי תקשורת, לא אינטנט לא פלאפון לא כלום! כל ערב היינו מגיעות בסוף יום טיול לאיזה בית נחמד סקוטי, כל יום בית אחר שבו היינו ישנות ובבוקר קמות לעוד יום של מסע. מדהים!!!! אני מאוד ממליצה... כמובן שחזרתי בטירוף! ויש לטירוף הצבאי, נחתתי בראשון ב-6 בבוקר ואבא שלי בא לקחת את אמא שלי מהשדה ובדרך הביא לי את המדים, החלפתי בגדים בשדה ויצאתי לבסיס כאילו זה יום ראשון רגיל הקטע היותר מוזר הוא שלאחרונה הבת זוג הקודמתי שלי ואני קצת חזרנו לדבר, אבל אמרתי לה שכאני לא רוצה לחזור לזוגות כי אני כרגע במקום שטוב לי בלבד וטוב לי להשקיע את כל מרצי והאנרגיות בבסיס. בזמן הטיול בגלל שלא היה לי אמצעי תקשורת היא נורא נלחצה והתקשרה לאחותי הגדולה כדי לשאול לשלומי, ביום שהגעתי היא התקשרה אלי ואמרה שרצתה לבוא עם טבעת לנתב"ג.... לא ממש ידעתי איך להגיב לזה, אמרתי לה שמזל שהיא לא באה ובטח לא קשור טבעת... אני מרגישה טיפה מהורהרת או מעורערת או אני לא יודעת מה... אני יודעת שיש לה כוונות לחזור,אני יודעת שהיא מאוד משתדלת ורוצה, אבל אני מרגישה שאני מבולבלת ולא רוצה להתחייב כרגע לכלום... מקווה שגם עליכם עבר חופש סוכות נחמד ומלא עניין כמו זה שהיה לי... בופיק

 

[גיי40 גברי]

שלום בופיק! מזמן....

לא שמענו ממך. שמח לשמוע שנהנית בטיול בסקוטלנד. אני מניח שזה שוק לחזור לחום הארצישראלי. אני מתבשל כאן על שפת ימה של תל אביב כבר שלושה שבועות יחד עם בן זוגי שממשיך בלימודי העברית שלו ונהנה מן המפגשים עם החברים שלנו והמשפחה שלי בקריות. -- אי-האפשרות להתשר אליך מצד האקסית גרם לה לחץ מובן. פתאום נעלמה לה האופציה. חכי עד שהמצב יחזור לנורמלי, כלומר, שהיא יכולה לטלפן אליך בלי הגבלה, ואז במצב הנורמלי הזה נראה איך היא תנהג. אז גם ההחלטה שלך תהיה קלה יותר. סתיו נעים! פורטי

 

[yosef 30]

בופיק אהובתי היקרה ../images/Emo24.gif

ראשית אני מתנצל שאני לא משמ שומר על קשר. אני שמח לשמוע שנהנית עם אמא שלך בטיול, לטייל הם ההורים יכול להיות סיוט או חוויה טובה מאוד

אני זוכר את הטיול שלי עם אבא שלי למרוקו - חמישה ימים ראשונים לא מצאתי שום קשר אליו, עד שלפתע נזכרתי בנושא שקראתי בלימודים שלי - ובאותו רגע פשוט הבנתי הכל אחרת - והאמת מאז אני ואבא שלי פשוט חברים. סקוטלנד תמיד נפתסת לי כחלום שצריך להגשים, הגשם, הירוק, המרחבים, הבתים הבודדים האלה. מה שרואים סרטים - שקט ושלווה אדירה. אני מבין שעשית לאמא שלך הרבה מסעות - את המדים השארת בבית אבל את הרעל הולך איתך לכל מקום

. אני קצת לא כלכך ממליץ על ההתבודדות הזאת שאת מוצאת לעצמך להיות בה. אז נכון שיש לך שקט, ואת נהנית וכו'. אך ....נראה לי שזה גם מקום של בריחה - שעדיף לשבת כאן - אין שום דבר שיכול לערער אותי - לא שואלים אני לא צריכה לענות. אני לא רואה - לא צריכה להגיב וכו'. בופיק להתחיל להזיז את התחת - ולחיות קצת מעבר לצבא. יש חיים בחוץ את יודעת - ורק טוב יכול לצאת מזה. לגביי הבת זוג. טבעת ואהבה ולהגיע לנתבג זה מקסים. אך אני חושב שאם כבר תחליטו לדבר אז בטח שלא בטלפון. לשבת ביחד ולשאול מה בדיוק השתנה מאז. ותקשיבי לתוכן לא למנגינה. ואז תחשבי מה באמת נכון לך, מה באמת מגיע לך. געגוע זה לא מספיק בשביל לחזור ויהיה חזק ככל שיהיה. אם זה נגמר אחרי שנה ואת הרי מדהימה ומיוחדת כלכך - מה בדיוק השתנה אצלה במחשבה ובהבנה. ואת יודעת....להיות פתוחה להקשבה זה יכול להיות גם דבר טוב - בגבול הטעם הטוב

טוב לראותך שוב במשפחה חיבוק גדול

מתגעגע אליך. יוסף.

 

[בופיק]

יוסף אהובי

כמה כיף לחזור הביתה ולגלות כל פעם מחדש שאת מרגיש שאוהבים אותך.... תודה! אין צורך להתנצל, אני מתארת לעצמי שאתה עסוק עד מעל לראש ולקשר יש שני צדדים ככה שאני לוקחת אחריות גם על עצמי בנושא! זה מצחיק שאין לחשק לחיים מחוץ לצבא, הדבר היחיד כמעט שאני עושה שכשאני מגיעה הביתה זה אופניים כי זה אין לי כל כך בבסיס, אפילו ריצות כל בוקר אני לא עושה... אני פשוט שבויה פה בבסיס... הפסקתי לקחת אפטרים באמצע שבוע, כבר קרה שעשיתי שבת ונשארתי ימי שישי. נבלעתי לתוך העשיה הזאת... אני יודעת שבהתחלה זה היה מתוך בריחה בגלל הפרידה והמקום נוח כי הגיע מפקד חדש שהוא מקסים בפני עצמו ואנחנו חברים טובים ואני כאילו מרגישה שהוא ממלא אצלי כמעט כל פונקציה בחיים. לא מצליחה וכנראה גם מרגישה שאני לא רוצה למצוא את האיזון הזה... לא יודעת בדיוק למה? לדבר איתה כבר דיברתי לא רק בטלפון, נפגשנו והיא אפילו הגיע לשדה בוקר באמצע שבוע כדי להיות איתי קצת... שזה בכלל הפתיע אותי מאוד! ואם כל השיחות אני מרגישה שלאט לאט היא עושה עבודה עם עצמה, אני רק לא ידועת להגיד אם זה רק מילים או באמת שהיא מתכוונת לזה.... אני גם לא יודעת אם הבחירה שלי בצבא זה דבר שמתאים לה בזוגיות. ואני גם יכולה להבין שלא כל אחד היה רוצה להיות בן זוג של איש צבא שהוא דיי טוטאלי כמוני... בקיצור אני לא ממש יודעת מה לעשות, כרגע היא יודעת שנחמד לי לדבר איתה מיידי פעם ולהיפגש ואני גם לא מסתירה ממנה שאני לא רוצה מחוייבות כרגע.... יום נפלא או יותר נכון לילה טוב בופיק

 

[daphts]

שלום בופניק ברוכה החוזרת לפורום

שמחה לשמוע שסקוטלנד עשתה לך טוב סקוטלנד אכן מדהימה ביופיה - הירוק הזה ממקר ומשכר... כתבה תושבת המדבר ונשארה בחיים. אגב את מוצבת בבסיס כזכור לי ממש לידינו אז אולי יש מצב לאיזה מפגש?

 

[בופיק]

היי היי, מה קורה?

הירוק הוא אהבת חיי, את המדבר למדתי לאהוב רק לאחרונה.... לא תמיד קל למצוא יתרונות בצהוב הזה, אבל מסתבר שיש בו משהו מאוד מיוחד ושונה... שונה במובן הטוב. אני לא יודעת איכן אתן גרות, אני רק יודעת שזה בדרום,אבל אשמח לבקר או לקפוץ לקפה כשיתאפשר... יום טוב בופיק

 

[daphts]

בופניק יקרה

היום אנו גרות בגדרה אבל שורשי הם בבאר שבע, וטילנו המון... קסם המדבר והצהוב הזה אהוב עלי ביותר העוצמה והכוח שיש בנוף הזה... הנוך בשעות בין ערבים משפת מחתש רמון, או בירידות לים המלח... עין על זה... הפריחה המפתיעה בחודשי החורף כשהמדבר מתעורר לחיים, חיפוש גרבילים ושאר זוכלים בלילות בדיונות... יש חיים במדבר אמנם לא ירוק שם כמו בצפון אבל בהחלט יש חיים. את תמיד מוזמנת!