טבעונית עם בעיה

[נעמי66]

טבעונית עם בעיה

מאז עברתי לתזונה טבעונית, לפני כמה שנים, השגתי בריאות טובה, אבל במשך הזמן התחלתי לסבול מתופעה מטרידה - רגישות, מעין אלרגיה, לאוויר שאינו צח. שהיה בחדר שאינו מאוורר מספיק, במרתף (שלא לדבר על חניון תת-קרקעי) וכדומה, גורמת לי לכאב-ראש, כאב-בטן והרגשת בחילה - כמו הרעלה, קלה או לא קלה, תלוי במקום ובזמן השהיה. גם עשן מכוניות (כשנתקעים, למשל, בפקק- תנועה) גורם לי לאותן תופעות. מישהו נתקל בדבר כזה?

 

[0 אור 0]

בהחלט

אני זוכרת את עצמי בתור ילדה מגיעה לעיר (ירושלים או תל אביב) ולא מסוגלת לנשום. ככל שאת מנקה את עצמך, ומתרגלת להיות נטולת רעלים, את הופכת להיות יותר רגישה לרעלים הסביבתיים. זו לא אלרגיה, אלא פשוט התחושה הטבעית והתגובה הטבעית להתקלות עם אוויר לא נקי - כאשר מי שמתרגל אליו כבר לא חש כך (וכמובן שזה לא מוסיף לו בריאות) אני כבר "התקלקלתי" ומצליחה לנשום אוויר לא נקי, בלי תגובות קשות, אבל כשמדי פעם יוצא לי לקחת תרופה, אז התגובות שלי מאד קשות. רופא השיניים שלי כבר נתקל בזה שאני ממש בעייתית, כי גם התגובות שלי להרדמה מוזרות, וגם אחרי ניתוחים שעברתי לא יכולתי לקחת כדור נגד כאבים, כי התגובה לכדור היתה יותר קשה מאשר הכאבים המקוריים (שגם היו די רציניים) לגבי כאבי הראש והבחילות - התרופה היחידה היא לצאת למקום יותר מאוורר, לנשום עמוק ולשתות הרבה מים. עכשיו פתאום כשכתבתי את זה נזכרתי שבשנה שעברה היו לנו ישיבות רבות באיזשהו חדר שהיה לו ריח של טחב, וכל ישיבה היה ויכוח סוער ביני לבין כל שאר המשתתפים כי אני פתחתי את הדלת לרווחה, וכל פעם מישהו אחר קם וסגר. הם בהתחלה חשבו שאני סתם משחקת או מתפנקת - עד שיום אחד שהכריחו אותי לשבת שם עם הדלת הסגורה (בגלל הקרנה של מצגת), ואחרי איזה עשרים דקות התחלתי עם משהו דומה מאד להתקף אסטמה, ושיעול, ופשוט ברחתי להם באמצע הישיבה לאיזה שעה החוצה עד שהתחלתי לנשום שוב.

 

[נעמי66]

לאור, טוב לדעת שזה לא קורה רק לי...

ההסבר שלך נראה לי מדוייק - תזונה נטולת-רעלים יכולה להפוך אדם לרגיש יותר לרעלים סביבתיים. ובקשר לחדר הטחוב - לא הייתי מחזיקה שם מעמד אפילו דקה. נראה שאין לי ברירה אלא להסתגל לעובדה שיש מקומות שהם מחוץ לתחום בשבילי.

 

[מיכל הלב]

נשמע מוכר

אני אמנם לא טבעונית, אבל מאוד רגישה לחוסר בחמצן. היתה פעם אחת בטיסה של אחת החברות הפחות איכותיות שבה הרגשתי חום ומחנק, ופשוט ספרתי את הדקות עד שהיא הסתיימה. שלא לדבר על בחילות שמגיעות בקלות יחסית, במיוחד בנסיעות. אבל נחזור אלייך: אני לא חושבת שמדובר דווקא בסימפטום של נקיון מרעלים. נשמע לי יותר כמו חולשה או חוסר דם (הסינים מגדירים חוסר דם בשלבים מוקדמים בהרבה מהקריטריונים המערביים). יכול להיות שיש חולשה מסויימת של הקיבה, וחוסר דם שגורם לכך שבמקומות בהם חסר חמצן תרגישי את זה יותר מהממוצע. אפשרות נוספת היא מערכת הנשימה: יתכן ואת לא נושמת טוב, ותרגילי נשימה יעזרו לפתור את הדבר. (במקרה שלי זה עובד בהרבה מקרים). ויש את האפשרות של החסימה בצ'אקרת מקלעת השמש, יוסי פרלמן פעם דיבר על כך, אראה אם אוכל למצוא את הדברים.

 

[0 אור 0]

בפעם האחרונה שחזרתי מחו"ל

בטיסה מבואנוס איירס למדריד, חשבתי שאני אמות בטיסה. האוויר היה כל כך קלוקל שאני לא יכולתי לנשום. בשלב כבר הימרתי אם הוא מצליח לנחות לפני שאני מזעיקה עזרה רפואית. כשהגענו בן זוגי כמעט סחב אותי חצי מעולפת, ואז התחלנו לחפש מרפסת פתוחה, כי גם בשדה התעופה האוויר לא היה מדהים, בלשון המעטה. גם אחרי כמה שעות, בקושי הסכמתי לעלות לטיסה לארץ - למרבה המזל היא היתה סבירה פחות או יותר.

 

[armymaster]

וזה גורם לי לתהות

בעולם קר ומנוכר חשוב להיות גם מחוספס,אני אמנם איני כזה אלא גם רגיש וכו', אבל השלמה ושאיפה לגוף שלם נפש שלמה, כלומר הוליזם ורגישות יכולה לפגוע לדעתי בהישגים של כל אחד ואחד וכאן לדעתי עומד הפרדוקס העיקרי. מצד אחד אתה משתמש ברפואה האלטרנטיבית על מנת להיפטר מכאבים שאולי באמת קריטיים וחזקים, אך מצד שני נהפך לרכרוכי ורגיש יותר. לדעתי ברור שעמידות היא דבר טוב וכמובן שכמו כל דבר אחר לא בהגזמה.

 

[נעמי66]

מסכימה שמוטב לא להגזים

אבל אם הייתי צריכה להתחיל עכשיו מחדש, הייתי שוב בוחרת להגזים, או במילים אחרות - תזונה טבעית, בלי פשרות. הסיבה: הקיצוניות חיזקה אותי ונתנה לי מסגרת. לי היא התאימה. אפשר להתמודד עם הבעיה עליה סיפרתי כשכל השאר בסדר.

 

[0 אור 0]

אתה צודק במובן רחב בהרבה מהנושא

הפיזי שדנו בו בשרשור הזה. לא חושבת שאי פעם הייתי מוצלחת בפוליטיקה מלוכלכת וכוחנית, אבל התהליך שאני עוברת מאז נכנסתי לתחום הרפואה המשלימה רק מחזק את הצד האמפתי, המשתף והמקבל אצלי - ולא בכל מקום זה מקובל. במקום העבודה הקודם שלי זה נחשב כחולשה, ולמרות ההצלחה המקצועית והניהולית המוכחת, נחסמתי מהקידום הטבעי והתחילו לקצץ בסמכויות שלי, וכאשר הבינו שאני לא מתכוונת להתקפל ולקבל זאת באהבה, פוטרתי. היום אני עובדת במקום טוב יותר בשרשרת המזון, ומנסה להנחיל את הערכים שלי כלפי מטה, ותאמין לי שגם זה לא פשוט בכלל. אנשים שרגילים לבוס מאד כוחני ומנצל לא מצליחים להסתגל לשיטת הניהול שלי, חלקם מפרשים אותה כחולשה, חלקם "מקבלים" ועובדים מולי בסגנון שלי, אבל מפעילים מניפולציות ומאבקי כח מלוכלכים כנגד אחרים. יקח עוד הרבה זמן עד שנגיע לתרבות עבודה סבירה מבחינתי.

 

[armymaster]

ישר כח

מחקרים רבים הראו שבזמן הקצר אמנם רודנות בעבודה יותר מוצלחת(אע"פ שלא נעימה לאף אחד) מבחינת תפוקה, אך לטווח הארוך יחס חם ומשפחתי במקום העבודה מניב פירות טובים יותר אם זכרוני לא מטעני להדאלאי למה ה-14 יש הסברים מצויינים בנושא הזה

 

[izackv]

"חנוך לנער לפי דרכו"

ניהול משתף יכול להתאים לצוות מגובש ו"בוגר" בחברת סטרטאפ צעירה, אבל יהיה קטלני לפלוגת חי"ר במשימה מבצעית. כל מנהל מביא איתו את האני מאמין שלו, אבל האני מאמין הזה חייב לעבור התאמות כדי להתאים לסביבה הארגונית שלו. (ולעיתים גם כדי להתאים למצבים ספציפיים) לזה קוראים "גמישות ניהולית" ובלי גמישות, שום דבר חי לא ממש יכול לשרוד בעולם של שינויים. נכון לניהול, נכון לחיים בכלל. לדעתי.

 

[0 אור 0]

גמישות ניהולית?

יצא לי גם לעבוד בצוות צעיר שבניתי אותו מהתחלה וגם להשתלב בצוותים קיימים בחברה גדולה. והשיטה שלי עובדת ויוצרת הצלחה - מה שקרה , זה שהגיע בוס רואה צוות מצליח ומגיע להשגים, ולא מבין שזה לא קרה לבד, אלא בזכות הניהול שלי ובזכות ערכים ושיטת עבודה שהנחלתי גם לכפופים אלי וגם למנהלים מקבילים אלי, כשהצלחנו ליצור צוות משתף פעולה וסינרגי. הכשלון שלי היה בשיווק עצמי, כלפי מנהלים שחיפשו דמויות קרטון כוחניות וכשלו מלראות מי הדמות שמובילה בשקט את הדברים (כשהתחלתי להבין שחותרים תחתי ובשלב שעוד ניסיתי להלחם בזה, הגיעו אלי כל מספרי 2 בחברה בהלם מוחלט, וניסו להלחם ברוע הגזירה כי הם הבינו יפה מאד מי עומד מאחורי התהליכים החיוביים שקורים( גם עכשיו שנכנסתי אחרי שנים רבות של ניהול כוחני, יש כבר לא מעט אנשים שרואים את השיפור, ומשתפים אתי פעולה. אני מאמינה שאצליח. ואגב, אחת מהסיבות שאני כל כך חזקה בדעתי, היא שככל שאני רואה יותר חברות, אני מתחזקת בדעתי שהחברה שתשרוד ותצליח בעולם של שינויים, היא חברה שיודעת לקחת ומצות את הטוב מכל עובד, ולתת לו את היכולת להגיע למיטב שלו - לא חברה ששרשרת הפיקוד שלה נובעת מפחד, הסמכות נובעת מכוחנות, וכל אחד מפחד לקחת אחריות ולהתפתח בתחום סמכותו.

 

[מיכל הלב]

אני לא חושבת

שרוחניות, או שאיפה לנפש שלמה, הוליזם ורגישות, אמורים לגרום לפגיעות. מי שעוסק בטאי-צ'י יודע לספר על ההרמוניה והתנועה, ועם זאת על היציבות והקרקוע שהם מקנים. אני מתרגלת יוגה ויכולה לומר שלמרות שאני מרגישה שהיא מרגיעה ומסייעת לי להתפתח מבחינה רוחנית, התרגול גם מאוד מייצב ומחזק. כך גם לגבי מדיטציה. אני חושבת שגם שיטות הטיפול ברפואה המשלימה מסייעות לכך. אצלי נוצר הרושם שאנשים שמרגישים שהשינויים שהם עשו בחייהם גרמו, בין כל התמורות, גם לפגיעות או חולשה, זקוק לתרגול, טיפול או הדרכה. (ואני לא מדברת על עדינות. ניתן להיות עדין ועדיין לא כל רוח תעיף אותנו כעלה ברוח).

 

[דוד כפרי]

הרמוניה זה לא תמיד מה שחושבים...

http://www.notes.co.il/kafri/6346.asp

 

[diday]

אין כאן עניין של רכרוכיות

אם תעבוד במשך זמן רב בסביבה מאוד רועשת האזניים שלך יפגעו והרעש לא יפריע לך יותר. אם תרגיל את עצמך למוצרים יותר ויותר חריפים יפגעו בלוטות הטעם שלך עד שתוכל לאכול סחוג חריף בכפית. האם זה שלא התנסה בכך ולכן אינו יכול לסבול את הרעש והחריפות הוא רכרוכי ורגיש מדי?

 

[נעמי66]

למיכל, תודה על התשובה

נראה לי הגיוני לחשוב שהתזונה גורמת לי להגיב בצורה כזאת על אוויר לא נקי. אני חושבת שלא מדובר בחולשה, חוסר דם, חולשה של הקיבה, או חסימה של צ'אקרה. אם כי - אולי כן? דבר אחד ברור - קצת קשה לחיות עם זה.