הו... לקחת אותי שנים אחורה ../images/Emo6.gif
כשאחי ואני היינו קטנים אחי רצה להתחיל לקבל דמי כיס. גרנו במקום קטנצ'יק וזה לא ממש היה מקובל לקבל דמי כיס, כי בעצם לא היה על מה. אם רצינו להתפנק עם איזה ארטיק היינו רושמים במכולת ובעל המכולת כבר היה מגביל אם היה רואה יותר מדי חתימות בכתב עגול מדי... בקיצור, אמי שומרת עד היום מכתבים או פתקים שהשארנו לה כילדים. אחד מהם (יכולה לספר על המון מקסימים, אבל מתאפקת ומספרת רק על זה שקשור
) מאחי, כשהיינו די צעירים, אולי עוד לפני כתה א', שהוא העלה רעיון מקורי שלו, וסיכם את עיקריו
במכתב. הרעיון הוא שכל מי שעושה מעשה טוב (מסדר, שומר על האח התינוק וכד') או מתנהג יפה נרשמת לזכותו נקודה. מי שצבר סכום מסויים של נק' עד סוף השבוע מקבל הון בשווי - שימו
:
3 שקלים
טוב, מה שיצא מזה בסוף זה שהוא המשיך להיות ילד טוב ירושלים כפי שהיה תמיד ואני המשכתי להיות ממזרה שלא שמה קצוץ כפי שהייתי תמיד
ושנינו התחלנו לקבל בכל שבוע שלושה שקלים