טאבולה
רציתי לספר לכם קצת על טאבולה, מכיוון שהבנתי שברסט המנהלים מוחקים את התגובות הפחות מפרגנות וכאן ניתן באמת להביא דעה ואולי לשמוע על אנשים שחוו את אותה חוויה. הלכתי לארוחת צהריים ביחד עם סבתי וחברתה הטובה, שתיהן בנות 82 מבוגרות עם בעיות שמיעה שכל מה שרצו זה אוכל טוב ופינה שקטנה ולא רועשת מדי (מה שלפעמים קצת קשה למצוא במסעדות) טאבולה נראתה רעיון טוב, היא במרחק הליכה, אלגנטית יחסית שקטה ובעלת אזור לא קטן ללא מעשנים. המלצר שקיבל אותנו נראה כבר מההתחלה חסר סבלנות, מהסוג שלא מספיקים בכלל לשאול אותו שאלה והוא כבר בורח וצריך לרדוף אחריו. הזמנו 2 עסקיות ומנה אחת בודדת. הסלט חסה הגיע עם עלים לא טריים שלא חתכו להם אפילו את הקצוות החומים, הערנו על כך ורק אמרו שיעבירו לשף וניסו לתרץ את זה ב"בלסמי שיש בסלט", לא הציעו להביא חדש למרות שהיה ברור שבקושי נגענו בסלט. והצ'יפס לצד השניצל הוינאי הגיע קר. אבל אלו עוד הפרטים הפחות חשובים, המלצר שעובד במסעדה שנחשבת ברמה גבוהה, וזה ניכר גם במחירים, החליט שיהיה נורא מצחיק אם הוא יקרא לסבתי וחברתה בשם "סבתא", בפעמים הראשונות ניסיתי להתעלם והתנחמתי בעובדה שהן כנראה לא שמעו אותו, אבל בפעם השלישית לאחר שראיתי את המבט שלהן אמרתי לו שאני מבקשת שיפסיק עם זה, זה לא נעים ולא מכובד. הבחור התחיל להתווכח איתי ולצעוק עלי שככה מפגינים כבוד ל-זקנים- ושאני לא יודעת בכלל מה זה כבוד. אמרתי לו שהוא צריך לשרת את הלקוחות בלי קשר לגילם וזה לא תפקידו לבשר להן שהן סבתות בכל פעם שהוא מגיע לשולחן שלנו. ביקשתי לדבר עם מנהל המשמרת ואמרתי לו מה קרה ושאני רוצה שמלצר אחר יטפל בנו, הוא המשיך להתווכח איתי שהבחור התכוון לזה בצורה חמודה. אני לא נגעתי ברביולי שהזמנתי, איבדתי את כל התיאבון, אף אחד לא בא בכלל לשאול למה אני לא אוכלת, וכשביקשתי לארוז שאלו אותי אם היה טעים למרות שהיה ברור שלא נגעתי במנה. לא ניסו לפצות אותנו בשום צורה ואף אחד לא ניגש לבקש סליחה. אל תראו אותנו כלקוחות קטנוניים, כשהאוכל טוב והשירות נחמד אנחנו אוהבים לתת טיפ ולרוב הוא יותר מ-12 אחוז, אנחנו מבקשים למסור מחמאות לשף ואוהבים לצאת למסעדות, אבל כשהיחס הוא כזה פשוט אי אפשר לשתוק. כמובן שאין מה לעשות כבר, חוץ מזה שטיפ לא הושאר ואני וכל מי שאני מכירה לא יכניס את רגלו למסעדה הזו לעולם.
רציתי לספר לכם קצת על טאבולה, מכיוון שהבנתי שברסט המנהלים מוחקים את התגובות הפחות מפרגנות וכאן ניתן באמת להביא דעה ואולי לשמוע על אנשים שחוו את אותה חוויה. הלכתי לארוחת צהריים ביחד עם סבתי וחברתה הטובה, שתיהן בנות 82 מבוגרות עם בעיות שמיעה שכל מה שרצו זה אוכל טוב ופינה שקטנה ולא רועשת מדי (מה שלפעמים קצת קשה למצוא במסעדות) טאבולה נראתה רעיון טוב, היא במרחק הליכה, אלגנטית יחסית שקטה ובעלת אזור לא קטן ללא מעשנים. המלצר שקיבל אותנו נראה כבר מההתחלה חסר סבלנות, מהסוג שלא מספיקים בכלל לשאול אותו שאלה והוא כבר בורח וצריך לרדוף אחריו. הזמנו 2 עסקיות ומנה אחת בודדת. הסלט חסה הגיע עם עלים לא טריים שלא חתכו להם אפילו את הקצוות החומים, הערנו על כך ורק אמרו שיעבירו לשף וניסו לתרץ את זה ב"בלסמי שיש בסלט", לא הציעו להביא חדש למרות שהיה ברור שבקושי נגענו בסלט. והצ'יפס לצד השניצל הוינאי הגיע קר. אבל אלו עוד הפרטים הפחות חשובים, המלצר שעובד במסעדה שנחשבת ברמה גבוהה, וזה ניכר גם במחירים, החליט שיהיה נורא מצחיק אם הוא יקרא לסבתי וחברתה בשם "סבתא", בפעמים הראשונות ניסיתי להתעלם והתנחמתי בעובדה שהן כנראה לא שמעו אותו, אבל בפעם השלישית לאחר שראיתי את המבט שלהן אמרתי לו שאני מבקשת שיפסיק עם זה, זה לא נעים ולא מכובד. הבחור התחיל להתווכח איתי ולצעוק עלי שככה מפגינים כבוד ל-זקנים- ושאני לא יודעת בכלל מה זה כבוד. אמרתי לו שהוא צריך לשרת את הלקוחות בלי קשר לגילם וזה לא תפקידו לבשר להן שהן סבתות בכל פעם שהוא מגיע לשולחן שלנו. ביקשתי לדבר עם מנהל המשמרת ואמרתי לו מה קרה ושאני רוצה שמלצר אחר יטפל בנו, הוא המשיך להתווכח איתי שהבחור התכוון לזה בצורה חמודה. אני לא נגעתי ברביולי שהזמנתי, איבדתי את כל התיאבון, אף אחד לא בא בכלל לשאול למה אני לא אוכלת, וכשביקשתי לארוז שאלו אותי אם היה טעים למרות שהיה ברור שלא נגעתי במנה. לא ניסו לפצות אותנו בשום צורה ואף אחד לא ניגש לבקש סליחה. אל תראו אותנו כלקוחות קטנוניים, כשהאוכל טוב והשירות נחמד אנחנו אוהבים לתת טיפ ולרוב הוא יותר מ-12 אחוז, אנחנו מבקשים למסור מחמאות לשף ואוהבים לצאת למסעדות, אבל כשהיחס הוא כזה פשוט אי אפשר לשתוק. כמובן שאין מה לעשות כבר, חוץ מזה שטיפ לא הושאר ואני וכל מי שאני מכירה לא יכניס את רגלו למסעדה הזו לעולם.