חתירה למטרה

חתירה למטרה

שלום,
לא יודעת אם זה הפורום הנכון - כי בפורום קריירה וחיפוש עבודה נראה שבעיקר מתעסקים בהדבקת הצעות עבודה ופחות בדיונים וייעוץ, אם כי אני מקווה שלא תתנגדו אם אחליט להדביק גם שם את הפוסט בניסוח כזה או אחר.
אני מרגישה מאוד בודדה בסיטואציה שלי, דווקא בגלל שאני נמצאת במקום "טוב" יחסית ויש בפני אפשרויות רחבות אבל אני פשוט לא סובלת את מה שאני עושה.
אני נמצאת כעת במעין לימבו קרייריסטי של עבודה טובה אבל כזו שכל כך לא מתאימה לי שהיא מאמללת אותי יום יום. מעבודות החלומות הסופר מבוקשות האלו (או ככה טוענים) שזה טוב ויפה, אבל היא פשוט לא בשבילי.
זה לא בדיוק מה שלמדתי, אלא משהו שמשיק לו. וזו עבודה שאני עושה עכשיו וידעתי מלכתחילה שהיא נטו לקידום עצמי, ולא באמת מתאימה לי (אם כי, הנחתי שלפחות עם הזמן אסבול בה פחות, דבר שלא קורה). לתחושתי, אני עובדת בזה כבר המון זמן: אבל במציאות, אני לא עובדת בה מספיק זמן כדי שתמלא מספיק שורות ברזומה, וגם אין לי באמת אופציות קונקרטיות לעבודה חלופית בשלב זה. אני לא רוצה לעזוב את העבודה ואז לחפש, אבל מאוד מתקשה לעשות זאת במקביל, היות והעבודה דורשת ממני הרבה מאוד משאבים, וגם אני צריכה לעשות זאת בדיסקרטיות רבה, מה שמאט את זה עוד יותר (אני בעמדה מאוד חשופה). ועוד משהו - זה לא שיש לי תמונה ברורה של מה שאני רוצה לעשות אחרי זה, זה היה כמובן מקל עלי: אבל אני מאוד מפוכחת לגבי התחום שלמדתי, ואין לי הרבה תקוות ממנו.
אני חושבת שאני כותבת את זה פה כי בעיקר אני צריכה יותר אמפתיה מאשר עצה של ממש, כי אני מניחה שהתשובה הנכונה זה להמשיך לחפש לאט אופציות אחרות ולטפטף את השמועה, ולנשוך את השפה עד אז. אבל אני באמת עושה את זה כבר חודשים ארוכים, ואני כבר עייפה כל כך.
 
אפשר לשאול במה את עובדת עכשיו?

כמה זמן את עובדת בזה? לפעמים גם שנתיים-שלוש זה מספיק זמן ברזומה.
מה מעניין אותך? האם את רואה עצמך חוזרת ללימודים? ואם כן - לכמה זמן? יש קורסים של כמה חודשים/ שנה - ויש תארים שלמים
שאפשר לעשות באוניב/ מכללה.

אולי תשבי עם עצמך בשקט, ותעשי רשימה בבית של מקצועות שנראים לך מעניינים, תעשי עליהם חיפוש באינטרנט כדי לקבל מושג מה היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם, וכך אולי יהיה לך התחלה של כיוון כלשהוא.

גם לדבר עם אנשים שעובדים במקצועות שאת שוקלת - זה גם טוב, כי הם חיים את זה ויוכלו להגיד לך דברים שלא תמצאי בשום מקום אחר.
למשל, אני היה תקופה שהתעניינתי בלימודי שיננית, קראתי על זה וכו. התקשרתי לאונב, שאלתי מתי מתחיל הקורס - ואז דיברתי עם שיננית שמסרה לי שאין בזה עבודה. כלומר-אין תקנים והכל תפוס. כן צריכים סייעת רופא שיניים - אבל בזה אני לא מעוניינת.
אז ירדתי מזה.

גם אני בלימבו, אבל מסיבות אחרות לגמרי.
בהצלחה!
שסק
 
היי שסק,

תודה על התגובה.
אני לא יכולה לכתוב במה עובדת וכמה זמן מחשש לפרטיות, מתנצלת ומקווה שזה מובן

אני יודעת שאני לא מספיק זמן במקום העבודה, ולא, לא רואה את עצמי ממשיכה כרגע ללמוד. אני גם לא מחפשת לעשות הסבה ממה שלמדתי, שלדעתי מתאים לי מאוד - אבל אני מכירה בבעייתיות של שוק העבודה וזה עולם שלא בא לי להכנס אליו, אני מרגישה שיש עוד אופציות אבל אין לי הכלים להבחין מה נכון, מה אפשרי, איפה ללחוץ (כי זה הגיל) ומתי להרפות (כי זה גיל שבו מקימים משפחה).
בא לך לספר למה את בלימבו?
 
הי יקירה

אני מבינה אותך מאוד
ואת צודקת זה באמת מעייף כשעובדים במה שלא אוהבים
ומרגישים עייפות בעשייה נוספת אחרי שעות העבודה
כי האמת זה באמת לוקח אנרגייה

עוד דבר שעולה לי זה
שעבודת חלומות היא לא משהו שמוכתב מבחוץ אלא משהו שמוכתב מבפנים:)

אם זה עוזר אני מבטיחה לך שכמוך יש עוד אלפים אם לא עשרות אלפים שמרגישים את אותה תקיעות
ואפילו בדידות

ובכל זאת מרגיש לי לתת לך עצה
פשוט כי אני חושבת שאין מקום לייאוש!
והשינוי הוא אפשרי

אפשר לקבל את האנרגייה והביטחון הדרושים כדי לבצע שינוי
ןהרבה פעמים זה להיעזר בתמיכה מעצימה כדי לצבור אנרגייה
אני כן רואה שברגע שאנחנו מבינים מי אנחנו ושמגיע לנו שיהיה לנו טוב בעבודה
צוברים כוח לעשייה

לדעתי כבר עשית את הצעד הראשון לקבל כאן תמיכה!
מקווה שזה עוזר לך
ומוזמנת לשתף
 
תודה על התמיכה

היי אפרת, תודה רבה על התגובה האמפתית שגרמה לי לחייך

נכון לגבי עבודת חלומות. ב"שטן לובשת פראדה" אומרים לבחורה שהתקבלה לעבודה שם ש"כל אחת הייתה הורגת בשביל הג'וב הזה", והיא לא מבינה מה בדיוק מדהים כל כך, אני מאוד מזדהה עם זה.
אני מעייפת את כל הקרובים אלי כבר עם הקיטורים / ניתוחים / קבלה של המצב / ומיד עוד קיטורים, עד שמתעצבנים ואומרים - די, רוצה - תעזבי, אם את נשארת - תתמודדי. ונו- אני יודעת, פשוט חייבת לדבר על זה כדי לעבור עוד יום.
נראה לי שהכי חשוב לדעת במקרה כזה מה רוצים בהמשך ואז יודעים להתכוונן. אני עושה קצת דברים במקביל אבל מרגישה שהזדמנויות מגיעות בקצב שלהן ולי אין ממש איך להאיץ את זה.
תודה רבה שוב על התמיכה!
 
בשמחה:)

ואת צודקת
הדבר הכי חשוב הוא להבין קודם כל מה את רוצה זה גם נותן המון כוח
בטוחה שתמצאי את דרכך ובקצב שלך
המון בהצלחה
 
למעלה