חתירה למגע

חתירה למגע

הנגיעות האלה מצד אנשים זרים מציקות לי.
משום מה זה נראה לאנשים טבעי לחלוטין לגשת לדבר עם בחורה שזה עתה פגשת
ולשים עליה יד על המותן תוך כדי.
כאילו להתקרב לדבר ואז... הופ.. היד מחליקה לשם.
(גבר שמתנהג ככה מחוק מבחינתי)

לא בא לי שיגעו בי.
בגלל זה למשל אני לא הולכת לריקודי סלסה (מעבר לעובדה שאני לא אוהבת ריקודים עם צעדים מובנים)
זה יותר מידי מגע ואינטימיות מבחינתי מאנשים זרים.

אני לא לבושה בצורה חשופה אבל גם לא חסודה.

נראה לי שבפעם הבאה הבאה שאני יוצאת ובפרט על לצאת לרקוד
עדיף לשים עליי איזה טרנינג או משהו דומה.

מה יש לכן להגיד בעניין?
זה נדמה לי או שעם השנים זה רק נהיה גרוע יותר והגברים יותר חצופים?
איך לדעתכם אפשר להפחית את ההטרדות?
יש לזה קשר שזה בתל-אביב? או שזה ככה גם במקומות אחרים?
 

דידי 9

New member
רק בתל אביב. בשאר המדינה גברים

ונשים נוגעים רק אחרי החתונה.

לפחות-לדעתי!
 

supersonic777

New member
את מונעת מעצמך לרקוד רק בגלל המגע...?

לרקוד זה כייף,מוי כייף...וכן,בריקודי זוגות,מה לעשות,זה די אינטימי...
אבל מפה ולהפוך את זה יותר ממה שזה,לא לעניין...
מי נוגע כך סתם כשאת מדברת איתו?
תשמרי מרחק,אל תתני שיתקרבו,אם את לא חשה בנוח...
 
תראי. תשמעי.

זה כלל עולמי.
אנשים יש מכל הסוגים.
בכלל גיליתי, שלהסתובב באופן תמידי עם פרצוף מנחוס מונע מכל גבר\אישה או יצור חי
להתקרב.
יכולתי להדגים לך את הפרצוף, אבל קצת קשה ככה :)
וחוץ מזה, אנשים תמיד ינסו מה שבא להם. את- תיכנסי בהם ותראי להם מה מקומם. עם הזמן כבר ירגישו
את זה ממך מבלי שאפילו את תדעי. כוחה של חשיבה.

תהיי טיטניום. זה בא טוב עם ארוחת בוקר. בא לי גם לרקוד. בחושך.
http://www.youtube.com/watch?v=JRfuAukYTKg
 
אני אוהבת את

הראש שלך ואת מצחיקה אותי
 

JackHarper

New member
זה חדש זה.

יחסית חדש לפחות.

אני לא גדלתי בסביבה עירונית, יותר לכיוון צפון.
כשעברתי בגיל 26 לתל-אביב פתאום התחילו לגעת בי (נשמע רע :) ) ונאלצתי גם לגעת חזרה.

כל הזמן חיבוקים, נשיקות על הלחי ולחיצות יד, מה יהיה? מה זה כל הנגיעות האלו אני בכלל לא מכיר אתכם!
עם המשפחה שלי אני לא ככה!

זה עדין מפריע לי ואני רואה את האחיינים שלי הצעירים בפייסבוק לא מפסיקים להתחבק ולקרוא אחד לשני "אהבה שלי" "חיים שלי" וכו'.
מה נסגר?

גם האנשים שעובדים איתי שצעירים ממני באיזה 6-7 שנים מחבקים כל הזמן את כולם, אני לא מצליח לדמיין את עצמי מחבק על הבוקר את המזכירה (למרות שלא הייתי מתנגד, היא נראית טובבבב), זה נראה לי חציית גבולות.

עם הקולגות המחבקים אני הנהגתי מנהג, לא חיבוקים ולא בטיח, רק fist bump. כולם זוכים.

הכי מצחיק היה כשפגשתי את ההורים של האקסית שלי שהם אשכנזים אליטיסטים כאלו (כמוני תכלס) שלא מתנשקים ונפלתי עליהם עם נשיקות וחיבוקים כי זה מה שפאקינג למדתי שעושים באיזור המרכז, כנראה לא אצלהם.

בשלב מסויים האקסית שלי אמרה לי שזה מביך את אמא שלה ואני אמרתי תודה לאל וזה הפסיק.
 
חשבתי שאצל אשכנזים

אליטיסטים זה נשיקה בשני הצדדים של הלחי. אתה מחדש לי.
אתה אומר בעצם, קרים כמו מקפיא.
יכולה להבין שיש אנשים שזה לא נעים להם.
לי זה מאוד נעים כשזה מתאים. לפעמים זה עושה מאוד טוב לשחרר ולהביע חיבה אמיתית בצורה שמראה
יותר חום ממילים. חיבה מזוייפת היא לא נעימה.
נראה לי גם שבאופן כללי זה קטע יותר נשי ובין נשים.
ובכלל, הזמנים המודרניים כל כך מנוכרים. סתם מחשבה.
 

ivgy1980

New member
אני מת על מגע, אבל תמיד מתאפק

גם נשיקה אפשר להוציא ממני רק עם מאג.
 
למעלה