קצת חומר למחשבה...
טוב, קודם כל ולפני הכל, כל מה שאומר אינו יעוץ מישפטי או בר תוקף כלשהו, רק ידע כללי. אז למיטב הבנתי... את יכולה להתחתן בקנדה, טכנית את תקבלי תעודת נישואין (מה שלא אפשרי בישראל) ואיתה, למיטב ידעתי את אפילו תוכלי לגשת למשרד הפנים ולבקש שירשמו אותך כנשואה. למיטב ידיעתי יש זוגות שאכן רשומים כך (עם זאת, אני לא יודעת כמה זה תהליך אוטומטי... עדיף למצוא זוג שהתנסה בזה שיוכל לענות לך). אבל מה שאני תוהה לגביו זה מה את מצפה שהרישום בתעודת הזהות יתן לך? אם את מחפשת הכרה של המדינה (ברמת משרד הפנים) ו/או להרגיש שאת מקבלת זכויות אזרח שוות- אז כן, יתכן שטכנית את יכולה לקבל את הרישום "נשואה" בתעודת הזהות. אבל אם את מקבלת זכויות, לא ברור לי לאילו זכויות את מצפה... מבחינת ילדים, נשואה או לא נשואה, בזוגיות חד מינית הילד נחשב שייך רק לאם הביולוגית (אלא אם כן עברתן תהליך אימוץ). אני גם לא בטוחה שהגדרת נשואה בתעודת הזהות מקנה לך סטטוס של שארית בשר שלה במקרה של מוות או של טיפול רפואי דחוף. תבררי את זה. מבחינת רכוש- האמת היא שאין לי הרבה מושג לגבי פרידה, אבל אני כן יודעת שלא ברור אוטומטית ששווה מבחינת רכוש להיחשב נשואה במשרד הפנים. למשל אם אחת מכן תקים עסק או אתן רוצות לקנות שתי דירות (הלוואי) או אתן רוצות זכויות של חד הוריות... אני מכירה זוגות סטרייטים שעושים את השיקול אם מבחינת זכויות לא עדיף להם לא להינשא מבחינת המדינה, אז אני לא בטוחה שמבחינת זכויות כלכליות כדאי לך כן לחפש את הכרת המדינה. גם מבחינת משכנתא, למיטב ידיעתי, היום כבר אין הקלות מיוחדות לזוגות צעירים, רוב המשכנתאות ניתנות מגופים פרטיים (בנקים) והם נותנים לפי שיקולים שונים שאינם קשורים לנישואין (אם כי הם כן נותנים לפי גובה המשכורת של האדם שהבית על שמו, ואולי מהבחינה הזו יותר קל להיחשב זוג) אני באמת לא מבינה מספיק לא בצד הכלכלי ולא בצד המישפטי... בכל מקרה אני מציעה לחפש יעוץ מיקצועי של עו"ד ולא רושם כללי של אנשים שלא באמת נתקלו בקשיים שונים.
