חתונה

[סוזי שחורת העין]

חתונה

המון זמן אולי 3 חודשים שלא כתבתי פה כלום,אבל אני מידי פעם נכנסת לקרוא הודעות וחושבת הלוואי וההינו יכולות להתחבק כולנו,אני בטוחה שזה היה עושה לנו ממש טוב... החברה הכי טובה שלי התחתנה השבוע איזה מוזר עכשיו אני מתחילה לקלוט שהיא לא תיהיה שם אמי היקרה לא תלווה אותי לחופה לא תאחוז בידי ולא תבכה מהתרגשות. עצוב לי... אז חברה שלי חוזרת בתשובה ואמרתי לה מה שאני מרגישה שעצוב לי שאמא שלי לא תיהיה איתי אז היא סיפרה לי ככה: שביום של החתונה כל הקרובים אלינו שהלכו לעולמם נמצאים בחופה ושהם בעצם כן רואים אותנו ונמצאים איתנו. אותי זה קצת עודד לדעת שאולי בכל זאת היא כן תראה אותי ותיהיה שם לצידי. עוד שבוע תעבור חצי שנה איך הזמן עובר חצי שנה בלי אמא חצי שנה בלי הקול החיוך הריח של אמא הייתכן?

 

[אשבל1]

היי סוזי..

אני כל כך מתחברת לתחושות שלך... אמנם עברו 20 שנה מאז שנפטרה אימי, ואמנם אני כבר נשואה אבל בכל ארוע רב משתתפים כמו חתונה, אני מרגישה את התחושות עליהן את מדברת, עדיין.... דברי חברתך אכן מעודדים והלוואי שכך..

 

[קינגית7]

כן, סוזי, זה פשוט לא יאומן...

מבינה.