חתונה... ומשפחה....

[לא כמו]

חתונה... ומשפחה....

היי אני חדשה כאן.... אבל דתלשי"ת כבר שבע שנים. לאחרונה בן זוגי הציע לי נישואים וההכנות לחתונה צריכות להתחיל. אבל לפני שאשתף אתכם בבעיה הקטנה שלי אספר קצת על עצמי, ע"מ שתוכלו לעזור לי יותר (בתקווה) מניסיונכם האישי/ של חברים. אני הבכורה במשפחה בת שמונה ילדים!! משפחה דוסית מאוד. כיפה סרוגה- אבל בסגנון "הר המור " למי שמכיר. ולמי שלא- דתיים ציוניים ממלכתיים מאוד, כיפות סרוגות גדולות, הבנות מטאטאות את הרצפה בחצאיות, שרוולי 3/4, הבנות לובשות גרביים וגם הבנים (שלובשים סנדלי שורש וגרביים בחורף-

...) יש לי שלושה אחים מתחתי שכבר נשואים- התחתנו בגילאי 22 בממוצע... וגולת הכותרת- אבא שלי רב היישוב, וחבר של הרבה רבנים בציבור הדתי שנכחו בגלל זה בחתונות הקודמות של אחי ואחיותי, ואמורים להיות נוכחים גם בשלי

דבר שני- אני לא חסידת חתונות, לא חלמתי על זה מגיל קטן, מצידי להתחתן ברבנות, ובכלל שחור הרבה יותר הולם אותי מלבן. כך שחתונה היא יותר בשביל בן זוגי, והמשפחה.... אז מה הבעיה? ככה- משפחתו של בן זוגי הינה חילונית למהדרין. אמנם משפחה קטנה (עשרים נפשות כולל דודים וסבים וכו') אבל כל חבריו וחברי - ויש הרבה גם לא דתיים!!! ואם כבר חתונה, אז שיהיה לנו הכי שמח, ריקודים לא חסידיים, אלכוהול וכו'... סה"כ אלו חברינו ואנו רוצים שישמחו איתנו!!! הבעיה היא שהורי, שבשנתיים האחרונות התקרבתי שוב אליהם, רוצים שאעשה חתונה כשרה, שכל משפחתי הענפה תוכל לשמוח גם. המשפחה שלי מאוד גדולה, (רק מספר הדודים וילדיהם מגיע למאה ועשרים, וזה עוד לפני הרבנים, חברים של ההורים ושכנים של ההורים מהישוב שלהם). כמו כן- בעיית השמלה, הם רוצים שאלבש שמלה צנועה ולא חשופה ע"מ לכבדם... אז נכון שאני לא אקבל הכל, ולא אלבש שמלה סגורה ממש עם שרוולי 3/4... נכון שהחתונה לא תהיה על טהרת המוזיקה החסידית וריקודים מאחורי המחיצה... אבל עדיין, אני אוהבת אותם, רוצה לכבד אותם, ובכל זאת להנות ולשמוח עם השאר. סה"כ חתונה היא גם להורים, ובשבילם. (כבר ציינתי שמבחינתי חתונה זה לא חלום) אז מה עושים? איך מתפשרים, ועדיין לא גורמים לאכזבה לחברים- והכי חשוב- שבן זוגי ירגיש שזו גם חתונה שלו. ולא של משפחתי ??? אשמח לעזרה וייעוץ, וסליחה על הסיפור הארוך... אובדת עצות

 

[pinprick]

אני נמצאת בסיטואציה דומה לשלך..

המשפחה שלי ענקית, שלו מצומצמת, וגם ה"סטנדרט הכלכלי" שונה- אצלו נהוג יותר לעשות חתונות יקרות יותר, וזה מתבטא גם בצ'קים (אני מניחה שזה גם בגלל שיש מעט יחסית חתונות) ואצלינו מקובל זול יותר (ככה זה כשיש המון חתונות במשפחה). היה לנו ברור שאם נעשה חתונה "רגילה" וגדולה- המשפחה שלי תצטרך לשלם המון יותר- כי יש לנו יותר מוזמנים, ונצטרך כנראה להתפשר על האיכות, כדי לא לצאת בהפסדים גדולים. זה כמובן יחד עם הקשיים שציינת- שמלה צנועה, ריקודים וכד'. אגב- אמא שלי קיצונית אפילו יותר וכבר שמעתי אותה אומרת לאחותי הגדולה לפני כמה שנים שאם הריקודים יהיו מעורבים- בשלב כלשהו של החתונה- היא פשוט לא תגיע לחתונה. ואני מוסיפה- בטח שלא תעזור לממן...ולבד לא אוכל לשלם על כל האורחים שלה. אנחנו מצאנו שיש שתי אפשרויות- הראשונה היא שתי חתונות נפרדות- אבל פסלנו את האפשרות הזאת כי אין לנו כח, כי זה עלול לצאת יקר, וגם כי ממילא אנחנו לא מהרוקדים- אז אין כ"כ טעם. האפשרות השנייה היא חתונה ללא ריקודים (שוב- מתאים לנו כי אנחנו גם ככה לא אוהבים) וכדי לפתור את כל העניין של המוזמנים פשוט להכריז על זה שזו חתונה "אינטימית" ומצומצמת. ככה מי שלא יקבל הזמנה- לא ייעלב. אני למשל לא מתכוונת להזמין חלק מהאחים של ההורים שלי.כי אנחנו באמת לא בקשר כ"כ איתם. ברגע שמחליטים שזה ב-א-מ-ת מצומצם, קל יותר לעשות את הסלקציה. (עד כאן זה ההחלטות שלנו, בזמן הקרוב אנחנו אמורים להודיע להורים, ונקווה שלא יהיו בעיות...) לגבי האופציה של "אירוע בהמשכים" היא הטובה ביותר, בתנאי כמובן שלאף אחד אין בעיה עם זה (בצד הדתי). אבל- אני חושבת שצריך לקחת עוד כמה דברים בחשבון- האם הצד הדתי ירגיש נוח עם הצד החילוני עטור המחשופים? האם הצד החילוני ירגיש בנוח לחכות עד 10 בלילה, כדי שתתחיל המוזיקה והריקודים שהוא מעדיף? האם יש פער בסטנדרטים של שני הצדדים?גם מבחינה כלכלית.. נכון שזה אירוע שלך, אבל אם מזמינים אנשים- בד"כ רוצים שהם ייהנו.. זה תלוי מאוד מה האופי של המשפחות, ועד כמה "רגילים" לצד השני. לי יש תחושה שבאירוע שלנו למשל זה לא יילך הכי חלק, ולכן אני מעדיפה לצמצם ולעשות אירוע קטן במסעדה/בשישי בצהריים (ואז יש סיבה עוד יותר טובה לא להזמין קרובי משפחה רחוקים

) צריך למצוא את ה"באמצע" מבחינת המוזיקה, האוכל והאוירה. ואם לא מצליחים- אז אולי כדאי לשקול הפרדה..