חתונה אזרחית

[Not the Only One]

חתונה אזרחית

אני והוא בזוגיות מדהימה 6 שנים. אני יהודיה והוא נוצרי (למדנו באותן מסגרות).
אנחנו מדברים הרבה על חתונה ואורח חיים משותף.

כמו כל בחורה, תמיד חשבתי שהחתונה זה יום מדהים וכו' וכו'.

אבל בזמן האחרון, אני חושבת לבטל את המסיבה של החתונה.... או לפחות את הרעיון של שתי חתונות (רישמית בחול ומסיבה בארץ):

המצב הכלכלי שלנו לא בשמיים, שנינו סטודנטים עניים ביותר. חתונה אחת זה יקר... אז שתיים?

אנחנו לא יכולים להתחתן בארץ בכל מקרה.

יש לי הרבה חברים קרובים שבזמן האחרון הם מאוד "מתחזקים", ורואים בעין ממש לא יפה שאני מתחתנת עם נוצרי.

לו יש 3 חברים קרובים, ופה פחות או יותר מסתכם הסיפור.

המשפחה - הרחוקה - שלי גם לא כל כך מחבבת את הסיפור. מאותה הסיבה.

המשפחה שלו מאוד קטנה. רחוקי המשפחה שלו גרים בחו"ל.


בכל מקרה...
אני חושבת שהרעיון של מסיבה יהיה פשוט בזבוז כסף...
כי חוץ ממני, ממנו, ההורים, האחים שלנו, 2-3 חברים קרובים שלנו - אף אחד לא באמת ישמח בשמחתנו.
בנתיים ספרתי 15 אנשים שאני רוצה להזמין, ושאני חושבת שבאמת ישמחו.
כל השאר יעקמו פרצוף. יבקרו. יתנו הערות מעצבנות. אני יודעת.

אני לא רוצה חתונה עצובה....
אני רוצה שיהיו הרבה אנשים, שישמחו בשמחתי....
אבל אני לא רוצה חברים צבועים, שמעמידים פני שמחים...

ולכן, עם כל העצב שבדבר... בניגוד לכל החלומות והמשאלות שלי...
נראה לי שאף אחת לא נפנף לי בשמלה, לא יהיו שירים וריקודים, אוכל טעים... שהחתונה שלנו תסתכם בסופש בקפריסין...

מישהו פעם היה במקומי?

 

[ronitvas]

את יודעת?

אירועים שמחים לא חייבים להיות גדולים. אני מכירה די הרבה שהיו שמחים מאוד להתחלף איתך, לגבי כמות האנשים.
בסופו של יום אתם מקימים משפחה מתוך אהבה שלכם אחד לשני, ואישית, לי הדת אינה משמעותית. מה שחשוב הוא שהוא אדם טוב בשבילך, את מאושרת איתו והזוגיות שלכם מדהימה (לפי דברייך).
מצרפת לך קרדיטים כל יאנה וסטס שהתחתנו בפראג רק עם האנשים שהם אוהבים ואוהבים אותם. מה צריך יותר מזה?
http://weddingblogazine.com/2015/09/28/הקרדיטים-של-יאנה-וסטס-100415/
ואולי, זה בדיוק הזמן לעשות סדר "בארון החברים" שלך... עם כל הצער והכאב, מי שלא שם בשבילכם ולא יכול לשמוח בשמחתכם, כנראה לא צריך להיות בחיים שלך.
אנחנו כאן בשבילך

 

[סתם מבקרת]

אני רוצה לספר לך משהו, יקירה

לחתונה שלנו הזמנו רק את המשפחה הקרובה (הורים, אח, דודים, בני דודים) ושני זוגות חברים הכי טובים (אחד שלי אחד שלו).
משפחה קטנה = מספר מוזמנים מצומצם מאד.
את החתונה עשינו ברבנות (בגלל המקום, כי לא רצינו אולם).
את הכיבוד קנינו בעצמנו לפי רשימה שהציעו לנו ברבנות.
לא היו ריקודים כן היתה שמלת כלה ומשפחה אוהבת שחגגה איתנו.
השנה חגגנו 37 שנות נישואים מאושרים כשסביבנו הילדים והנכדים.
רוצה להגיד לך שלא חשוב כמה מוזמנים יש לך, כמה אוכל מוגש ואיזה.
מה שחשוב הוא אהבתכם אחד לשני ואהבת אלו שיהיו איתכם בשמחתכם.
מאחלת לכם הרבה אהבה, כבוד הדדי ואושר שילוו אתכם משך כל ימי חייכם, הרבה מעבר לשעות הספורות של אירוע החתונה.

 

[shron17]

אושר והרמונייה בחיים לא קשורים לחתונה מפוארת ,,,

לנו מוכרים 2 זוגות שנישאו בקפריסין,(כפי שאת מתכננת,)
והם חזרו לישראל עם תמונה מטקס הנשואים,שהתרגשו בו מאוד ,
סיפרו שלאחר הטקס, במקום בלאגן ,הוצאות ואורחים,הם טיילו ביחד הקפריסין ,היו מאושרים ונהנו מהזוגיות.
ולאחר שהסתיים הנופש הם חזרו לישראל,ובהמשך הם קיבלו תעודת נישואין ונרשמו במשרד הפנים בישראל,ועד היום כבר 5 שנים,חיים באושר גדול.
&nbsp
גם בת דודה שלי התחתנה שם,ובישראל הם בנו בית לתפארת עם 3 ילדים והכול נפלא.
&nbsp
מקרה אחר ,שלצערי,נגמר גרוע,
היה דווקא של זוג חברים,שהתחתנו בישראל בחתונה מפוארת ויוקרתית עם השקעה יקרה בעיצובים ,ולמרבה הצער לאחר 6 חודשים, הקשר ביניהם לא החזיק מעמד,
ולאחרונה הם התגרשו.
&nbsp
יקירה,
דעי לך,שאם יש קשר יציב ואוהב ביניכם,הכול יסתדר ויהיה נפלא,כשתתחתנו בקפריסין ,
גם אם לא יגיעו אנשים, זה לא נורא,כי הכי חשוב הוא הקשר החזק שביניכם.
אתם תהנו ביחד בקפריסין,תבלו שם תפנקו זה את זו,
ולאחר הטקס והנופש תחזרו לארץ ,ותבנו לעצמכם בית ומשפחה לתפארת,
באושר גדול ובאהבה.
והעיקר שיהיה במזל.

 

[just Orli]

נשמע לי מושלם

קחו את ה-15 אנשים הקרובים האלה ותארגנו איתם סופ"ש חתונה נחמד בקפריסין. נשמע לי שמח ומאושר, ובלי הצורך להסביר ולנמק את העניין לכל מיני חורשי רעה שנשארו בארץ. תחזרו כזוג נשוי ותתחילו את חיי המשפחה שלכם בנחת, בלי להרגיש לרגע שאתם נחותים ממישהו אחר כי כן או לא עשיתם חתונה, וכמה מוזמנים הגיעו...

 

[elinoket]

אני יכולה להבין לליבך

בסה"כ זה די מאכזב שהפנטזיה והמציאות לא הולכות באותו התלם
אבל עדיף לשנות תוכניות כפי שאמרת מאשר לעשות משהו בכח.
אם לנסוע עם ה15 הקרובים לקפריסין זו בעיה, תסעו רק אתם או עם חלק מהקבוצה ושתחזרו לארץ תחגגו ביחד במסעדה (בהרבה מסעדות אפשר לסגור חדר פרטי ואפשר להביא מוזיקה וצלם אפילו אם את רוצה אווירה חתונתית).
אני יכולה להגיד לך "ממרומי" השנה וחצי שאני נשואה, בדיעבד הייתי עושה משהו קטן רק עם הקרובים באמת (ואצלך זה הברירת מחדל
כפי שרונית ואחרות אמרו, הכי חשוב זה ההאהבה בינך לבין בן זוגך והאהבה בינכם לבין החוגגים איתכם.
כל השאר לא באמת משנה ונשכח אחר כך....