חתול מת.

חתול מת.

עברתי ברחוב ועל המדרכה שכב בעיניים פקוחות וזוהרות חתול מת. דרוס כנראה. היה לו זנב עבה ויפה והפרווה שלו הייתה חלקה ומטופחת והיה לו קולר קטן וחמוד על הצוואר. הוא היה מת מושלם שכזה. שלם ושליו והלשון שלו מחוץ לפה למרות שהפה סגור. כאילו סתם חם לו והוא נשכב על המדרכה כדי לנוח מהחום הכבד של אותו יום. כרעתי ברך מול אותו חתול והרגשתי שהוא מסתכל לי לתוך הנשמה. בכיתי. דמעות קטנות ויבשות כאלו. וחשבתי לי שהחתול הזה מסכן, לא עשה כלום ומת. ואני שואלת אותך, ריבונו של עולם, מה עשה החתול הזה שכל כך הפריע לך שהוא מסתובב בין החיים? יודע מה, מילא בני אדם. לא עושים מה שאתה רוצה, עושים בכוונה, בזדון, ברשעות אפילו לפעמים. אני מבינה למה לא בא לך עליהם שמחים, צוחקים ונהנים ממה שיצרת בשבילם והם הורסים בידיעה שכך. אבל מה עם אלו שלא מבינים אותך אלוהים, ומה יהיה עליהם שרוצים ומבקשים ומחפשים ודורשים וחופרים עמוק עמוק בתוך כל מה שאפשר על מנת לחפש את ההבנה של דבריך ואותך. ומה איתי אלוהים. מה אתה רוצה ממני? אני כאן למטה בתוך הבלבול והרצון להבין ולא יודעת מה אתה רוצה ממני?! לא יודעת מה לרצות, לעשות ברגע הבא ובצעד הבא וביום הבא שלי בחיים. שאולי לא תאהב את זה, את מה שאני עושה, ואני אקבל עונש, ואולי אזהרה סתומה ובלתי מובנת לי. ואני בוכה לך: מה אתה רוצה ממני? הא? אני לא מבינה. לא רוצה לגמור כמו החתול היפה עם העיניים שחודרות לנשמה. כמה רגעים לפני זה עברתי באותה מדרכה ולא היה עליה חתול מת. כמה מהר דברים משתנים ואנחנו גם לרוב לא שמים לב אליהם. הסתכלו עלי כאילו אני החתול המת. מה את עושה לידו, זה חתול וזה מת וזה לא שלך ולא נוגע לך. ואני הקטנה הסתומה, הנרעדת והנפחדת שואלת אותך אלוהים שלי, אהוב שלי, מפחיד שלי, מה אתה רוצה ממני? מה?
 
תגובה

חתול אכן חיה נהדרת, זו החיה שאני הכי אוהב בעולם. נסתרות דרכי האל, ולא תמיד אפשר לדעת למה עשה מה שעשה. כנראה החליט, שהחתול סים את תפקידו בחיים. צריך לדעת לאהוב את העולם למרות קשייו. הכי חשוב שתאהבי את עצמך ואת חייך, ותנצלי אותם ככל האפשר.
 
חתול מת

שלום לך, השאלות אותן עורר בתוכך (ואולי וכפי הנראה לא בפעם הראשונה) מראה החתול המת, "מה אתה רוצה ממני??,מה איתי אלוהים? לא יודעת", רוצה להבין"? אלו שאלות פילוסופיות על מהות הקיום-קיומך שלך- משמעותם של החיים,שלך?,שאלות על זמניות ,שאלות על ארעיות. מי ששואל שאלות אלו ומחפש, הוא האחד אשר ה ולך בדרך הרוחנית.-,מחפש את הרוח ,אותו הדבר שהוא מעבר לחומר,שהוא מעבר למציאות הברורה הגלויה לעין. חיפוש זה אחר פשר הארועים שקורים סביבנו ולנו בחיי היום יום שלנו, כמו מוות סתום וסתמי לא נחוץ של חתול מקסים. השאלות האלו נשאלות מתוך הבלבול מתוך הרצון להבין למה??................. את התשובות אנו מחפשים במהלך רוב שנות חיינו הצעירים והבוגרים.אט אט תוך כדי החיפוש אנו מבינים שככל שנשאל, נחקור,נקרא ונלמד התשובה היותר הברורה שתהיה לנו היא : אין אנו יודעים רואים ומבינים את כל התמונה.ומה הכוונה לכל התמונה? כאשר קורה מקרה ונקח את המקרה של מות החתול כדוגמא, אנחנו לא יודעים מהם נסיבות" וסיבות העבר"(הקוסמיות) שיצרו את הארוע וכן לא ברור לנו מהם השלכותיו לעתיד,ואולי חלק מהשלכות העתיד של המקרה הזה הוא, שאת תשאלי את השאלות? את בודאי תאמרי חתול מסכן יצור קטן חף מכל רע מה לו ו"לנסיבות " עבר ועתיד? כל יצור חי יש לו משמעות קיומית כלפי עצמו וכלפי היקום, אם כי לא תמיד ברורה לו משמעות זו, מהי. אם נפנים בתוכנו אנו את הידיעה או התובנה שאין אנו יכולים לדעת ולראות את התמונה כולה של הארוע (עבר ועתיד רק את ההווה אנו יודעים) ונסמוך על אותו קיום של אהבה שברא את היקום הזה כולו באהבה וחמלה יבוא שקט אל נפשנו השואלת וגם אם לא נבין עד הסוף לפחות נדע שזה לא סתם. יש סיבה לכל דבר גם אם היא נעלמה מאיתנו. ואנו ,מה אנו יודעים בבירור? שהכל זמני,חולף, הרגע פה ולאחריו איננו.כל שנולד ימות. ולכן ,קחי לך את הזמן(וכל רגע ורגע) הזה חיי אותו בשלמותו באהבה שמחה וחמלה כפי שעורר בך אותו יצור נפלא כאשר הסתכלת עליו במותו - וחיי.....שימי לב לדברים שקורים סביבך ומה משמעותם עבורך (לטובה ורק לטובה) ולימדי.ואל תפסיקי לשאול שאלות. באהבה. אורה-מטפלת ומאמנת אישית.
 
למעלה