מה אפשר לעשות
קודם כל, כל הכבוד לך על הרצון לאמץ חתולה בוגרת הזקוקה לבית. מסירה עקב אלרגיה היא באמת סיפור די עצוב שקורה לא מעט. מאחר שהנסיבות המדויקות לא ברורות, קשה לדעת אם הבעלים אולי צריכים מידע נוסף לגבי התמודדות עם אלרגיה - למשל, אם מדובר בבוגר במשפחה (עם תינוקות בדרך כלל קשה יותר לתת המלצות), הם צריכים לדעת שלא מספיק לקבל אמירה של רופא שכדאי להעיף את החתול, אלא צריך להיות בקשר עם אלרגולוג מומחה, לאבחן את הסיבה המדויקת לאלרגיה (יש סיבות שונות לאלרגיה לחתולים). לפחות בחלק מהמקרים, ניתן לטפל בבעיה אחרי שמזהים אותה ולהגיע למצב משופר ללא מסירת החתול. מפתיע כל פעם מחדש עד כמה אנשים אינם מודעים לאפשרויות ועד כמה לא איבחנו את האלרגיה שהם בעצמם סובלים ממנה.
 
וניגש לשאלתך: נקודת ההתחלה הטובה ביותר היא לערוך בירור לעומק עם המשפחה המוסרת לגבי הדברים שהחתולה אוהבת או לא אוהבת. מה הדברים שנותנים לה בטחון, איך החיים שלה התנהלו בבית הקודם - האם היה לה מרבץ מועדף? אולי אפשר לקבל את הדבר שעליו היא הכי אהבה לרבוץ? האם היא אוהבת מקומות מחבוא, או לעלות לגובה? אם כן, אפשר לסדר עבורה משהו בסגנון גם בבית החדש.
 
בכל מקרה, יש לזכור שחתולים נקשרים לאנשים שלהם מאוד מאוד. ברור שהיא תיילל ויהיה לה קשה, צריך לתת לה תקופת הסתגלות. כשמדברים על תקופת הסתגלות לא מדברים על יום או יומיים אלא על תקופה הרבה יותר ארוכה - יותר כמו חודש, חודשיים. היא צריכה לא רק להתגבר על ההלם שלה מהנחתה במקום זר, אלא גם על זה שכל מי שהיא מכירה כבר לא נמצא איתה. תוכל לנסות לבנות איתה קשר אישי באמצעות דברים כמו להציע לה משהו טעים במיוחד בכף ידך או על קצות אצבעותיך כדי שהיא תלקק (למשל שימורי חתולים, או טונה, או יוגורט - שאל את הבעלים הקודמים מה היא הכי אוהבת). אפשר לשחק איתה במשחקי חכה (משחקים תלויים על חוט). חלק מהנקודה היא לתת לה כמה ימים להתרגל למקום החדש ואז, כשרואים שהיא לא מפחדת, להציע לה פעילות, להיות אינטראקטיביים (לא רק ללטף). אולי זה יעזור לה לפתח קשר איתך וכך גם לקבל בטחון ולהרגיש טוב ולהרגע יותר.
