חששות

[KEiN]

חששות

-מיכוון שהלוחם צועד בדרך שבה יצעד רק פעם אחת בחיוו, ואין דרך אחרת לדעת לאן תוביל הדרך מאשר התנסות ישירה, כיצד הלוחם יכול לקבל מושג כל שהוא על הדרך בה הוא צועד? איך הוא ידע שזהו רצונו? איך הוא ידע מה השלכות הדרך? חשבתי לעצמי, כל עקרון האמונה בקשבים השונים וההבדלה בינהם נוגד את בסיס צורת המחשבה של הלוחם. הרי הם רצף אחד מתמשך. ככל שאני כותב יותר אני מבין יותר, ואז מבין פחות ואז דברים נראים לי כשטות מוחלטת. מזכיר לי את התקופה ישנה .

 

[foxx]

באמת יש פרדוקס

 

[L i z a r d]

דרכים

הדרך היא גמישה ומשתנה כל הזמן, ובכל אופן, אני לא חושב שהיא חשובה במיוחד. אם אתה לא רוצה ללכת לאיבוד אז הפיתרון הוא לצעוד את הצעד שלפניך ממש, לא משהו אחר. לגבי הקשבים, או שזה מקושקש לגמרי או שלא ניסחת את עצמך בצורה מובנת. בכל אופן זה לא ממש עניין של "אמונה" או צורת מחשבה כלשהי.

 

[adamfbs]

וזה יישאר כך אם תמשיך ללכת בהגיון

 

[KEiN]

מסתומרת?

 

[KEiN]

משהו מאד מוזר שקרה לי...

אני לא יודע איפה לכתוב את זה, אני בביתי אחר יום עמוס שינויים קיצוניים במצב הרוח, בדר"כ הייתי נסחף עם מצבי הרוח, אבל הצלחתי להגיע למצב של שקט. פתאום ביצעתי בדיקת מציאות כהרגלי, מתבונן בסביבה, תוך כדיי שהתבוננתי הבנתי משהו עליה, הכל נהיה כמו בסרט, הבנתי שאני לא צריך להיות בחלום כדיי ליצור כדור אור, ואכן יצרתי כדור אור, למרות שהראיה שלי קצת התבהרה באותו זמן לא ראיתי אותו, אבל גם לא הייתי זקוק לראיה שלי כדיי לדעת שהוא פשוט שם. הוא ריפא בהצלחה כאב בגיד בגב שהטריד אותי במשך היומיים האחרונים... מוזר.

 

[foxx]

בדיקת מציאות

אתה יכול בבקש לפרט על הבדיקת מציאות ועל התדירות שלה ? הרבה כתבו על זה פה הרבה דברים, אבל משום מה אני צריך לשמוע עוד משהו.

 

[KEiN]

אמממ בדיקות המציאות...

אני מבצע היפנוזה פעם בשלושה ימים על כך שאני מזהה אם אני חולם כשאני חולם ומחדיר את המסר הזה לתודעה שלי. אני יכול להגיד שזה עזר לי מאד- בגלל שבאופן טבעי אני מבצע בדיקות מציאות ספונטניות- בערך 10 במשך כל היום. אתה מוזמן לפורום חלומות צלולים.

 

[charlila]

אם אני לא טועה, היפנוזה כזו או אחרת

היא שגורמת לך לדאון הקרבני הזה. זה או היפנוזה, או רצון חפשי. או איסטרטגיוּת, או התמסרות לטורפים אלה או אחרים.

 

[KEiN]

את טועה..

אין הבדל בין היפנוזה לשלבים הראשונים של השינה, ההבדל היחיד הוא שאני בוחר איזה מסר אני מפמפם, כמו שכתוב במדריך של בן-שחר-טל או מה שהסדר הנכון הוא, היום שבוא תתחילי להגיד לעצמך שאתה טובה ומצליחה ויכולה להשיג הכל, זה היום הגרוע ביותר של הטורף, היפנוזה רק הופכת את הכלי הזה ליותר יעיל. היפנוזה זה אחד הדברים שהוציאו אותי מהמצבים הכי קשים של דיכאון שהיו לי, וקידמו אותי בהרבה תחומים.

 

[kung fu]

מסכימה איתך לגבי

"היום שבו תתחילי להגיד לעצמך שאת טובה ומצליחה ויכולה להשיג הכל, זה היום הגרוע ביותר של הטורף" כשאנו מקבלים את עצמנו לגמרי ולא מפעילים את תוכנת הטפיל בנושאי שיפוט / כעס / כל דבר אחר, זה כבר גורם להיצטמצמות שלו.

 

[charlila]

אלה חילוקי הדעות הקרדינליים שלי

עם הניו-אייג; והשאנטי. לשיטתי, שום טוב לא יצמח מלהגיד שאני מצליחה וטובה אם אני רעה ונכשלת. מה שנכון להגיד במקרה כזה: אני רוצה להיטיב. אני רוצה להצליח. (להיטיב ולא להיות טובה שזו חבילה מנופחת שלא לצורך.) זה יניע תהליך, שבהמשכו, במקרה הטוב, אוכל לומר "אני טובה, אני מצליחה". העמדת פנים (שאני טובה ומצליחה, בדוגמתך) יכולה לגרום מראית עין של הצלחה - ולהעמיק את שרשי הגורמים לרוע ואי-הצלחה. זה לא מה שקרה לך? אסוף כוונה לפני שאתה משנה משהו, ומשאספת די כוונה - הגדר ברור את הפעולות. להגיד "אני רוצה לזכור להתבונן בידי" זה בסדר, אבל "אני שמח" כשאתה עצוב - זו לא לחימה! זו קרבנות! וזה בונה רק חזית, שמועדת להתמוטט כעבור זמן.

 

[KEiN]

לא.

אני לא השתמשתי במשפטים כאלה. לא הענקתי לעצמי תארים "חיוביים". הענקתי לעצמי יכולות: "אני תמיד מתגבר" "אני תמיד מצליח" "אני תמיד חזק" "תמיד יש לי את היכולת". משפט כמו "תמיד מתגבר" לפי דעתי חישל אותי מאד. מה שאמרת נכון, אבל אני לא מעודד שימוש במשפטים כאלה. חוץ מיזה- המציאות שלך היא אך ורק מה שאת משכנעת את עצמך שהיא. שיכנוע, שטיפת מח... הכל אותו הדבר.

 

[kung fu]

שוב מסכימה לגבי:

"המציאות שלך היא אך ורק מה שאת משכנעת את עצמך שהיא. שיכנוע, שטיפת מח... הכל אותו הדבר."

 

[charlila]

צ'ק בלי כיסוי חוזר, בסופו של דבר

גם אם זה לוקח קצת זמן (או הרבה) ונראה לי שאכן חזרו לך כמה צ'קים. מי כמוני יודע שאפשר לחולל נפלאות באמצעות אמונה נחושה במציאות משלנו - הנה דוגמה מהחיים - אבל, לטעון שתמיד אתה מתגבר, כלומר, על כל דבר, יהא כוחו אשר יהא? כלומר- שאתה כל-יכול? זו התרברבות ילדותית... גם אלוהים - בניגוד לאמונה העממית המסולפת - איננו כל-יכול; הוא יכול המון, ואישית אני מאמינה בו שיוציא אותי (ואותנו) מסלט הבאסה הקיומי הזה בסופו של דבר; אבל - העף מבט אחד בעולם, ותראה שכל יכול הוא לא. קל וחומר שאתה לא. אם יבואו הווגונים להחליף את כדור הארץ בהיפר-אוטוסטרדה על-מרחבית, ייתכן שתיחלץ בנפנוף מגבת, היחיד מכולם; ובכל זאת, היומרה תמיד להתגבר, תמיד להצליח ותמיד להיות חזק היא לא כל כך לעניין. זה גם לא מה שנכון לחתור אליו. מה כן? להיות נחוש. להיות אסטרטגי. ללכת בדרך הישר. ושוב - אל תגיד שאתה כזה, כל עוד אינך. הגד "אני רוצה להיות"... אסוף כוונה. בעקבות זאת תעבור אימונים מפרכים. כך יופקדו בחשבונך הסכומים המתאימים, ויבוא היום שבו תוכל לומר "רצוני נחוש" ותוכל לומר "רצוני יתגשם" (הָיָּה צוֹ, באגוּר^ָה) והוא אכן יתגשם. בהצלחה!

 

[charlila]

הקישור לא עבר משום מה- אז הנה

דוגמה מהחיים: