חששות מהאזרחות

turyhyv

New member
חששות מהאזרחות

היי השתחררתי ב21/6/7 ולא כ"כ טוב לי רוב החברים שלי בבסיס(גם אלו שבאזרחות) אני מנסה לחפש עבודה ובגלל שאני גרה בבאר שבע אז זה יותר עניין של פרוטקציות בצבא עשיתי תפקיד שנהניתי ממנו (פניות ציבור)ותמיד היה לי עם מי להיות , אני מאוד אופטימית ,פטפטנית,ונהנית בחברת אנשים אבל איכשהו עכשיו בגלל הריחוק ושאין לי עם מי להיות(מבחינת הח'ברה כי כולם בצבא) אז אני נורא עצובה תיכננתי בכלל לעשות מועדפת באילת בשביל החוויה ולהכיר אנשים חדשים:) אבל יש 2 דברים שמחייבים להשאיר אותי פה בבאר שבע מה לדעתכם עליי לעשות? אמרו לי שרק לאחר שאני אמצא עבודה אוכל להכיר חברים וחברות חדשים ,אבל כמה זמן זה ייקח??:( אני רוצה ליהנות באזרחות ,נכון אמרו לי שבהתחלה יהיה קשה ואני לא אדע מי נגד מי (כי רוב הזמן הייתי בצבא) אבל שהכל יסתדר בסופו של דבר:) ועוד כמה שאלות קטנות... הצלחתם לשמור על קשר עם הח'ברה מהצבא? כמה זמן לקח לכם עד שמצאתם עבודה? מכירים צעירים אחרי צבא שלקח להם יותר מחודשיים למצוא עבודה? חוץ מתחנות דלק,שירות לקוחות,ומלצרות יש לכם עוד המלצות לחיפוש עבודות? איכשהו בבאר שבע רוצים רק אחרי צבא ועם ניסיון,אבל הרי אף אחד לא מתחיל עם ניסיון!!! מקווה שתוכלו לעזור לי יום טוב
 
הי ../images/Emo13.gif

נשמע שעבודה מועדפת באילת ממש תעשה לך טוב - גם מבחינת כסף וגם מבחינת אנשים. מהם שני הדברים שציינת שמחייבים אותך להישאר בבאר שבע? והאם הם באמת מחייבים?
 

turyhyv

New member
תגובתי -הקצת ארוכה....

היי קודם כל תודה על תגובותיכם:) שנית לגבי 2 הדברים שמחייבים אותי להישאר בבאר שבע ,הם אישים אבל אני מאמינה שיעזרו לי בעתיד שניהם קשורים לעניין הבטחון העצמי,יותר נכון לדימוי העצמי. הם מחייבים ממש ,ואני מניחה שלאחר שאני אסיים איתם אוכל להתקדם הלאה יתכן שלמועדפת אלא אם כן אני אמצא עבודה שאני אוהבת ,בגדול החלום זה לעבוד בבזק או בפלאפון(פרונטאלי) מכיוון שכאשר אני נמצאת עם אנשים אני פורחת:) אגב הכרתי כמה בנות חדשות במהלך אחד מ2 הדברים אגב היום נרשמתי ללשכת התעסוקה,לצערי זה לא משהו שהוא מבחירה אני טיפוס של מסגרות,אנשים,צחוקים וכיף:) שאלה קטנה ולא כ"כ קשורה ,התפקיד שעשיתי בצבא הוא אחד התפקידים הרגישים והמעניינים בצהל(מוקד פניות ציבור בעזה) כי עבדתי מול ועם אוכלוסיות שונות כגון ארוגנים(רופאים לזכויות אדם,מרכז פרס לשלום,המוקד להגנת הפרט,פלס',מעסיקים,עו"ד,וכו',על התהליך עצמו אני לא יכולה לפרט כי הוא סודי. והשאלההיא:עד עכשיו היתי ב2 ראיונות ,אני מרגישה שהראיתי סוג של חוסר בטחון (כנראה מהתרגשות ומפחד שלא אתקבל לעבודה) אע"פ שאין לי בעיה להסביר את עצמי . כיצד ניתן לעבוד על העניין של ריאיון עבודה להיכנס לריאיון בטוחה בעצמי?, אגב גם קשה להסביר למישהו מבחוץ את כל הדברים שקורים במוקד עצמו,התרצצויות,לחץ,את זה שהייתי צריכה לעשות כמה דברים במקביל ,לרצות ולעזור לאנשים ,להרגיע ארגונים עצבניים או לחילופין עו"ד שמעוניינים לצרוח כאילו שזה מה שיעזור להם להכניס פלס' לישראל.... בקיצור תפקיד מעניין ,דינאמי שנורא נהניתי בו :) לילה טוב מצטערת על המגילה אחד הדברים שאני אוהבת זה לכתוב :) מקווה שתוכלו לעזור לי
 
נשמע נהדר!

שמחה שביטאת בפורום את הרצון שלך: "החלום זה לעבוד בבזק או בפלאפון(פרונטאלי) מכיוון שכאשר אני נמצאת עם אנשים אני פורחת:)" לדעתי את יכולה להגשים את זה
כיוונים להגיע בטוחה לראיון: (1) לשבת עם עצמך ולרשום את כל התכונות המעולות שלך, את כל העוצמות שלך. גם כאלו שעוזרים לתפקיד הזה, וגם כאלו שלא. וממש לרשום הכל. זה לא הזמן להצטנע
ואחר כך להגיד אותן בקול עם עצמך. ממש להגביר את הערך שלך. (2) להגיע למצב שאת רואה שאת נכס לחברה כמו פלאפון. שיש לך הרבה לתת, שאת תהיי מעולה שם! ממש להגביר את הביטחון דרך ראייה של היכולות שלך והכרה בכישורים שלך. וכמובן דרך יישום התרגיל ה-10 שרשמתי. (3) לעשות סימולציה של ראיון עם עוד חברה. להגיע למצב שזה טבעי לך. (4) להגיע לראיון ממקום של כוח (במובן הכי חיובי של המילה). רוב האנשים מגיעים לראיון מעמדה שהם צריכים לשכנע. (עמדת נחיתות אם נקרא לזה כך). זאת טעות. את באה לראיון ממקום שווה למראיין. הראיון בא לבדוק אם לשניכם מתאים שתעבדי שם. זה שאת באה אל מקום העבודה, לא אומר שאת צריכה אותם יותר משהם צריכים אותך. להיות את ולהרגיש בטוחה. לדעת שאת שווה לדעת מה את רוצה להקרין את זה ולבוא ממקום של עוצמה ושל ידיעת הכוח שלך. את לא רוצה להתקבל למקום שאת צריכה להעמיד בו פנים שאת מישהי אחרת. תהיי את. תבואי עם כל החיוך וההתלהבות והרצון שלך לעבוד עם אנשים. יאהבו אותך אם תהיי את ותקריני את שמחת הקשר עם אנשים שיש לך. לתפוס את "הראיון" בצורה אחרת. אולי אף במקום לקרוא לזה ראיון, תקרי לזה בדיקה הדדית. או תקשורת הדדית. אם את היית מנהלת למשל חנות בנושא שמעניין אותך. והיית מחפשת מישהי שתעבוד בחנות, היית עושה מה שנקרא "ראיון". אז בסך הכל היית רוצה לבדוק אם היא מתאימה למה שאת מחפשת. והיא היתה בודקת אם זה מתאים לה. זה מה שזה. נ.ב. גם אני מאד אוהבת לכתוב. אני כותבת ספרי התפתחות אישית.
 
הנסיון שצברת בצבא

עונה במידה רבה על סוג העבודות שאת מחפשת. ובעצם, כל דבר שתעשי עכשיו יקדם אותך לחיים האזרחיים. כמעט כל עיסוק יתאים, ובלבד שתרגישי נוח אתו, ותמשיכי לחפש את המתאים לך ביותר.
 

isaacm

New member
שני השברים הנפלאים ../images/Emo13.gif

אני נהנה לקרא אותך. את כותבת בביטחון מלא על חוסר הביטחון שלך בראיונות עבודה. את כותבת בביטחון מלא על העובדה שיש שני דברים שבשבילם את תישארי בבאר שבע. אני לא רואה שיש לך בעיה כללית של ביטחון עצמי. את מספרת שאת מרגישה חוסר ביטחון כשאת נגשת לראיון. ואני רואה שהשורה האחרונה שלך היא שאת אוהבת לכתוב. הנה אני מפנה אלייך הזמנה. קחי את ההודעה שכתב לך מיכל. קחי את שלשת הראיונות באחרונים שהיית בהם. כתבי כל ראיון אחד אחרי השני, התנהלות הראיון, והתובנות שלך. עכשיו, כתבי כל ראיון מחדש, עם התובנות שקיבלת, עם הרעיונות של מיכל, ועצבי אותו כרצונך. כשתסיימי את כל העבודה הזו, שתפי במחשבותייך. בהצלחה. סקרן מאד. איציק
 
נסיון

גם אם רושמים שצריך נסיון, שווה לנסות לשלוח קורות חיים. בחלק מהמקומות כותבים את זה, אבל בפועל מקבלים גם מישהו בלי נסיון (אם הוא תואם למה שהם מחפשים). צאי מנקודת הנחה שאת בעלת ערך למקום העבודה - תגיעי ממקום של עוצמה.
 

ענבל כהן חמו

מאמנת אישית בכירה ומדריכת מאמנים מוסמכת
מנהל
ושוב, כללי הפורום

בהתייחסות להודעה שנמחקה כאן, אין להציע שירותי אימון אישי מעל גבי הפורום, מלבד בשרשור הסאז'רים.
 
למעלה