חשמל
הנה הפחד מציף אותי, הנשימות מואצות, הרעידות שמתחילות בבטן ומתפשטות אל כל הגוף. הידיים שלי קשורות לוו באזיקים, הרגליים (בנעלי עקב שהוא אוהב) קשורות בפישוק, אני לובשת את המחוך עור החדש וגרבוני ירכיים (כמו שהוא ביקש), העיניים מכוסות ואני לא מסוגלת לזוז ולא לראות מה הוא עושה. זה חוסר אונים מפחיד. בעיקר מפחיד כי הוא החליט לשחק היום בחשמל.. חשמל! מאיפה הוא מביא את זה בכלל???? איזו מפלצת שיחררתי לעזאזל???? כוסאמעמק- איפה הילד סוכריה שהיה בא לרדת לי ולהעלם מהר הביתה??? אני עומדת ככה, מוצפת בפחד, ברגע הזה שתמיד אני מרגישה כאילו אני עומדת על סף המצוק- לבחור להפסיק הכל? להגיד שזה מפחיד לי, חשוף לי מידי, מאתגר מידי, גדול עליי? או לבחור לקפוץ, לעזוב ידיים ולעוף? אני לוקחת נשימה עמוקה וקופצת. עכשיו אני שלו, שיעשה בי מה שירצה- אני בוטחת בו. הוא מנשק, מלטף, נותן לי להריח אותו. אני חולה על הריח שלו- לא שובעת מלשאוף אותו לתוכי. מצליף, נושך, מכה בידיו, מגמיר אותי כמה פעמים, מצליף עם החגורה, מנשק.. הכל מתערבב לי בבליל של תענוג וכאב ותחושות חזקות ואני יודעת שהוא מחכה לרגע שירגיש שאני מוכנה. וכשזה מגיע הוא מתיישב על ההדום ומושיב אותי עליו מפושקת. תלוייה בינו ובין החבל מהתקרה. כמו צעצוע של ילד גדול. "איזה כוס יפה יש לך" הוא מעביר עליי אצבעות בעדינות, נושך ומוצץ פיטמה. מכניס לי אצבעות ומשחק בעדינות בנקודות הרגישות שלי בזמן שאני מרגישה אותו מצמיד את האלקטרודה הקרירה לדגדגן. מגביר את החוזק- אצבעות וחשמל.. והכל מתערבב ביחד- אני לא מצליחה להפריד את החשמל הפנימי מהחיצוני.. "כן יפה שלי, מדהימה שכמוך, אני רוצה לראות אותך משפריצה כמו שאת יודעת" זימזומים חזקים של תענוג מתפשטים לי בגלים בכל הגוף ואני גומרת לו על האצבעות שוב ושוב. רועדת בטירוף ומשפריצה את כל כולי החוצה.
הנה הפחד מציף אותי, הנשימות מואצות, הרעידות שמתחילות בבטן ומתפשטות אל כל הגוף. הידיים שלי קשורות לוו באזיקים, הרגליים (בנעלי עקב שהוא אוהב) קשורות בפישוק, אני לובשת את המחוך עור החדש וגרבוני ירכיים (כמו שהוא ביקש), העיניים מכוסות ואני לא מסוגלת לזוז ולא לראות מה הוא עושה. זה חוסר אונים מפחיד. בעיקר מפחיד כי הוא החליט לשחק היום בחשמל.. חשמל! מאיפה הוא מביא את זה בכלל???? איזו מפלצת שיחררתי לעזאזל???? כוסאמעמק- איפה הילד סוכריה שהיה בא לרדת לי ולהעלם מהר הביתה??? אני עומדת ככה, מוצפת בפחד, ברגע הזה שתמיד אני מרגישה כאילו אני עומדת על סף המצוק- לבחור להפסיק הכל? להגיד שזה מפחיד לי, חשוף לי מידי, מאתגר מידי, גדול עליי? או לבחור לקפוץ, לעזוב ידיים ולעוף? אני לוקחת נשימה עמוקה וקופצת. עכשיו אני שלו, שיעשה בי מה שירצה- אני בוטחת בו. הוא מנשק, מלטף, נותן לי להריח אותו. אני חולה על הריח שלו- לא שובעת מלשאוף אותו לתוכי. מצליף, נושך, מכה בידיו, מגמיר אותי כמה פעמים, מצליף עם החגורה, מנשק.. הכל מתערבב לי בבליל של תענוג וכאב ותחושות חזקות ואני יודעת שהוא מחכה לרגע שירגיש שאני מוכנה. וכשזה מגיע הוא מתיישב על ההדום ומושיב אותי עליו מפושקת. תלוייה בינו ובין החבל מהתקרה. כמו צעצוע של ילד גדול. "איזה כוס יפה יש לך" הוא מעביר עליי אצבעות בעדינות, נושך ומוצץ פיטמה. מכניס לי אצבעות ומשחק בעדינות בנקודות הרגישות שלי בזמן שאני מרגישה אותו מצמיד את האלקטרודה הקרירה לדגדגן. מגביר את החוזק- אצבעות וחשמל.. והכל מתערבב ביחד- אני לא מצליחה להפריד את החשמל הפנימי מהחיצוני.. "כן יפה שלי, מדהימה שכמוך, אני רוצה לראות אותך משפריצה כמו שאת יודעת" זימזומים חזקים של תענוג מתפשטים לי בגלים בכל הגוף ואני גומרת לו על האצבעות שוב ושוב. רועדת בטירוף ומשפריצה את כל כולי החוצה.
זה שמישהו פעם ראשונה בים, זה לא אומר שאין לו תעודת מציל בריכה ... להתמוגג מכם .