../images/Emo19.gif../images/Emo124.gifמה אומר לכם הקול הבא../images/Emo35.gif
חשבתי כבר הלך... אה...הינה זה בא:
"סבתא רצתה שאקבל השכלה, אז היא השאירה אותי מחוץ לבי"ס."
כמובן, זהו קולה של מרגרט מיד, ולסבתא שלה הייתה ראייה למרחוק, תיכף רואים. ומה אנו למדים מכאן? כי בכל העולם הבית ספר מזיק להתפתחות הילדים השוהים בין כתליו, כבר לפני דור פלוס
ילדים צריכים חיק הטבע, לעשות שאזם בחבל של טארזן ולשאוג תוך כדי הריחוף:"שאאאאאזזזזאאאםםם" זה משחרר את הילד מבפנים והוא כבר מוכן חלקית לטירונות צנחנים. כן גם... חליקות, עגלות שלוש גלגלים מלאגרים, טאיירות וטאבות, לשחק דודס, מחניים, הקאפות,מחבואים גוגעים, קרוב לקו, ולאחר הגשם הראשון חלוקת מעגל, האדמה תחוחה ולחה ומתחלקת משו משו....אחחחח איזה שריטות... אופססס, למכור נחושת, כאן בא לידי ביטוי כושר ההתמקחות של ילדך. אם הצליח בעיסקה, הוא יכנס להצגות יומיות, אם לאוו ימשיך לשחק כדורגל, או לקרא ספרים רחמנא ליצלן... שריטה בין הכתלים/תיקים באפילה: בוקר אביבי, צועד להנאתי במסדרון בי"ס שלא אזכיר את שמו, על אצבעי כרוך חוט ובקצהו , וועדת רכוש פטורים ממסדר,התפקיד חייב סבב כשירות הריהוט...(לא בגלל הוונדאל, סתם ...חילקו תפקיד.) והחוט סובב פעם לימין ופעם לשמאל...סבבי בבי, סבבי בבי...וגו'. טאייב, ברחבת המיסדרים, כולם עם ידיים למעלה, ידיים למטה, למעלה למטה ולצדדים, המנהל עם מיקרופון ביד ומ
הדיצבלים ניחתים ופוגעים ברקמות והנוירונים של הילדים הרכים, (האמת, חלק היו כבר קשים מכל הצדדים) ...מסובב את החוט והמפתח בקצה סביב אצבעי, שהייתה אז בכיתה ו', ועובר מכיתה לכיתה, לוודא כי לא יוותר ניצול דציבל. חאסלו הגענו לפרוזדור קומת קרקע, שם חובר
לשקע דו פיני יחדיו, וממנו לרחבת המיסדרים... ילך הקול, החוט לא היה קצר, השקע לא היה גבוה, לכן מצא המפתח את החוט...לא של האצבע, אלא של ה
ברחבת המיסדרים הקול היה כשורה, עד לנתק...המנהל לא הבין מדוע חצי רחבה מתמוגגת מקולו השקט, והחצי השנותר מפהק בשורות לא אחידות ולא נשמע לתרגילי הבריאות תואמי מיכאל בן חנן אללא ירחאמו ז"ל. אצלי
... הכל בסדר
, קצת ניתקע הסטרטר, הסופפים חרקו, איכשהו חילצתי את המפתח ונסתי כל עוד רוחי בי. ומי עבר משם בדיוק
נכון מאד, זה שנכנס לכיתתו בשעה שבדקתי כיתה אחרת. ומי נצפה הכי קרוב כשהוא עובר ליד שקע ה
נכון מאד, ילדים חכמים לא צריכים שיעורי-בית. המנהל עט על הולך ללא החוט והמפתח והפוסע לאיטו, ושאג עליו:" פושע, פושע, עוכר תרגילי מתעמלים, ומקצר בריאות התלמידים, בגללך יהיו להם עצמות רכות" בערך...אל תתפסו אותי על מילה פו מילה שם. המנהל חשב, כי אנחנו חושבים כי עצמותינו הראש מעייניו ולא היא, ולא טעמים פדגוגיים, אנו ידענו, לפחות מכיתה ב' ומעלה כי המנהל והמורה לדקדוק משתדלים לשאוב בזמנם החופשי, ומאד התרגש שהיא לצידו ומלפניה פמולותיה שנתנו זקירותם שלא בעונת פרי ההדר.זו הייתה חולשתו היחידה הזקורה לטוב. אחחח...ילדים זה שימחה, בקיצור...החבר נבהל מצעקות המנהל כי הוא פושע, ובסך הכל חזר לכיתתו, להוציא מתיקו את הכסף שלא יתושש, לא עזרו ים של דמעות. לאחר דקות של התאוששות...הבנתי את שנגרם וניגר בשל מנוסתי, שבתי בעוז, פניתי אל פני המנהל, ואמרתי לו:" הוא לא אשם, זה בגלל החוט והמפתח..." והסברתי ונימקתי... המנהל הביט נכוחה ופלט:" סיפורי שלום עליכם" ואיים כי יקח ממני את התפקיד
... התחלנו לצעוד מחוץ למשרדו מששמענו את:שלום עליכם, חשבנו הוא מתכוון לקידוש של יום שישי, ושאנו מלאכי השרת...והוא התרצה וסלח ומחל... מי בכלל ידע מיזה שלום עליכם? אלה היו שנים בקושי היה רדיו על כל שמונה בתים, לשאר היה טרנזיזטור ללא בטריות. אהה...אתם הולכים ללא רשות? גשו הבייתה תביאו את ההורים. מצא לו...אבי ז"ל, שאל אותי לפשר, ופישרתי לו, מילה שלי, מילה אצלו. הבעיייהההה...הייתה בצד ההולך השני, אביו לא אהב שילדו שב בוכה מהבית ספר, זה כבר עבר כל גבול, מזה כל הילדים שלו חוזרים בוכים מבית הספר? ...הוא הגיע לבית הספר ולשם שינוי המנהל חזר לביתו בכה קצת... היו מישטרות רגילות, היו הבילוש בקורטינות לבנות, טביעות אצבעות... משהחלים, לא נחה דעתי, בקשתי לשוחח עימו, הוא נענה ברצון, ושוב חזרתי על עדותי... הוא השתכנע הפעם... ילדי בית הספר הפיקו לקח, ונשאו עימם לכל אשר פנו "מה שלא נכנס דרך המוח יכנס בכוח" זו הייתה שעה קלה על פדגוגייה... גוגעייה לא יותר נחמד? הרי במילא אחרי שהגוגע פוגע במצח אתה חייב לשים פד גזה.
"סבתא רצתה שאקבל השכלה, אז היא השאירה אותי מחוץ לבי"ס." הייכן,כי רק אישה אחת באמריקה, סבתה של מרגרט, שידעה להבחין בין הטוב לרע? לו הייתה שרת החינוך...