חשוב!!! נא לקרוא!!!

[מוטרד 19]

חשוב!!! נא לקרוא!!!

לפעמים שאני כותב (וזה קורה לעיתים נדירות)או שואל שאלה בדרך כלל זה קורה שהמצב כל כך בלתי נסבל עד כדי מחשבה של "בא לי שהחיים יעצרו כאן" אז אני מחפש שאלה גם מתחת לאדמה ולפעמים זה באמת שאלה שמציקה לי אז בתור פורום שאני כל כך נהנה לקרוא אותו אני מצפה לפעמים למילה טובה לעידוד קל (מכירים את הסיפור על הזקנים שנפגשים קבוע בקופת חולים בשביל לקבל קצת יחס ועידוד מהרופא ושאר החברים במקום???) בשביל טיפה לעלות טפח מעל הבוץ הזה ששמו "החיים" .אתמול כתבתי שאלה שאני מאמין שהיא נראתה קצת מגוכחת אולם היא באמת היתה חשובה לי . הבוקר כשפתחתי את המחשב (אגב אין לי אינטרנט בבית אני כותב מחבר וקורא דרך הפלאפון) וראיתי שרק תגובה אחת היתה , משהו נשבר בתוכי אמרתי לעצמי שאם אפי' כאן אין יחס אז כנראה שבאמת איני מענין את האנושות וחבל שאני קיים.אינני מחייב להגיב אולם דעו לכם שכל משתתף בפורום כאן זה בן אדם עם נפש רגישה פי 2 מאדם רגיל. ולכן קחו את הדברים לתשומת ליבכם!!! וכולי תקווה שבאמת יהיה לכם חשק ושמחה להגיב לכל אחד בחיוך והבנה .שלכם תמיד

 

[05 מיכל]

שלום מוטרד

בפורום מתקבלות פניות מסוגים שונים. יש אנשים שפונים עם שאלות טכניות, עם בקשת מידע. יש אנשים שפונים מבוהלים או מיואשים וזקוקים לעידוד ותמיכה. אנחנו איננו רואים את האנשים, ואיננו יודעים מה בלבם. אנחנו רואים רק את הפניות שלהם. כשאני רואה פניה עם שאלה טכנית, אני מניחה שזו פניה מהסוג הראשון. כשאדם מציין שהוא לחוץ, מבוהל, מיואש, מודאג - אני מניחה שהפנייה היא מהסוג השני. אני בטוחה שלא רק אני מגיבה כך, אלא עוד אנשים בפורום. לכן, אם אתה זקוק לתמיכה ועידוד - אנא ספר לנו מה קורה, או מה אתה מרגיש. אני בטוחה שפנייה כזו תזכה ביותר מתגובה אחת, וביחס הולם. אם אתה שואל שאלה טכנית פשוטה, ומקבל עליה תשובה אחת פשוטה - אף אחד לא יכול לנחש שזה עלול לפגוע בך כל כך, אפילו אם נפשך באמת רגישה. ועוד מילה: אנשים שעונים בפורום הזה הם הורים, אנשים עובדים, אנשים שמתמודדים עם משימות - ועונים כאן בהתנדבות אך ורק מתוך רצון לעזור. אז גם תשובה עניינית קצרה ניתנת רק מפני שרוצים לתת יחס ועזרה, ולא משום סיבה אחרת. לתשומת לבך.

 

[spidergirl]

נראה שיש לך בעיה

ברצינות, אם אתה נפגע מפורום באינטרנט אחרי שענו על שאלתך זו כבר לא נפש רגישה.

 

[zivadina]

מילת עדוד

שלום מוטרד. אנחנו כאן כדי לעודד וכדי להתעודד. זאת עבודה קשה מאוד להכנס לאינטרנט יום יום, לשמוע את אותן השאלות ולענות עליהן בסבלנות. יש ימים שזה מציף ואין כבר כח. כולנו אנשים עובדים, הורים, תלמידים, ועוד כהנה וכהנה עיסוקים שמעבר לשעות הוירטואליות שאנו מבלים פה מרצוננו החופשי והאוהב. אני מבינה שנפגעת, אבל מקווה מאוד שתבין, שאף אחד לא רצה לפגוע בך. ניסית לחשוב על הבעייה מן הצד שלי, למשל? אבל, לפעמים הכוחות אוזלים, הבעיות הלא-וירטואליות קוראות לנו. ותחשוב על זה, שכאשר אני שוכבת חולה במיטה, לא אתה הוא זה שתבוא לטפל בי, אלא האנשים שגרים אתי ואני מטפלת בהם עכשיו. ו...מה פתאום אינך מעניין את האנושות? אתה מאוד מאוד מעניין. במיוחד כי אתה ADHD כמונו. בבקשה ממך. באינטרנט אין זמן מוגבל. אם לא ענו לך היום. יענו לך מחר. אם לא יענו מחר, תשאל שוב. אתה תראה שנמצא את הזמן להתייחס אליך במלוא הרצינות, בדיוק כפי שאנחנו רוצים שתתייחס אלינו. מקווה להמשיך לראותך בינינו לא רק כשואל, אלא גם כיועץ.