חשוב-לקרוא!

[סביון הגבעות הנודדות]

חשוב-לקרוא!

שלום לכולם, המכתב הזה נשלח אלי באי מייל, אני חושבת שחשוב לפרסם אותו,במיוחד כאן... נכון,הוא ארוך,ויתכן שיהיה לכם הרבה מה להגיב עליו, אבל -תקראו. זה המעט שאנחנו יכולים לעשות בימים הטרופים האלו. שיהיה שבוע טוב. "לכל מאן דבעי באהבה ננצח שמי גלעד מאירי, בן 26 גר ברמת-אביב עם אשתי הטרייה, חילוני, אם מתעקשים ניתן למקם אותי במרכז הקשת הפוליטית ואני תומך בתוכנית ההתנתקות. אני מאמין כי לצורך הדברים הבאים תיאור מתומצת זה מספיק בכדי לשייך אותי ל"קבוצה" של חילונים, צפונים ושמאלנים. בצבא שירתתי כלוחם וקצין בגולני, תפקידי האחרון הוצבתי כסגן מפקד פלוגה בגדוד 13, מעלי היה מפקד הפלוגה – אדם בשם ברק עוקבי. ברק עוקבי כביכול על-פי ההגדרות המסורתיות הוא אנטי תזה לדמות השיוכית שתארתי בפסקה הראשונה. בחור דתי, גר בהתנחלות בשומרון, בוגר מכינת עצמונה ומתנגד בתוקף לתכנית ההתנתקות. לכאורה אם נציב אותי ואותו צד ליד צד יהיו שיגידו שאין לנו מכנה משותף בכלל. בפועל גילינו ש"למרות" שאנחנו משויכים לקבוצות שונות אנחנו אנשים דומים מאוד בראיה הערכית שלנו ובתפיסת האדם והחברות. כך לאחר שחרורי המשכנו לשמור על קשר חם וחברי ומאז עברו כמעט שלוש שנים. לפני כחודש התקיים באוניברסיטת ת"א, שם אני לומד, פאנל לאור ספר חדש שהוציאו אנשי אקדמיה מהשמאל שנקרא " אדני הארץ ". בפנאל השתתפו ארבעה אנשי האקדמיה שהם תומכי ההתנתקות ביחד עם שני הסופרים, כמו-כן הוזמן מר פנחס ולרשטיין "נציג הימין". מר ולרשטיין לא הגיעה לפאנל מסיבותיו שלו ועל-כן מובילי הפאנל, אנשי אקדמיה מוערכים ומצוינים אמרו (ואני מצטט) "הזמנו את הצד השני, הוא לא הגיע ועל-כן הדיון הוא חד-צדדי". אמירה זו לא נשמעה להם בעייתית – שכן ששה אנשי שמאל היו עתידים להתווכח עם איש ימין אחד במוסד שלכל בדעות מגבה את תכנית ההתנתקות ומזדהה עם השמאל הישראלי - לא נראה להם כדיון מוטה מלכתחילה. לדאבוני לא יכולתי להשתתף בדיון הזה וזאת לאור שיעורים בהם הייתי חייב להיות נוכח ועל-כן הגעתי רק בחצי שעה האחרונה, פחות או יותר לדברי הסיכום. כאשר נכנסתי לאולם הזדעזעתי. למעשה אני זוכר עצמי מרגיש בתחושות מעורבות כל-כך של בושה, תסכול, חוסר-אונים ו...כעס. ההתבטאויות השונות שאמרו חברי הפנאל היו נגועות בשנאת חינם, שנאת אחים ואף בגזענות לשמה. התחושה הכללית הייתה של אנשי שמאל המשלהבים אחד את השני כנגד ציבור המתנחלים. המשך-בהודעה הבאה. תהיו רציניים ותמשיכו...

 

[סביון הגבעות הנודדות]

המשך!

בסיום הדיון, יצאנו החוצה ורק אז פגשתי את ברק שישב עמוק בתוך הקהל. התברר לי שהיה המתנחל היחידי באולם ועל-כן שיצא החוצה ניגשו אליו אנשים ושוחחו עימו כ"נציג המתנחלים". באותו זמן עמדתי אני מהצד והמתנתי שיסיים לשוחח עימם בכדי שנוכל לשבת לדבר. אך, הדברים ששמעתי היו מזעזעים עוד יותר. ניגשה אליו אישה שנכחה בדיון ובעודה מנופפת באצבע מאשימה לכיוונו האשימה אותו בפילוג העם, בהיותו גורם המסכן את הדמוקרטיה הישראלית וכאדם אלים ולא רציונאלי. לעומתה ברק רק חייך אליה ואמר לה כי הוא מקווה שתשנה את דעתה לגביו. הוא גם אמר לה כי הוא אינו אדם אלים וכי לעולם לא ייתן יד להתנגדות אלימה להחלטותיה של מדינת-ישראל, כואבות ככל שיהיו. לאור הדיון המוזר הזה אני לא יודע מה הפתיעה אותי יותר, אמרות השנאה וההתלהמות או צורת התגובה. למשמע דברי אותה גברת ואחדים נוספים מסביבה שהתקבצו סביב האטרקציה הזו – המתנחל שהעז להכניס את ראשו לגוב האריות – אני קפצתי, בצורה בלתי נשלטת לחלוטין נעמדתי בין אותה גברת ובין ברק ובהפנותי אצבע מאשימה שכנגד יצאתי כנגד דבריה. איך היא לא מתביישת, האדם אותו היא מאשימה כמסכן הדמוקרטיה סיכן את חייו במשך שנים בכדי לשמר את אותה ריבונות דמוקרטית. מי שהיא טוענת שאין לו לגיטימציה לחיות לפי דרכו וכי הוא הוא הבעיה למדינת-ישראל עבד ימים ולילות כדי להגן עליה ועל ילדיה. והיא שלא מכירה (לדבריה) את האוכלוסייה אותה היא מאשימה, מעיזה בחוצפתה לבוא ולומר דברים כאלו על אותו אחד שבאופן המפתיעה ביותר מחליט לחבק אותה ולקבל את דבריה באהבה. לאחר שנסתיימה השיחה פרשנו לחלקת דשא בעיקר בכדי להירגע מעוצמת החוויה. אני כאמור, הופתעתי פעמיים. ראשית כל - בשנאה גזענית שכזו לא נתקלתי. צר לי לומר שהפעמים היחידות שראיתי כאלו מראות היו כאשר שמעתי בעברי אנשי ימין קיצוני מדברים על ערבים ולצערי... בסרטים שונים העוסקים בשנאה אנטישמית בצורות הנוראיות ביותר שלה. אני בוחר לצטט מדבריו של פרופ' רובינשטיין ראש ביה"ס לכלכלה מאוניברסיטת ת"א – "רציתי להיכנס עם סנדביץ' לא כשר ביום כיפור לישיבת מרכז הרב ולאכול אותו באמצע הישיבה". בהתבטאות מסוג זה ומהתבטאויות דומות לה שנאת החינם ושנאת האחים נשפכה מכל כיוון!! אין פה כעס נקודתי על אירוע או תפיסה של קבוצה כזו או אחרת. ישנה שנאה טהורה, שנאה שטנית אשר מאפיינת את גרועי אויבינו! אני מכיר היטב את האוכלוסייה הדתית המתגוררת ברצועת עזה ובשומרון, ואני יכול להעיד שהם אנשים ככולם. יש בהם טובים, רעים, מכוערים ויפים. השימוש במילה "הם" כהכללה הוא שימוש מסוכן ולא אחראי. פרופ' רובינשטיין הוא מנהיג רוחני במדינת-ישראל, אם אני לא טועה הוא גם חתן פרס ישראל, אדם נהדר ומכובד אשר תרם ותורם רבות לתרבותה, רוחה ועמידותה של מדינת ישראל. אדם שכמותו צריך להבין שדבריו נושאים אחריות כבדה,כפי שדברי רבנים צריכים להישקל כיוון שעלולות להיות להן השלכות מרחיקות – כך גם דבריו של פרופסור רובינשטיין ואם בכל זאת הוא מודע לדבריו, הוא מודע לכך שהוא משחרר דברי שטנה ושנאה חסרת רסן לעבר קבוצת המתנחלים, אם אכן הוא מכליל את המתנחלים ואומר שהם פושעים, הם אלימים הם הורסי הדמוקרטיה הם הם הם... אזי הוא חוטא ועושה עוון גדול לקבוצה גדולה של אנשים איכותיים ונהדרים. אם כבר פרופ' רובינשטיין מתעקש לומר "הם" אזי עליו לומר "הם" אנשים נהדרים ואיכותיים. "הם" אנשי מוסר ועבודה. ובכל "הם" כמו ב"הם" של רמת-אביב וב"הם" של הקיבוצים יש שוליים, לא נאמר שילדי הרצליה הם רוצחים כי אחד מהם רצח נהג מונית, לא נאמר שאנשים בשמאל הם בוגדים כי אחד מהם מכר את סודות הגרעין של ישראל ואל לנו לומר שהמתנחלים הם פושעי הדמוקרטיה אם יש בהם קמצוץ של אנשים אשר מחליט לשבור את הכלים. כתגובה לטענה הזו יאמרו לי חברי "קבוצתי" שזהו לא קמצוץ. ואני שואל: מאין לכם? האם ביקרתם ברצועת עזה? האם דיברתם עם מתיישבים בשומרון? מנין לכם שיש רוב של פושעים בקרב המתנחלים? האם המתנחלים לא נמצאים ביחידות קרביות יותר מיחסם באוכלוסייה? האם המתנחלים לא נשלחו ליישב את רצועת עזה בשליחותה של מדינת-ישראל ואדמתם על-פי חוק היא חוקית בדיוק כפי שת"א חוקית? האם הם לא משלמים מיסים ומשרתים את המדינה? אם כך מדוע אנו חושבים כי רובם פושע?! מי מזין אותנו ומייצר לנו את התפיסה השגויה הזו? על השאלה הזו עלינו לחשוב טוב ואל לנו ללכת שולל אחרי רודפי רייטינג ומעצבי תפיסות אשר מציגים צד ספציפי מאוד של המציאות ועושים דה לגיטימציה לאוכלוסייה כל-כך גדולה ובה כל-כך הרבה אנשים טובים ונהדרים. אני גם קורא ל"חברי קבוצתי" ושואל כיצד צריך להרגיש אותו ציבור אשר משרת את המדינה ומסכן את נפשו,ציבור אשר ללא כל צל של ספק הוא חיובי ועלינו לעודד אותו ולהעצים אותו. כיצד צריך להרגיש ציבור שלם כאשר התקשרות מאשימה אותו בפשעים נגד הדמוקרטיה? מה עליו לומר לילדים אותם הוא מחנך, כיצד נוכל לצפות ממנו שיחנכם לסובלנות וקבלה כאשר הוא, ציבור נהדר שכמותו, חוטף מכות אש ונוק אאוטים נגד המכונה הבלתי מנוצחת הזאת שקוראים לה תקשורת. המשך נוסף,בהודעה הבאה...

 

[סביון הגבעות הנודדות]

ההמשך מכה שנית

וכאן אני גולש לנקודה השניה – אני כאמור חטאתי גם. גם אני קפצתי והפנתי אצבע מאשימה אל אותה גברת נחמדה, גם אני חטאתי בשנאה אל מול פרופ' רובינשטיין כאשר אמר את הדברים שאמר וכאן, כאור מתוך החשכה הזו שנקראת שנאה הגיח חברי שחיבק את השונאים אותו ואמר להם "אני רוצח? אני לא שונא, אני אוהב" הוא ובאמת ובתמים עטף בקבלה מדהימה את מתנגדיו. הוא חיבק את השונאים אותו והוא זה שהרגיע אותי כאשר אני קפצתי והסביר לי שזוהי לא הדרך. אני כאמור נדהמתי מגדלות הרוח הזו, איזו עוצמה לעמוד אל מול קהל אשר שוצף שנאה ולומר " חבל לי שכך אתם חושבים אבל בכל זאת אתם אחיי ואני אוהב אתכם...". עוצמה זו הבהירה לי שזו אכן הדרך. אל לנו לשנוא את השונאים – הרי שכך אנו חוטאים באותו חטא בדיוק. עלינו לחבק את אחינו באשר הם אחינו יהיו הם מתנחלים, קיבוצניקים, שמאלנים וימניים ולזכור כי אכן כל ישראל אחים. כמובן שאין הדבר אומר שעלינו להתייחס רע כלפי בני-דודינו. עלינו לנהוג כלפם בכבוד רב והדדי אך לא בכך עוסקת ההגות הנוכחית. אני לא יפה נפש שרוצה "אהבה ושלום". הדברים שאני אומר אינם חלומות בהקיץ אני מאמין בכל כולי שזוהי הדרך הנכונה. אל מול גישה זו, אנשים לא ידעו כיצד להתמודד. הם לא היו מסוגלים לעמוד אל מול יושר ואמת שכזו. נוצר אצלם מעין דיסוננס, אם היו חייבים לחשוב שאם הוא האיש הרע ואם הם שונאים אותו אזי הוא חייב לנהוג בהם באותה מטבע. הם פשוט לא האמינו שמטרת הטיווח שלהם מגיבה באהבה ולא בהתקפת נגד. לפני שאני מסיים את כתיבת הדברים אני רוצה לסכם ולומר. עלינו חילונים ודתיים כאחד לראות עצמנו כשליחים. עלינו להבין כי אין לנו ארץ אחרת וכי כיום הסכנה הגדולה ביותר שלנו כעם היא: שנאת חינם. אסור לנו להכליל ולומר הם הם הם, על אף קבוצה. יש דרך לחיות בהדדיות, סובלנות ופתיחות של שני הצדדים – ברק ואני זו עדות חיה לכך. העובדה שתפיסותינו הפוליטיות שונות, אני תומך בהתנתקות והוא מתנגד לה, רחוקה עשרות אלפי קילומטרים מהעובדה שהוא אחי ואני אוהב אותו. השתכנעתי ואני מאמין כי קבלה, כבוד ואהבה הם הפיתרון ולא הפניית אצבעות מאשימות ושנאה! האנשים המחזיקים ביכולת לעצב את דעת הקהל חוטאים ומכרסמים ביציבות החברה ואני מקווה שיבוא יום והם יבינו את האחריות הכבדה שהם נוטלים על עצמם ברגע שהם נוטלים את העט ומפרסמים את מחשבותיהם . לאותם אנשים נכבדים וטובים שראיתי באוניברסיטת ת"א, אני ממליץ לעזוב את ת"א ולהגיע לרצועת עזה, יהודה ושמרון להידבר עם אנשים הקבוצות האחרות וכל זאת מתוך הנחה שאנחנו שווים ואחראים ודאגתנו ההדדית זה לזה אינה קשורה למפלגה אליה אנו מצביעים." זהו,עכשיו המכתב באמת הסתיים. לדעתי-היה שווה את זה!

 

[very dark girl]

כל מילה נוספת מיותרת ../images/Emo13.gif