חשוב לי להגיד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
היי לכולם. ראיתי את כל מה שנכתב למטה לגבי בחירת חופה והייתי חייב להגיב כאן בנפרד כי זה חשוב לי שכל אלה שכרגע מתחילים בספורט יבינו את החשיבות האדירה שיש לבחירת חופה נכונה. החופה הראשונה שקניתי יחד עם המצנח שלי הייתה Hornet 150.את המצנח קניתי אחרי בערך 30 צניחות אני שוקל בין 75 ל80 ק"ג.כל מי שצונח בטח יבין את ההתלהבות שהייתה לי כשאמרו לי שאין לי שום בעיה לצנוח עם כזו חופה.אז התחלתי לצנוח איתה ואכן היא הייתה מאוד מלהיבה ועם ביצועים מדהימים.אז נכון מי שמכר לי אותה ידע שאני יכול להסתדר איתה והוא צדק.הבעיה היא מה שפשוט פחדתי לנסות דברים איתה,דברים שהם מאוד חשובים ללימוד ניהול חופה-שימוש ברייזרים אחוריים,שימוש ברייזרים קדמיים, ביצוע פניות בלי לאבד גובה.הייתי פשוט עושה כמה סיבובים יפים ימינה ושמאלה ומגיע מהר לקרקע.לא יכולתי יעכל את המהירות שבה הייתי מגיע לקרקע והבנתי שאין מקום לטעויות עם החופה הזו.מהר מאוד איבדתי את הביטחון בניהול חופה ומרגע שהייתי פותח הייתי רק חושב איך אני ינחת במקום לחשוב על איך לנהל את החופה.פעם אחת זה עלה לי באצבע שבורה. יום אחד הגעתי למועדון בבונים מתוך רצון לצנוח וכמובן שרציתי לצנוח עם ה-150 שלי.מורדי הסתכל עלי פעם אחת ואמר לי שבשמחה אני יכול לצנוח אבל לא עם ה-150 שלי.אבל וחפוי ראש הלכתי הבייתה ואז ראיתי שמישהו מוכר חופה ישנה במחיר טוב בגודל 175-מושלם.הרכיבו לי אותה ובאתי לצנוח.עליתי למטוס עם עוד 12 צנחנים,קפצתי,נדהמתי מהנוף ואז פתחתי את המצנח וקיבלתי חום.מלמעלה השטח נחיתה נראה לי כמו קופסת גפרורים ומסביבי 12חופות.התחלתי להילחץ כהוגן ואז הבנתי למה מורדי לא נתן לי לצנוח עם 150.טעות אחת שאני יעשה וזה יכול להיגמר באסון.בעזרת הוראות הקשר של מורדי הגעתי לקרקע לא לפני שהרגזתי כמה צנחנים באויר.רק אז הבנתי כמה חוסר נסיון יש לי בניהול חופה ושטעות אחת עם חופה כמו ה-150 שלי יכולה להיגמר באסון. מצטער על הסיפור הארוך... כרגע ה-150 מאופסנת במקום קריר ואני לומד איך לנהל חופה,בלי להתבייש,ממש מהתחלה ,נוחת בסוף העולם אבל לא מפריע לאף צנחן אחר. אז אני יסכם ויגיד : 1.האחריות שלי כצנחן היא לא רק עלי אלא גם על צנחנים אחרים סביבי. 2.כשצונחים צריך לשכוח מהאגו. 3.יש הרבה צנחנים עם הרבה יותר נסיון ממני וצריך להקשיב להם. 4.לא למהר.יש מספיק מהירות בנפילה.להתקדם לאט ובטוח זה מתכון ללימוד מהיר. 5.צריך בגרות נפשית בשביל לצנוח. אני מקווה שלא הרדמתי אותכם בסיפור הזה אבל היה חשוב לי להעביר את המסר. תודה וסליחה על האורך. ג´קי
היי לכולם. ראיתי את כל מה שנכתב למטה לגבי בחירת חופה והייתי חייב להגיב כאן בנפרד כי זה חשוב לי שכל אלה שכרגע מתחילים בספורט יבינו את החשיבות האדירה שיש לבחירת חופה נכונה. החופה הראשונה שקניתי יחד עם המצנח שלי הייתה Hornet 150.את המצנח קניתי אחרי בערך 30 צניחות אני שוקל בין 75 ל80 ק"ג.כל מי שצונח בטח יבין את ההתלהבות שהייתה לי כשאמרו לי שאין לי שום בעיה לצנוח עם כזו חופה.אז התחלתי לצנוח איתה ואכן היא הייתה מאוד מלהיבה ועם ביצועים מדהימים.אז נכון מי שמכר לי אותה ידע שאני יכול להסתדר איתה והוא צדק.הבעיה היא מה שפשוט פחדתי לנסות דברים איתה,דברים שהם מאוד חשובים ללימוד ניהול חופה-שימוש ברייזרים אחוריים,שימוש ברייזרים קדמיים, ביצוע פניות בלי לאבד גובה.הייתי פשוט עושה כמה סיבובים יפים ימינה ושמאלה ומגיע מהר לקרקע.לא יכולתי יעכל את המהירות שבה הייתי מגיע לקרקע והבנתי שאין מקום לטעויות עם החופה הזו.מהר מאוד איבדתי את הביטחון בניהול חופה ומרגע שהייתי פותח הייתי רק חושב איך אני ינחת במקום לחשוב על איך לנהל את החופה.פעם אחת זה עלה לי באצבע שבורה. יום אחד הגעתי למועדון בבונים מתוך רצון לצנוח וכמובן שרציתי לצנוח עם ה-150 שלי.מורדי הסתכל עלי פעם אחת ואמר לי שבשמחה אני יכול לצנוח אבל לא עם ה-150 שלי.אבל וחפוי ראש הלכתי הבייתה ואז ראיתי שמישהו מוכר חופה ישנה במחיר טוב בגודל 175-מושלם.הרכיבו לי אותה ובאתי לצנוח.עליתי למטוס עם עוד 12 צנחנים,קפצתי,נדהמתי מהנוף ואז פתחתי את המצנח וקיבלתי חום.מלמעלה השטח נחיתה נראה לי כמו קופסת גפרורים ומסביבי 12חופות.התחלתי להילחץ כהוגן ואז הבנתי למה מורדי לא נתן לי לצנוח עם 150.טעות אחת שאני יעשה וזה יכול להיגמר באסון.בעזרת הוראות הקשר של מורדי הגעתי לקרקע לא לפני שהרגזתי כמה צנחנים באויר.רק אז הבנתי כמה חוסר נסיון יש לי בניהול חופה ושטעות אחת עם חופה כמו ה-150 שלי יכולה להיגמר באסון. מצטער על הסיפור הארוך... כרגע ה-150 מאופסנת במקום קריר ואני לומד איך לנהל חופה,בלי להתבייש,ממש מהתחלה ,נוחת בסוף העולם אבל לא מפריע לאף צנחן אחר. אז אני יסכם ויגיד : 1.האחריות שלי כצנחן היא לא רק עלי אלא גם על צנחנים אחרים סביבי. 2.כשצונחים צריך לשכוח מהאגו. 3.יש הרבה צנחנים עם הרבה יותר נסיון ממני וצריך להקשיב להם. 4.לא למהר.יש מספיק מהירות בנפילה.להתקדם לאט ובטוח זה מתכון ללימוד מהיר. 5.צריך בגרות נפשית בשביל לצנוח. אני מקווה שלא הרדמתי אותכם בסיפור הזה אבל היה חשוב לי להעביר את המסר. תודה וסליחה על האורך. ג´קי