חשבתם שאני אסתדר בלעדיכם?! ../images/Emo15.gif
טוב...אז אחרי כמה ימים שלא הייתי....ולקחתי לעצמי קצת זמן לחשוב... החלטתי לחזור לפורום... כי כל כך התגעגעתי...
... אז עידכון קצר... החלטתי סופית שאני מפסיקה ללמוד...! כבר פניתי לעבודה (חוות האלפקות) שעד עכשיו עבדתי שם בצורה זמנית...רק בשבתות וחגים...ושאלתי אם זה אפשרי שאני יעבוד שם בצורה קבועה...אני אמורה לקבל תשובה מחר או מחרתיים מהבעלים של החווה, ונראה לי שהתשובה תיהיה חיובית כי אני בקשר טוב עם בעלי החווה. אני מרגשיה שההחלטה שעשיתי היא החלטה חשובה מאוד....והייתי צריכה להיות מאוד אמיצה כדי לעשות אותה...ו...אני מאוד מאוד גאה בעצמי שהחלטתי אותה... ולא נתתי לעצמי להמשיך ככה... אבל...יש כמה דברים שמפריעים לי בזה שעזבתי את בית ספר...אני לא מתחרטת חס וחלילה....אבל לכל דבר יש יתרונות ויש חסרונות... אז קודם כל הדבר שהכי קשה וכואב לי לאבד זה את הקשר עם החברות שלי... למרות שהקשר ביננו לא טוב כרגע...ברגע שאני אתחיל לעבוד אני בכלל לא אפגש איתם...והחברה היחידה שתיהיה לי היא 2 או 3 בנות בנות 20+ שאני יעבוד איתם בחווה... עוד דבר שקצת מפריע לי הוא....אמממ....אני לא יודעת איך בדיוק להסביר את זה... עד היום אני אישית הסתכלתי על אנשים שעזבו את בית ספר בצורה קצת שלילית...אני יודעת שלכל אחד יש את הסיבות שלו לעזוב את בית ספר...אבל אני בטוחה שאני אני אספר למישהו שהפסקתי ללמוד הוא יסתכל עליי כמו שאני הסתכלתי עד עכשיו על אנשים שעזבו את בית ספר...ולא יהיה לאף אחד אכפת מה הסיבות שלי...אולי רק בגלל האסוציאציות(נראה לי שככה כותבים את זה) שזה מעלה בראש שמישהו עוזב את בית ספר ומתגלגל לרחובות לפשע עברינות סמים וכ´ו וכ´ו ועוד דבר אחד שיהיה לי קצת קשה איתו זה שאני מרגישה שאני "יאבד" את הילדות שלי...כי הנורמות של החברה בגיל הזה הוא לשבת על התחת וללמוד...ולא לצאת לעולם ולחפש עבודה...אז אני ארגיש שאני מאבדת משהו...איזה חלק בחיים שכמעט כולם עוברים... ואני בטוחה שיהיו עוד דברים קטנים שיחסרו לי עכשיו...טיולים שנתיים, מסיבות של הכיתה, להסתובב עם הח´ברה, לצאת לבלות, ללכת להופעות, אולי אפילו חבר...שרוב הסיכויים שאני לא אמצא חבר בעבודה... (אלא אם כן יש לי נטיות לכיוון האלפקות
) וכמובן מסיבת סיום של כיתה י"ב אומנם יש עוד שנתיים לזה...אבל בכל זאת עברתי את כל ה10 שנים האחרונות עם האנישם האלה (לפחות רובם) ויהיה לי מאוד מאוד עצוב לשבת בקהל כשהם יהיו על הבמה ויסימו ללמוד...
אבל (!) עם כל החסרונות האלה....ואני בטוחה שיש הרבה שלא חשבתי עליהם ויעלו ל למוח בהמשך הזמן.... היתרונות של לא להיות בבית ספר עולים על הכל! האבן (או יותר נכון סלע) הזאת שישבה לי על הלב מתחילת כיתה א´ נראה לי ירדה סוף סוף מהלב...ונראה לי שאם היא הייתה נשארת שם לעוד שנתיים היא הייתה מועכת את הלב... עכשיו אני קצת מתוסכלת....כי אני לא מצליחה להחליט אם להיות
בגלל שהפסקתי ללמוד או להיות
כי קצת עצוב לי עכשיו... שלכם מירב
שחזרה בגלל הגעגועים....! (ומגזימה עם הסמיילים
)
טוב...אז אחרי כמה ימים שלא הייתי....ולקחתי לעצמי קצת זמן לחשוב... החלטתי לחזור לפורום... כי כל כך התגעגעתי...