חשבתי היום,
לא זוכרת בעקבות מה, על מחשבות שהטרידו אותי כשהייתי ילדה קטנה באינטרקציה עם אנשים מבוגרים, ואני ממש תוהה אילו מחשבות בסגנון היו לאנשים אחרים, כשהיו ילדים. אז שתפו. אני חשבתי על שני דברים כאלה: 1. בכל פעם שהיה חולף על פניי אדם מבוגר, כמעט, הוא היה מחייך אליי (אני מדברת על גיל 4-6 בערך), ותמיד התלבטתי אם לחייך בחזרה, אם לחייך מראש כשעומד לעבור מולי מישהו, תהיתי למה הם מחייכים אליי ואם הם מחייכים לכולם. אה, נאי זוכרת. נזכרתי בזה בגלל איזה יחלד בן שלוש שחייך היום בבנק אל אמא ואליי (מיוזמתו..). 2. מאוד הטריד אותי שאנשים מבוגרים שואלים בת כמה אני, ואחרי שאני עונה - מעירים משהו על כמה שנאי גדולה. תמיד תהיתי על מי הם חושבים שהם עובדםי. הרי גם הם וגם אני יודעים שאני לא גדולה, במיוחד לא ביחס אליהם, אז מה הם אומרים? זה די עצבן אותי. לכן, קבעתי לעצמי חוק כזה לזכור לכשאהיה גדולה, והוא אומר לא להגיד בהתפעלות לילדים כמה שהם גדולים, אם הם עברו את גיל חמש-חמש וחצי.
לא זוכרת בעקבות מה, על מחשבות שהטרידו אותי כשהייתי ילדה קטנה באינטרקציה עם אנשים מבוגרים, ואני ממש תוהה אילו מחשבות בסגנון היו לאנשים אחרים, כשהיו ילדים. אז שתפו. אני חשבתי על שני דברים כאלה: 1. בכל פעם שהיה חולף על פניי אדם מבוגר, כמעט, הוא היה מחייך אליי (אני מדברת על גיל 4-6 בערך), ותמיד התלבטתי אם לחייך בחזרה, אם לחייך מראש כשעומד לעבור מולי מישהו, תהיתי למה הם מחייכים אליי ואם הם מחייכים לכולם. אה, נאי זוכרת. נזכרתי בזה בגלל איזה יחלד בן שלוש שחייך היום בבנק אל אמא ואליי (מיוזמתו..). 2. מאוד הטריד אותי שאנשים מבוגרים שואלים בת כמה אני, ואחרי שאני עונה - מעירים משהו על כמה שנאי גדולה. תמיד תהיתי על מי הם חושבים שהם עובדםי. הרי גם הם וגם אני יודעים שאני לא גדולה, במיוחד לא ביחס אליהם, אז מה הם אומרים? זה די עצבן אותי. לכן, קבעתי לעצמי חוק כזה לזכור לכשאהיה גדולה, והוא אומר לא להגיד בהתפעלות לילדים כמה שהם גדולים, אם הם עברו את גיל חמש-חמש וחצי.
