אכן גם ליכודניקים רבים רואים
נכונה את המצב לאשורו.הרי אם למישהו בא בכלל לזכור,2 המפלגות "הגדולות",הליכוד והעבודה,מאבדות את האידאלים שלהן באופן עקבי בחלוף הזמן.בכך אין כל הבדל ביניהם.מפלגת העבודה איבדה כל דרך פעמיים לפחות:פעם אחת כאשר זנחה את מורשתם החברתית - סוציאליסטית של בן-גוריון ,א.ד. גורדון,ברל כצנלסון ואחרים,וזאת לא למען דרך ביניים,כי עם למען היטיב עם העשירים והמבוססים בעם.בפעם השניה לאחר כשלון "אוסלו" נסתה ומנסה להיות דומה לליכוד,ובכך מבריחה הן תומכי שמאל והן תומכי מרכז ששואלים את עצמם:"מה ההבדל בין פואד-החיקוי,לשרון-המקור". הליכוד איבד את המורשת הליברלית שלו.במקום תנועת "חירות",הוא הפך למבצע למעשה של אידאולוגיות חרדיות ומשיחיות,שזאב זבוטינסקי היה נחרד מהן.הליכוד איבד את האידאולוגיה שלו,כאשר המשיך ליישם את הסכם אוסלו,שלו התנגד בתוקף,רק עקב סקרים,וע"י מי?-ע"י "המומחה מספר אחד לטרור-ביבי".גם שרון היום בתחומים רבים,נוקט במדיניות מרכזית ולאו דווקא ימנית. אם חלילה לא תבוא אלטרנטיבה חדשה-וזו לא חייבת להיות דווקא מפלגה חדשה ,אלא התאגדות חדשה של גורמים מרכזיים בליכוד ובעבודה,(כמו ה"ניו ליבור" בבריטניה ששונה לחלוטין מהמפלגה הסוציאליסטית הבריטית מהעבר),אזי מהפכי השלטון ימשכו.תוך זמן קצר הציבור יתיאש מהליכוד,יצביע מחדש לעבודה וחוזר חלילה-כי הימים של נאמנות מפלגתית ללא עוררין נעלמו.אבל לשתי מפלגות אילו אין באמת דברים חדשים להציע,ולכן שלטונם יהיה כשלון-מי יותר ומי פחות. וזה נורא שיש לנו הנהגה שלא צופה שום מהלכים לעתיד.להשלים עם זה ,זה לוותר על סיכוי להוציא את המדינה מבוץ בטחוני,כלכלי ובעיקר חברתי ,הנמשך בגדול ללא שינוי כבר הרבה זמן. ואני מבטיח לבגיניסט,שתאורית "הסניפים" שלו כ"כ מוטעית.הרי במשך עשרות שנים מפא"י התבססה על סניפים גדולים וחזקים,כולל כאלו ששלחו נציגים רבים למוסדותיה.רובם-וזה הרוב הקובע,הם אינטרסנטים שרק רצו בטובתם האישית.כך זה גם בליכוד.גם אם קיימים כמה אנשים,שבאמת מעונינים לשנות מבפנים,הממסד הפוליטי ידאג "לחסלם".וזאת הצרה-גם לליכוד וגם לעבודה יש ממסדים חזקים,קבלני קולות וכד. שהכל מענין אותם-חוץ מאידאולוגיה ודרך. רק תנועה הנקיה מסניפים,בירוקרטיה,מנגנון וועידות מטופשות,יכולה להתפנות להזיז משהו במדינה-ולא הכל תלוי רק בגורמים חיצוניים ובנסיבות מדיניות. שהליכוד יחזור למורשת זבוטינסקי-זה כמו להגיד שהעבודה תחזור למורשת בן-גוריון.אילו שתי בדיחות ממש טובות.