טלי של גלי
New member
חרדת נטישה
גלי בת שנה ושלושה חודשים. לא ממש מדברת, מבינה המון. לפני כשבוע אבא יצא למילואים. הקשר ביניהם מאוד מאוד חזק. בזמן הפרידה היא התמודדה מאוד יפה- הכל היה כרגיל, לא כעסה\ לא בכתה כשאמרתי "אבא" או את שמו, הקשיבה לקולו בטלפון וחייכה. מותק. רק שמרה עלי, שלא אעלם לה, אבל לא בקיצוניות. בשבת בצהריים אבא הגיע הביתה לחופשה. כשהוא פתח את הדלת היא היתה בשוק. ממש המומה. הוא חייך אליה, וקרא בשמה, והיא חייכה, הרצינה, חייכה שוב והחלה לרדת מחיקי אליו, הרצינה שוב, ונעצרה עומדת לידי. הוא קרב אליה ואסף אותה לחיבוק ארוך ארוך. והשאלה- אבא של גלי ואני לא בטוחים איך לקרוא את התגובה שלה אליו. מצד אחד, היא לא כעסה עליו, אחרי החיבוק הם המשיכו מאותה נקודה בה הפסיקו לפני המילואים. מצד שני- זה ממש לא אופייני לה, ונראה היה לנו שמאוד קשתה לה הפגישה המחודשת. מכיוון שאנחנו לא ממש יודעים מתי נגמרים המילואים (צו 8) אני לא יודעת כמה פגישות ופרידות חפוזות כאלו צופן לנו העתיד. איך אנחנו יכולים להקל עליה את הפגישה עם אבא?
גלי בת שנה ושלושה חודשים. לא ממש מדברת, מבינה המון. לפני כשבוע אבא יצא למילואים. הקשר ביניהם מאוד מאוד חזק. בזמן הפרידה היא התמודדה מאוד יפה- הכל היה כרגיל, לא כעסה\ לא בכתה כשאמרתי "אבא" או את שמו, הקשיבה לקולו בטלפון וחייכה. מותק. רק שמרה עלי, שלא אעלם לה, אבל לא בקיצוניות. בשבת בצהריים אבא הגיע הביתה לחופשה. כשהוא פתח את הדלת היא היתה בשוק. ממש המומה. הוא חייך אליה, וקרא בשמה, והיא חייכה, הרצינה, חייכה שוב והחלה לרדת מחיקי אליו, הרצינה שוב, ונעצרה עומדת לידי. הוא קרב אליה ואסף אותה לחיבוק ארוך ארוך. והשאלה- אבא של גלי ואני לא בטוחים איך לקרוא את התגובה שלה אליו. מצד אחד, היא לא כעסה עליו, אחרי החיבוק הם המשיכו מאותה נקודה בה הפסיקו לפני המילואים. מצד שני- זה ממש לא אופייני לה, ונראה היה לנו שמאוד קשתה לה הפגישה המחודשת. מכיוון שאנחנו לא ממש יודעים מתי נגמרים המילואים (צו 8) אני לא יודעת כמה פגישות ופרידות חפוזות כאלו צופן לנו העתיד. איך אנחנו יכולים להקל עליה את הפגישה עם אבא?