חרדת נטישה

eds hummingbird

New member
חרדת נטישה

שלום,
בן זוג ואני אימצנו לפני כמה ימים כלבת פיטבול מדהימה,כבת שנתיים, מכלבית אשקלון.
סך הכל, למעט תת משקל, הכלבה במצב בריאותי טוב. לפי מה שרואים עליה היא כנראה הייתה "מטחנת גורים" וכאשר היה לה דלקת ברחם כנראה נזרקה לרחוב. העירייה אספה אותה.
אנחנו אימצנו אותה קצת לפני סיום תאריך ההסגר של 30 יום ולכן הייתה כמעט חודש בהסגר.
הכלבה מאולפת די טוב.. יודעת את הפקודות הבסיסיות, לא עושה צרכים בבית ולא נובחת סתם.
הבעיה הגדולה היא כשאחד מאיתנו יוצא מהבית היא מנסה לפתוח אחריו את הדלת ואם הדלת לא נעולה היא אכן מצליחה(כנראה אולפה לפתוח את הדלת) והבעיה היותר גדולה היא כשאין אף אחד בבית. נכון לעכשיו היא לא אוכלת דברים והורסת דברים אבל היא מנסה לחפור את דרכה החוצה מהקיר שצמוד לדלת ברמה שהיום לאחר כמה שעות שלא היה איתה אף אחד בבית יש כבר בור קטן בקיר. בנוסף הצליחה לשבור חלק קטן מהדלת.
נסינו לתת לה רסקיו היום ואלו היו התוצאות(מה שכתוב למעלה).
נסינו להכניס אותה לכלוב הטסה אבל היא הצליחה תוך כמה דקות לשבור אותו ולהיחלץ ממנו (עיקמה ושברה את המתכת).
מה ניתן לעשות? כמובן בשיטות לא אלימות?
זה לא הגיוני שיהיה מישהו 24 שעות איתה בבית.. שנינו עובדים ושנינו מבלים..
תודה מראש.

 

sapirdvm

New member
רסקיו

אין לי נסיון טוב עם התרופה הזאת בכלבים, למרות ששמעתי שיש הצלחות.
מציע לך לגשת כבר מחר להתייעץ עם הווטרינר שלכם. בעיות התנהגות צריכות להיות מטופלות מוקדם כשהן קטנות וצעירות

שווה אולי לבדוק איתו מראש האם יכול לעזור כי לא כולנו מטפלים בבעות התנהגות.
אני לא יודע מהיכן את, אך בר"ג יש את אחת מהווטרינריות הכי טובות בארץ לטיפול התנהגותי, ד"ר נועה הראל. לנועה יש נסיון למעלה מ20 שנה בטיפול התנהגותי, היא עוזרת לנו לפתור הרבה בעיות שנראות כחסרות סיכוי, היא יכולה לתת תרופות שיעזרו לכלבה ולכם להתחיל טיפול בלי בעיה. הטלפון במרפאה שלה הוא 03-5750760.
בהצלחה וכל הכבוד על האימוץ!!!
 

eds hummingbird

New member
תודה..

האמת נתנו לה רסקיו כי זה עובד על הכלבות של אמא שלי.
מחר אנחנו לוקחים אותה לוטרינר אז על הדרך נשאל אותו לגבי זה.

תודה. :)
 

Yukita

Well-known member
מנהל
יש לציין

שתופעות הנקבצות תחת מה שמכונה "חרדת נטישה", גם כשזה נראה למתבונן מן הצד די חמור, בדרך כלל אינן מטופלות בתרופות אלא בדרכים אחרות. גם הכנסה לכלוב טיסה צריכה להיעשות בצורה נכונה והדרגתית מאוד. אם פשוט ניסיתם להכניס לכלוב ולסגור את הדלת, התוצאה הגרועה צפויה מראש. מאלף ידריך אתכם איך לעשות זאת נכון, באופן שגורם לכלב לראות בכלוב מקלט בטוח ומרגיע, ולא עונש מחריד ומפחיד.

כמובן יתכן שיש לכם כבר נסיון ושעשיתם דברים בדרך המומלצת, אבל ברוב המקרים שנתקלתי בהם זה לא המצב. במקרה זה, מה שדרוש לכם הוא דווקא לא וטרינר, אלא מאלף מקצועי ובעל נסיון, עדיף בשיטות רגועות וידידותיות לכלב, שיידע להדריך אתכם איך לטפל נכון בכל הנושא. תרופות הן מוצא אחרון, כאשר לא ניתן להשיג התקדמות בלעדיהן.

וטרינר רגיל גם אינו המקום להתייעצות הנוגע לתרופות שנועדו לטפל בהתנהגות - זה כמו לפנות לרופא משפחה על מנת לקבל מרשם פסיכיאטרי. כבודו של הוטרינר במקומו מונח, אבל לתרופה פסיכיאטרית הכתובת היא אכן נעה הראל (שבנוסף להתמחות וטרינרית רגילה המשיכה ללמוד להתמחות של פסיכיאטר, כלומר וטרינר התנהגותי). לנעה יש מוניטין טובים, ויתכן שהיא עצמה תדריך אתכם לפנות קודם כל למאלף. הוטרינרית ההתנהגותית השניה הקיימת בארץ, עפרה גלילי, מתנה לעתים טיפול תרופתי בקשר מקביל עם מאלף, כי הרעיון הוא להביא לידי שינוי לטובה בדפוסי התנהגות ולא לפתח תלות בתרופות.
 

sapirdvm

New member
וטרינר 'רגיל' ובעית התנהגות

חלק מבעיות ההתנהגות נובעות מבעיות פיזיולוגיות. הדוגמא כמעט הכי נפוצה היא בעית ההשתנה מחוץ לארגז שמוצאים בחתולים. נמצא כי כל כך הרבה סיבות, החל מדלקת בדרכי השתן שגורמת לכאב בהשתנה ולכן החתול מקשר את הכאב לארגז ונמנע מלהיכנס אליו, ועד דלקת פרקים שמכאיבה לחתול כאשר צריך להרים רגל בפסיעה גבוהה בכניסה לארגז ולכן הוא ימנע מכניסה לארגז,
כל בעיה שנראית התנהגותית חייבת להיות מאובחנת, גם אם על דרך השלילה של בעיות פיסיולוגיות, על ידי וטרינר 'רגיל'. ישנם וטרינרים 'רגילים' לא מעטים שיפנו למתמחים בבעיות התנהגות, מאחר ויבינו כי אינם יכולים לתת מזור לבעיה. ישנם לא מעט וטרינרים בעלי ידע ושנות נסיון וכן יכולים לאבחן ולטפל בבעיה, ובמידה ולא יצליחו, יתייעצו או יפנו למתמחים בהתנהגות.
 

Yukita

Well-known member
מנהל
מסכימה


בפורום חתולים אני אכן מרבה להפנות לוטרינר ("רגיל"). כשמדובר במשהו עם מופע פיזיולוגי ברור, כמו עניין ההשתנה בארגז אצל חתולים, העצה שלי היא תמיד לגשת לוטרינר האישי של החתול.

ברצוני להדגיש: איני ממעיטה בשום אופן בערכו של הוטרינר הכללי, "הרגיל" . הוא זה שמלווה את בעל החיים ובעליו לאורך חייהם והוא זה שיכול לתת מענה למרבית הבעיות. עם זאת, חשוב לי להבהיר לאנשים עימם הנושא עולה כי במקרים המצריכים תרופות שהן באופן ישיר תרופות התנהגותיות (לדוגמא, פריזמה ומגוון תרופות להרגעה נפשית), חשוב להבחין בין וטרינר כללי לוטרינר התנהגותי. כרגע יש בישראל מעט מאוד מהאחרונים, ויש עדיין וטרינרים כלליים שרושמים תרופות פסיכיאטריות באפיין מבלי שהלקוח יהיה מודע שיש כתובת מקצועית מתאימה לעניינים כאלו.
 
חרדת נטישה בכלבים

עקבתי אחרי השרשור הזה ואולי אוסיף גם אני מעט כדי להבהיר.
מומחים מסכימים כי הגורם לחרדת נטישה הוא שילוב בין גורמים ביולוגיים, לגורמים סביבתיים. חוסר איזון כימי בעיקר בקרב החומרים סרוטנין ונוראדרנלין הוא זה שגורם להפרעות חרדה באופן כללי, ובניהן חרדת נטישה. בעוד הכלב יורש נטייה ביולוגית לחרדה, יתכן מאוד שהטריגר להתפרצות הוא גורמים סביבתיים כמו נטישה הסגר וכד'.
הטיפול הנכון משלב את שני הדברים ביחד טיפול רפואי וטיפול התנהגותי, כאשר משלבים בין שניהם סיכויי ההצלחה גדלים מאוד.
לא בכדי גם בבני אדם התרופות הנמכרות ביותר הן נוגדי החרדה מסוג קסרוקסט ציפרלקס ועוד רבות אחרות.
אני חושב שקודם כל יש לברר באופן יסודי אם הכלבה מבחינה בריאותית תקינה לחלוטין, ולאחר מכן לשלב טיפול תרופתי עם שינוי התנהגותי. כמובן ביעוץ עם וטרינר ועם מאלף, השילוב של מעקב רפואי אחרי רמות התרופות עם הוטרינר (בתנאי שבקיא בנושא ) והטיפול המקצועי של המאלף ( כמובן מוכר ולא אלים) יתנו את התוצאות הטובות ביותר.
מצ"ב קישור למאמר בנושא חרדת נטישה בכלבים, מקווה שישפוך לך עוד קצת אור על הנושא.
בברכה
דר' שרון רגב
 

sapirdvm

New member
מומחים

שלא כמו בבני האדם, שם הרפואה הולכת ומעמיקה ויש מומחה שיודע הכל על כלום קטנטן. היתרון: הוא יבין הכי טוב את הנעשה בקצה הזרת. אבל החיסרון הגדול הוא שאין לו, לעיתים, כושר לעשות אינטגרציה של הגוף הנפש וקצה הציפורן הקטנה שחולה. לווטרינר 'הרגיל' יש יתרון בזה שהוא רואה את כל המיכלול. וטרינר הגון, כשאינו יודע, יתייעץ או יפנה. לשם כך יש לנו מומחים. אך לא כל בעיה "מקצועית" צריכה מומחה. הידעת שווטרינרים 'רגילים' מטפלים בבעיות לב ולא מפנים כל חיה חולת לב למומחה?
ההתיחסות לבעיות התנהגות חייבת להיות בדיוק כמו התיחסות לבעיות לב: אם אינך מבין בזה, תתיעץ או תפנה. אם אינך מבין, לך ולמד. אם אתה מבין, אתה יכול לטפל.
 
ראשית - כל הכבוד על הצלת הכלבה...

מחמם את הלב לשמוע על כך...

שנית - הדבר האחרון שכלבה עם חרדת נטישה צריכה, היא להיכלא בכלוב !
(והשם של הכלוב - טיסה, סורגים או כל שם אחר - פחות חשוב....)

לעצם העניין - מסכימה שוטרינר הוא לא הכתובת לצורך אילוף, בתנאי, כמובן,
שאין לו התמחות לאילוף.

נראה לי שכל מאלף חיובי טוב, יוכל לסייע לכם בפתרון הבעיה -
הכלבה צריכה להיות מתורגלת לכך שהיא מתוגמלת (חטיפים וכו') על הישארות במקומה כשאתם
יוצאים, מתוגמלת על התנהגות רגועה וכו'... נראה לי מנסיוני שאלו דברים די בסיסיים ופשוטים ברמת
האילוף החיובי. כדאי כבר עכשיו לפנות למאלף (כאמור - חיובי) כדי לא ליצור לכם ולכלבה תסכולים נוספים.

בנוסף - חייבים לתת לכלבה עיסוקים בבית - עצמות גדולות, קונג, משחקים שהיא אוהבת וכו', כדי לעזור
לה בשעות בהן אתם נעדרים (דרך אגב - כמה שעות אתם נעדרים?) .

דבר נוסף - אתם יכולים, אולי, לגדר חלק מהבית שאינו כולל את דלת היציאה ולסגור שם שער קטן או מחסום,
כך שהכלבה לא תגיע לאיזור הדלת, אבל - שוב - בשום פנים ואופן לא לכלוא בכלוב ! (לא חושבת שזה מתאים לכלבים
בכלל, למרות האופנתיות שבדבר לאחרונה, אבל בודאי ובודאי (ובודאי) שלא לכלבה שיצאה מהסגר :( )

ואחרון - אתם לא חייבים להיות 24 שעות בבית, כמובן, אבל בתקופה הראשונה להסתגלות הכלבה, כדאי שתהיו
נוכחים ככל היותר ותצאו לפרקי זמן קצרים, עד שתתרגל לשהות איתכם.
 

eds hummingbird

New member
אתמול

אתמול היא הייתה בסך כל 4 שעות לבד, שביחס ליום בו שנינו עובדים זה לא הרבה.
היא לא ממש אוהבת את הקונג שהבאנו לה..לצערי.
 
היא ממש חדשה אצלכם...

כאמור, מציעה להקדיש את מירב הזמן להיות עכשיו איתה,
אפילו להביא דוגסיטר להיות איתה בזמן הקרוב,
ובליווי מאלף.
לגבי הקונג - גם שלנו לא אוהבת אותו, אבל אוהבת מאוד לכרסם
עצמות גדולות וכו'... צריך למצוא מה הכלבה אוהבת ולספק לה.
בהצלחה.
 

Yukita

Well-known member
מנהל
ברצוני להסביר את נושא הכלוב

קודם כל - צריך אבחון מתאים של המצב כדי להחליט אם כלוב טיסה הוא בכלל הפתרון המתאים. לא לכל מה שנדמה כחרדת נטישה צריך להשתמש בכלוב, ומכאן החשיבות של אבחון מתאים על ידי איש מקצוע מוכר, ידוע ובעל המלצות.

עם זאת, לא נכון לומר שכלב עם חרדת נטישה הדבר האחרון שהוא צריך זה כלוב. בחרדה קלאסית, מדובר בכלב שמוצא את עצמו לבד בחלל גדול ונלחץ מזה מאוד, ואילו כאשר הוא מקבל הזדמנות להיות בחלל קטן יותר ואינטימי יותר, כזה שהרגילו אותו אליו בצורה נכונה, החלל הקטן הזה מקבל עבורו משמעות של מאורה מגוננת ובטוחה ומרגיע אותו. חשוב מאוד להסביר שלא מדובר בכליאת ענישה, ויש מגבלות ברורות על עניינים כמו כמה זמן אפשר לבצע דבר כזה ברצף ואיך מתחילים בזה בכלל. חשוב מצד שני גם להסביר שצריך לשים בצד את האסוציאציות האנושיות שלנו בנוגע לנושא כזה, כי להיחרד מיד מהכלוב - זו טעות. כלבים רבים קיבלו ביטחון משהייה בכלוב, ביטחון שבתהליך נכון אפשר לחזק ולבנות ולעתים להגיע למצב בו כבר לא צריך כלוב, או לפחות - כבר לא צריך דלת על הכלוב. מה שחשוב כאן הוא לא להשתמש בכוחניות, לא להכניס כלב לכלוב בכפייה, אלא ללמדו להכנס לשם כשהוא מרגיש חוסר בטחון מרצונו הטוב.

ביכלתי לספר מנסיוני האישי שהכלבה האישית שלי הפגינה תופעות של חרדת נטישה, ואז באמת הופתעתי (ונחרדתי) לשמוע שהפתרון הוא כליאה בכלוב. זה היה לפני שחקרתי את הנושא ולמדתי להבין מאין באה ההצעה הזו ולמה מאלפים מכל הזרמים משתמשים בשיטה הזו (גם מאלפים "בשיטה החיובית"). כפי שהמאלפת עימה הייתי בקשר אמרה אז: "את יכולה לבחור: או שאת תרגישי טוב עם עצמך שאת לא כולאת את הכלבה במה שנראה לך כמו כלוב, או שאת בוחרת להבין שהכלבה בלחץ נפשי כבד, פוחדת להיות לבד בחלל גדול וצריכה שתתני לה פתרון שיאפשר לה להרגע". במקרה שלנו, מצאנו בסוף פתרון בינתיים שהתאים לכלבה שלי (חדר קטן ולא כלוב), אבל מאז ראיתי מקרים שונים ולמדתי את הנושא - וכלוב הוא אכן לעתים הפתרון הנכון. חשוב לזכור שהוא לא תמיד הפתרון הנכון, ושכדי שהוא יהיה פתרון נכון - צריך לעבוד איתו בצורה מאוד מסויימת ומאוד מותאמת לכלב הספציפי.

יש כמובן כלבים שכלוב בכלל לא מתאים להם. הכותבת לפניי מציינת שלכלבה מהסגר לא מתאים לכלוב. יתכן שזה נכון בנסיבות מסויימות. זה מחזיר אותנו לנקודה החשובה באמת: איבחון מקצועי ראוי. בפורום כלבים השכן תוכלו לבקש ולקבל המלצות למאלפים מוכרים וידועים בתחומם באזור מגוריכם - עליכם רק לבקש. אישית, אני בעד גישת המרקר טריינינג (המכונה גם "אילוף חיובי") כי היא מדגישה שימוש באמצעים לא-אלימים ובלי כפייה, תוך נסיון להבין את שורש ההתנהגות של הכלב. בכל מקרה, חשוב שהמאלף יהיה מישהו שאתם מרגישים איתו בנוח ומסוגלים לתקשר איתו, כי בסופו של דבר מאלף בעצם עובד יותר אתכם מאשר עם הכלבה: הוא מלמד אתכם איך לנהל את הקשר שלכם עם הכלבה ואיך ליצור בסיס של אמון שיאפשר לפתור בעיות התנהגותיות המפריעות לכם. בכל גישת אילוף יש מאלפים טובים יותר ופחות, ולכן כדאי ורצוי לברר היטב על אודות המאלף, הרקע ממנו הגיע ואנשים אחרים שעבד עימם.
 
למעלה