חרדת נטישה
לילה טוב! בני בן שנתיים ו-9 חודשים ולאחרונה, קשה לו להיפרד ממני (יכול להיות שזה חרדת נטישה) הוא מאוד קשור אליי. אני נמצאת איתו רוב הזמן! בבוקר שאני שמה אותו בגן, קשה לו להיפרד ממני. אני והגננות מצאנו שיטה שהוא נפרד ממני מהחלון.וכך הן מספרות לי שהוא פחות בוכה. בחודש האחרון הוא לא מוכן להיות עם אביו או להיות עם סבא וסבתא הוא רוצה כל הזמן אותי. אני מקשיבה לו ולצרכים שלו. אבל אם אני נכנסת לשירותים או להתקלח, הוא יושב על הריצפה ובוכה. או השבוע כאשר יצאתי עם חברות בערב והשארתי אותו עם בעלי הוא בכה במשך 50 דקות שהוא רוצה אותי. כמובן שאני נפרדת ממנו יפה ומסבירה לו שאני יוצאת לבלות ואחזור מאוחר יותר והוא נשאר עם אבא. הוא לא מקסל זאת. הוא בוכה ונרגע לאחר זמן מה. יכול להיות שהוא יודע כי אני רגישה לבכי שלו, והוא מתנהג ככה, כי הוא יודע שאני רגישה לבכי שלו? אתמול לקחתי אותו לחוג תנועה עם 2 חברים מהגן. אני הייתי נוכחת בחדר. החוג תנועה הזה בשיתוף עם ההורים יש תרגילים שאני עושה איתו ויש תרגילים כמו קפיצה וריצה שהוא עושה לבד. הילד לא הסכים שאני אעמוד בפינה של החדר עם שאר ההורים. הוא רוצה שאני אעמוד לידו. ואם זזתי טיפה אחורה לתת לו לרוץ ולקפוץ עם חבריו הוא התחיל לבכות. ובבכי ביקש שאני אהייה עימו. אז קפצתי איתו, ורצתי איתו. והוא היה מאושר מאוד והרגיש תחושה של ביטחון. 5 דקות לקראת סיום השיעור. הילד השתחרר - נפתח ואפילו רץ וקפץ עם חבריו. בסיום השיעור, אמרתי לו שהיה כייף בשיעור. וגם שחזרנו הביתה סיפרתי לבעלי ושיבחתי אותו על הפעילות שעשה לידו - הוא ממש היה מאושר. וגם הסברתי לו. שאני כאן ולא עוזבת אותו. ואם אני הולכת אני אפרד ממנו ואני לא אשאיר אותו לבד. שאלתי: האם להמשיך ללכת איתו לשיעור תנועה? גם אם הוא מגיב ככה? ורק אחר כך נפתח? האם יש משהו שאני יכולה לעשות? האם יש משהו שאני יכולה לשפר את הרגשתו ???? תודה,
לילה טוב! בני בן שנתיים ו-9 חודשים ולאחרונה, קשה לו להיפרד ממני (יכול להיות שזה חרדת נטישה) הוא מאוד קשור אליי. אני נמצאת איתו רוב הזמן! בבוקר שאני שמה אותו בגן, קשה לו להיפרד ממני. אני והגננות מצאנו שיטה שהוא נפרד ממני מהחלון.וכך הן מספרות לי שהוא פחות בוכה. בחודש האחרון הוא לא מוכן להיות עם אביו או להיות עם סבא וסבתא הוא רוצה כל הזמן אותי. אני מקשיבה לו ולצרכים שלו. אבל אם אני נכנסת לשירותים או להתקלח, הוא יושב על הריצפה ובוכה. או השבוע כאשר יצאתי עם חברות בערב והשארתי אותו עם בעלי הוא בכה במשך 50 דקות שהוא רוצה אותי. כמובן שאני נפרדת ממנו יפה ומסבירה לו שאני יוצאת לבלות ואחזור מאוחר יותר והוא נשאר עם אבא. הוא לא מקסל זאת. הוא בוכה ונרגע לאחר זמן מה. יכול להיות שהוא יודע כי אני רגישה לבכי שלו, והוא מתנהג ככה, כי הוא יודע שאני רגישה לבכי שלו? אתמול לקחתי אותו לחוג תנועה עם 2 חברים מהגן. אני הייתי נוכחת בחדר. החוג תנועה הזה בשיתוף עם ההורים יש תרגילים שאני עושה איתו ויש תרגילים כמו קפיצה וריצה שהוא עושה לבד. הילד לא הסכים שאני אעמוד בפינה של החדר עם שאר ההורים. הוא רוצה שאני אעמוד לידו. ואם זזתי טיפה אחורה לתת לו לרוץ ולקפוץ עם חבריו הוא התחיל לבכות. ובבכי ביקש שאני אהייה עימו. אז קפצתי איתו, ורצתי איתו. והוא היה מאושר מאוד והרגיש תחושה של ביטחון. 5 דקות לקראת סיום השיעור. הילד השתחרר - נפתח ואפילו רץ וקפץ עם חבריו. בסיום השיעור, אמרתי לו שהיה כייף בשיעור. וגם שחזרנו הביתה סיפרתי לבעלי ושיבחתי אותו על הפעילות שעשה לידו - הוא ממש היה מאושר. וגם הסברתי לו. שאני כאן ולא עוזבת אותו. ואם אני הולכת אני אפרד ממנו ואני לא אשאיר אותו לבד. שאלתי: האם להמשיך ללכת איתו לשיעור תנועה? גם אם הוא מגיב ככה? ורק אחר כך נפתח? האם יש משהו שאני יכולה לעשות? האם יש משהו שאני יכולה לשפר את הרגשתו ???? תודה,
