חרדת זמן

[the black nick]

חרדת זמן

נראה לי שאני סובל מ"חרדת זמן". בגילאים מבוגרים יותר בטח קוראים לזה חרדת הזדקנות. הבעיה שלי שאני כל הזמן בחרדה שהזמן עובר לי מהר מדי, ולא בגלל שאני בהכרח נהנה.....

אני לא מנצל את החיים שלי וזה מטריד אותי.....הזמן עובר לי, כל שנה אני מתבגר והמספר של הגיל מתחלף. בקרוב אני מחליף קידומת (ל20+) ואני לא רוצה את זה. רוצה להישאר טינאייג'ר. רציתי לשאול אם גם אחרים פה מרגישים דבר דומה.

 

[the black nick]

שכחתי להוסיף

אני כיום בן 18.

 

[נער פרינסטון]

אז...

תציב לעצמך מטרות, מלא את היום בתכנים וככה לא תרגיש שהוא הולך לאיבוד... בהצלחה!

 

[the black nick]

זה מאוחר מדי אני כבר אדם מבוגר

זה אולי מתאים לצעירים הרפתקנים, לא לאדם מבוגר בגילי. אני את הרכבת שלי פספסתי כבר. too late.

 

[spirit73]

ברוך הבא למועדון.ככה זה עם הגיל יום הולדת

מפסיק להיות חג והתלהבות עוברת.אף אחד לא אוהב שהשנים חולפות ורק הזקנים בני 100 שמרואייניים לטלויזיה אומרים שלא מפחדים למות.ועם כל תקופה גם נופלים עלינו דברים חדשים:צבא/לימודים/עבודה/ילדים/נכדים/פיליפינית/קבר. טוב הבנת את הפואנטה.ועכשיו לדבר המעודד. אתה כנראה מפחד משינוי שבא עם הגיל.אתה בן 18. אז מה מצפה לך צבא/לימודים/עובדה.אבל בכל אירועים האלה יש גם דברים משמחים. ולגבי להשאר טינאייג'ר אין לך מה לדאוג רוב הגברים הבוגרים נשרים אינפלטיליים. ואם החרדה "משתקת" אותך, מפריעה ביום יום תפנה לעזרה.

 

[the black nick]

נשמע מדכא אחושלוקי.

איך אמר אביב גפן? "זה עצוב שהילד נהיה ציפור והתחיל לעוף"

 

[עננית נוצה]

אתה רוצה להשאר טנאייג'ר

לפני שנרחיב את הדיבור: מה זה אומר "להיות טינאייג'ר" בשבילך? מהי משמעות הדבר עבורך? יום נפלא, גילת א.

 

[the black nick]

זה אומר

1) להיות בן-עשרה. 2) להיות תיכוניסט 3) לכייף עם החבר'ה

 

[עננית נוצה]

נפלא ../images/Emo13.gif

ובכן, האם לדעתך השאיפה להיות "בן-עשרה" או להישאר "תיכוניסט" לנצח, היא שאיפה מציאותית? שאלה רטורית... מאידך, "להיות טינאייג'ר" בשבילך משמעותו היא גם "לכייף עם החבר'ה"- פעילות מבורכת ומהנה ללא תלות בגיל הכרונולוגי. נכון שעם השנים, הזמן שאנו יכולים להקצות לכיופים עם החבר'ה משתנה, אך הזמן שלנו מתמלא גם בפעילויות אחרות- חלקן מחוייבויות החלות עלינו כבני אדם בוגרים, אך חלקן פעילויות שמקורן בבחירה חופשית שלנו. אך גם כאשר מתבגרים אפשר (מה זה אפשר...?! אפילו רצוי מאד!

) וצריך להקצות זמן להנאות- ואם לכייף עם החבר'ה "עושה לך את זה"- המשך בכך, כל זמן שאתה בוחר בכך. יחד עם זאת, מקובלים עלי דבריו של "נער פרינסטון" שהציע לך להציב לעצמך מטרות ולמלא את חייך בתכנים, שיתנו לך טעם, הנאה וסיפוק בחייך. מטרות ויעדים אנו מציבים לעצמנו בכל גיל (אני עובדת עם אנשים בטווח גילאים רחב מאד, וכולם מבקשים להציב לעצמם יעדים ולהגשים בחייהם מטרות), זה לא משהו שחדל בגיל מסויים- בוודאי לא בגיל צעיר כ"כ כשלך... שיהיה בהצלחה- ובכיף...

גילת א.