חרדות
עוד רגע מסתיימת השנה. עוד שבועיים כבר לא יהיו לי בגרויות. לצד כל השמחה, ההתלהבות, החופש שמתקרב,שמציף את האוויר בריח מתוק ועושה נעים באף, יש גם את הפחד הזה. מהעצמאות. כן,כן, מהעצמאות שחיכיתי לה מכיתה ז'.שחלמתי עלייה אפילו, במובן מסויים. פתאום היא נראית מאיימת-יש קול שמהדהד בראש ואומר:"עוד רגע תצטרך להסתדר לבד!זהו!" ופשוט, זה מפחיד.. ומלחיץ.. איך מתמודדים עם זה?
(יכול להיות שזאת רק אני, בגלל שכבר יש לי הסטוריה של דיכאון וחרדה,ולפעמים שאריות קטנות מהתקופה ההיא עוד תוקפות אותי..) אבל באמת-איך?? ו..יש פה עוד כאלו שמרגישים ככה?
עוד רגע מסתיימת השנה. עוד שבועיים כבר לא יהיו לי בגרויות. לצד כל השמחה, ההתלהבות, החופש שמתקרב,שמציף את האוויר בריח מתוק ועושה נעים באף, יש גם את הפחד הזה. מהעצמאות. כן,כן, מהעצמאות שחיכיתי לה מכיתה ז'.שחלמתי עלייה אפילו, במובן מסויים. פתאום היא נראית מאיימת-יש קול שמהדהד בראש ואומר:"עוד רגע תצטרך להסתדר לבד!זהו!" ופשוט, זה מפחיד.. ומלחיץ.. איך מתמודדים עם זה?
(יכול להיות שזאת רק אני, בגלל שכבר יש לי הסטוריה של דיכאון וחרדה,ולפעמים שאריות קטנות מהתקופה ההיא עוד תוקפות אותי..) אבל באמת-איך?? ו..יש פה עוד כאלו שמרגישים ככה?
