חרדות לפני הגיוס...

[restart64]

חרדות לפני הגיוס...

הי, אני חדשה פה.
הבן אמור להתגייס במרץ. הוא חנון מחשבים. למרות ואולי בגלל שהפרופיל שלו גבוה וגם כל שאר הפרמטרים הוא לא התקבל למודיעין, למרות שהוא היה בטוח שיתקבל. בתחילת המיונים הוא היה קצת זחוח ולא רצה כמה דברים שהוצעו לו...

בכל אופן כרגע הוא משובץ לקרבי והוא מבועת מזה. הוא לא יודע לרוץ. בשיעורי ספורטי בתיכון לא רץ.

הוא התחיל לאיים שאם יגידו לו לרוץ הוא ילך לכלא... או יברח מהארץ. כמובן שהכל נובע מחרדות גדולות.

שלחנו אותו בשבוע שעבר לפסיכולוג והוא חזר קצת יותר רגוע...

יש למישהו עצה כיצד להרגיע או לשנות את השיבוץ ?

 

[הכובסת מקומה שנייה]

ברוכה הבאה החששות מאוד מובנים

טוב עשיתם ששלחתם אותו לפסיכולוג.לא כל כך יודעת לגבי שינוי שיבוץ. אבל מאחלת למרות הכל גיוס קל ונעים.

 

[שנבל 25]

ברוכה הבאה, אכן הכי חשוב קודם לטפל בחרדות

בלי קשר לשיבוץ, צריך לעבור הכנה לא רק להתמודדות הפיזית אלה גם מנטלית ויש הרבה שחוששים ונכנסים לחרדות זה מאד טבעי,
וקיים אצל הרבה, גם הבן שלי עבר חרדות וטופל אצל פסיכולוג.
לגבי השיבוץ, יש אפשרות להעביר את חוות הדעת של הפסיכולוג/פסיכיאטר לצבא ואולי תהיה להם אפשרות להתחשב במידה ומדובר בחרדות/בעיות
שאולי תהיה אפשרות להשפיע על השיבוץ, שווה לנסות.
בכל אופן שיהיה הרבה הצלחה וכמה שפחות דאגות.

 

[נולי50]

ברוכה הבאה

תהליך הגיוס לעיתים קרובות מלווה בחרדות של המתגייסים ושל הוריהם.
המעבר מסטטוס של הילד שלנו לחייל על כל המשתמע מכך מלווה בחששות, בדאגה ובתקווה.
יחד עם זאת כשהשיבוץ לא הולם את הבחירה הראשונה זה יוצר לפעמים חששות וחרדות.
אני מציעה קודם לבדוק עם הבן מה הוא באמת רוצה, האם שירות כקרבי הוא באמת לא אפשרות מבחינתו? ואם זה כך מה האפשרויות האחרות
חוץ ממודיעין שאליו הוא לא התקבל. אחרי שתתברר תשובה מגובשת כדאי לנסות לשנות שיבוץ. עד מרץ יש עוד פרק זמן שאולי אפשר לשנות.
כדאי להיכנס לאתרי גיוס עם שאלות בנושא שינוי שיבוץ ולקבל טיפים.
לפעמים אנחנו ההורים שמעורבים רגשית גם מגיבים בלחץ ובחרדה וזה משודר לחייל שלנו לכן חשוב לשדר רוגע ולנסות לפעול להשיג תוצאות אופטימליות בכמה שפחות לחץ. וגם אם לא משיגים את מבוקשינו לעזור לחייל להתמודד עם המצב.
מנסיוני, אני יודעת להגיד שגם החייל שלי התמודד עם לא מעט אתגרים שהיו כרוכים בחרדות ובחששות כבדים אפילו לפעמים בבכי והוא יצא מחוזק מהם ועשה המון צעדים משמעותיים עם עצמו.
מאחלת לכם בהצלחה

 

[מחפצה]

אולי שווה לבחון הכנה גם מבחינת הכושר הפיזי

ייתכן שחלק גדול מהחששות נובעים מהיעדר כושר מתאים
יש הרבה אתרים שמסבירים איך להתכונן ולהשיג לאט לאט את הכושר הדרוש
הבן שלי שהוא חובב מחשבים מגיל אפס
גיימר על
שנהג לשבת שעות מול המסך
וברור שלא טרח להשתתף ביותר מדי שיעורי ספורט


החליט בערך חודשיים לפני הגיוס שהוא מתחיל לעשות ספורט
הוא התחיל ממש לאט
קצת כפיפות בטן
קצת שכיבות סמיכה
קצת ריצה
ולאט לאט הגדיל את המרחק ואת הכמות
הוא הבין מהחברים שהתגייסו לפניו שעדיף לבוא טיפה מוכנים
אין צורך בכושר על או להפוך לספורטאי מצטיין
הצבא גם מתחיל בקצב איטי יחסית ורק אחר כך בהמשך מגבירים את הקצב
בנוסף, הוא גם התחיל לשמור על התזונה והקפיד לאכול נכון.

הרעיון הוא להתכונן ואז גם החרדה והחשש מכישלון בתחום הזה יפחתו.

היום יש קבוצות שאפשר להצטרף אליהם
יש סרטוני כושר ביוטיוב
עם קצת רצון והתמדה הוא יצליח
חשוב לחזק את הבטחון העצמי שלו
וכל הזמן לשדר לו שהוא יצליח.

מבחינת השיבוץ
אפשר כמובן לנסות ולשנות אותו עד הגיוס
אפשר אפילו לנסות ולבקש מקצין המיון ביום הגיוס לשנות את השיבוץ
יש לנו חבר שביקש ביום הגיוס לעבור מתותחנים לחיל אחר שהתגייס באותו יום ואישרו לו
אז הנה גם קורים ניסים

אבל !!! אם זה לא מצליח
חשוב שהבן ידע
שהמון חיילים מוצאים עצמם במקומות שלא תכננו להגיע אליהם
הצבא זו מערכת ענקית שמשתדלת לשבץ אותך לפי בחירתך
אך ראשית כל השיבוץ יהיה לפי הצורך מבחינת כוח האדם בכל יחידה
על הבן להבין שאם השיבוץ שלו מתאים מבחינה רפואית ומבחינת יכולות קוגנטיביות
הרי שייתכן שהוא ילך לטירונות הקרבית.
במהלך הטירונות ובמהלך ההכשרה יהיו לו המון שיחות
בהן יוכל להעלות את בקשתו
לבקש שינוי תפקיד
בדרך המקובלת של שיחה עם המפקד/ת האישי
שיחה עם פקידת תש
אחר כך עם המפקד/ת של המפקד/ת
ועם קצינת התש
וכך הלאה וחוזר חלילה
ומילוי טופס 55 המפורסם
מי שמתמידבבקשותיו מצליח
אבל כמו כל דבר בצבא
צריך סבלנות של בדואי
הכל מאוד מאוד מאוד איטי
יש לנו חבר שזה לקח לו חצי שנה וחבר אחר שהתהליך ארך אצלו שנה
אבל בסוף זה הסתדר
הצבא בסך הכל רוצה חייל מרוצה שיתרום כמיטב יכולתו.


יש לבן עכשיו כמה חודשים להיכנס לכושר
לשמור על תזונה הנכונה
לקרוא על תפקידים בצבא
לחשוב איך הוא עובר את השירות בצורה הטובה ביותר והמשמעותית בשבילו
הכי חשוב להגיד לו שהוא יצליח בכל מקום שהוא יהיה.
מאחלת הצלחה גדולה.

 

[oneofus]

שיתחיל להתאמן 3 פעמים בשבוע

חוג כושר קרבי גם טוב
אין לו מה לפחד אם יבוא מוכן ברמה סבירה
הצבא "מיישר" את כולם

 

[Subi777]

אני רק רוצה להוסיף

עבור אדם רגיל.. נורמלי, שאינו בכושר בכלל...
זה יותר מריאלי להגיע מבטטת כורסא לריצה 5 ק"מ רצוף בתוך חודש בודד.
&nbsp
אני באמת ממליץ לשנות דיסק, גישת ה'לא יכול', 'לא מתאים לי' היא גישה לקויה... תנסה! אם לא תצליח, זה משהו אחר.. אבל תנסה.. ותנסה באמת.

 

[Subi777]

אין צורך להגיע לשירות עם כושר...

אלה שמגיעים עם כושר עושים את זה אקסטרא כי הם מורעלים.
&nbsp
אני לא הבנתי אם הוא לא רץ כי יש לו בעיה רפואית או כי הוא פשוט מנטלית לא מסוגל.
בצבא בונים לאנשים את הכושר, הוא לא צריך לחשוש מזה שהוא "עגלה", לצד הכושר גם יבנו לו את הבטחון.
&nbsp
תיכוניסטים משום מה חושבים שחיילים קרבים הם מאצ'ויים, אלה שכל הזמן עוסקים בספורט וכו'.. המציאות היא לא כזאת... בד"כ הצבא הוא זה שבונה ומכניס את החיילים לתלם. סה"כ אגב, לשריון למשל לא ממש נדרש כושר שיא...
&nbsp
אגב, אם הוא באמת אוהב מחשבים אני ממליץ לו לבקש חיל האוויר, יש לו סיכוי להגיע גם לכיפת ברזל.
&nbsp
בסופו של דבר, זו פעם ראשונה בחיים שהוא יצא ממסגרת תומכת ויתמודד באמת עם העולם האמיתי... שינוי שיבוץ מראש הוא לא מומלץ והוא גם לא אפשרי עם נתוני פרפיל קרבי אלא אם הוא יבחר ללכת לעתודה ואכן יתקבל למסלול.
&nbsp
תסבירי לו דבר פשוט, אם אחרי כמה חודשים בהכשרה רואים שהוא באמת לא מתאים, אף אחד לא יחזיק אותו בכוח.. יש הרבה מאוד אנשים שנופלים מקרבי ומשובצים מחדש. תסבירי לו גם שהמלחמה על ג'ובניק היא מלחמה גרועה.. ונניח והצבא מציע לו להיות חימושניק.. טכנאי רכב.. זה יותר טוב? הצבא של היום זה לא מה שהיה לפני 10 שנים. מי שלא רוצה קרבי, לא יהיה בקרבי.. ההבדל היחיד הוא שכל אלה שלא רוצים, לא זוכים לקבוע לעצמם את השיבוץ... כלומר לא יהיה מצב 'אני לא רוצה קרבי תנו לי ממרם'... זה יהיה 'אני לא רוצה קרבי' ואז התשובה שתתקבל תהייה 'תבחר חימוש\לוגיסטיקה\טכני חיל אוויר'.
&nbsp
אגב, אם הוא ממש אבל ממש אבל ממש רוצה הכל רק לא קרבי שיבקש להיות נהג משא כבד.. בשניה שהוא מבקש את זה מלשכת הגיוס, הוא יקבל את זה.

 

[oneofus]

מנסיוני איני מסכים אתך

1) לא מגיעים בחודש ל 5 ק"מ וגם לא צריך
2) הכושר חשוב מ 3 סיבות. א) כי להגיע מוכן זה יותר קל . גם ככה יש קשיים. ב) כי העצם מתחזקת מהאימונים וככה יש פחות סיכוי לשיברי הליכה וביחוד לבטטות כורסא ג) את הטירונות הוא יעשה - רוצה או לא!

3) מנסיוני כקצין בגולני (מי"ל) האתגר לא פשוט גם מכיוונים אחרים. כושר סביר זה משהו שהולך איתך כל השרות, בן אחי חשב שהוא לא יגיע לקרבי, והוא כתב ספר על איך לא להיות מוכן .... הייתה לו טירונות שיריון שהוא לא ישכח בחיים ....
4) הבן שלי לא הלך לקרבי, אבל למזלו הגיע עם כושר סביר ולא היעיתה לו בעיה.
5) לאם היקרה. נכנסתי ילד לצבא , ונשארתי ילד - שיודע לסמוך על עצמו, שלא מפחד מאף אחד ומשום דבר. לא מאצ'ו אבל מה שלקחתי משם - לא אשכח כל החיים

 

[א אל אלע אלעד נחמד]

ראשית חשוב לזכור -

השרות הצבאי הינו על פי דרישות צה"ל ואינו התוכנית "כבקשתך".
&nbsp
לגבי כושר, אם הילד נטול כושר לחלוטין (קצת קשה לי להאמין),
הרי הוא מצליח להגיע לשירותים ולמקרר, אז בצה"ל ידאגו לשאר.
&nbsp
כלוחם בעברי, אני מודה שהשרות עצמו היה, לעיתים, לא נעים ו/או נחמד,
אך ממרחק הזמן, היתה זו חוויה מאוד מיוחדת ומבגרת, שמלווה ומעצימה אותי עד היום.
&nbsp
אין ברירה, לפעמים צריך פשוט לקפוץ למיים...

 

[CuddlyBear]

הייתי בנעליים שלו לפני 6 שנים

אני גם "חנון מחשבים" , ולא ידעתי מה זה בכלל צבא.
כן, זה כנראה הדבר הכי קשה שעברתי, אבל היום אני אדם אחר.
אני עדיין חנון מחשבים, אבל יצאתי "מהבועה" שלי.
הקשרים בצבא עזרו לי למצוא את העבודה שלי כיום (בתחום המחשבים), ואני רק מחכה למילואים.
לדעתי הוא זקוק לצבא יותר מאשר הצבא זקוק לו.

 

[restart64]

תודה לכולם, רק עכשיו ראיתי את התגובות...

קראתי את כל התגובות מילה במילה והכל מחזק אותי. אני מודה לכם על הדברים.
בינתיים הילד פנה לחיל תיקשוב דרך חבר והם מוכנים לשקול לקבל אותו.
זה עדיין תחת ההגדרה של קרבי, אבל לפחות עיסוק שמתאים לו.
נראה שגם החרדות נרגעות ככל שהוא יוזם פניות כאלה.
מקווה שהכל יהיה לטובה...