חרדה לפני ניתוח

[כוכבית השמים]

חרדה לפני ניתוח

היי
אני אמורה לעבור ניתוח בריאטרי בעוד שבועיים.
הניתוח נדחה בפעם הקודמת מאחר והיה לי חום כנראה מהלחץ לפני הניתוח (נעלם תוך דקות ברגע שביטלו)
עברתי הכנה מקיפה לניתוח ואני מאוד שלמה עם התהליך ומאוד רוצה כבר לעבור את הניתוח.
אבל אני בחרדה מהניתוח עצמו ובעיקר מההרדמה ועכשיו אני גם חוששת שסיפור החום יחזור על עצמו, החרדה הזו לא הגיונית ושום טיעון או הסבר לוגי על מהלך הניתוח, שיחה עם המרדים וכו' לא עוזר.
קיבלתי מהרופא המלצה לכדורים טבעיים להרגעה וגם מרשם לואבן
אשמח לעזרה כיצד להתמודד וכיצד אפשרי למנוע את החום בפעם הבאה
תודה

 

[נעמי טאובר]

הרגעת חרדה לפני ניתוח

שלום כוכבית השמים
תגובתך מובנת ובכלל לא חריגה, יש במצב לקראת תהליך הכרוך בהרדמה ובחדירה לגוף - שמעורר חרדה מובנת מאובדן שליטה (ואכן נדרש וויתור על שליטה כדי להיכנס לתהליך). יש מה לעשות, פגישה או שתיים עם מטפלת שעובדת גם עם דמיון מודרך או כל טכניקה אחרת ה'נכנסת' לחווייה הצפויה- יכולות להכין אותך להגיע לניתוח במצב טוב בהרבה. אפשר גם לחשוב על ליווי ממשי- האם מישהו/הי קרובים ילווה אותך שם? האם אותו אדם יכול להכיל את חרדתך בלי לשדר חרדה שלה? האם תוכלי לנהל שיחה עם אותו אדם על מה נחוץ לך ואיך להיות שם בשבילך?
אני מבינה ממך שנדרשת הכנה למימד הרגשי, מעבר לחלק הלוגי. המצב הצפוי של חוסר אונים זמני מתקשר אולי בדמיון הלא מודע למצבי חוסר אונים או פגיעה בגוף מתקופות קודמות, ולכן "מדליק" חרדה. הכנה טובה תשנה את המצב, ותגייס את משאבי הבטחון והאמון בעצמך שגם הם קיימים בוודאות.
שתפי אותנו במחשבותיך, ובהצלחה!!.

 

[אופירA]

החרדה היא חווייה, התגברי עליה באמצעות חווייה

האם עברת פעם הרדמה מלאה וניתוח?
אם לא, סביר שהחרדה היא מפני הלא נודע, חוסר הוודאות, איבוד השליטה.
אז למה את אומרת שהיא לא הגיונית? הגיונית מאוד.

החום הוא באמת סיפור. אבל סיפור ישן. בואי תחליטי שמהיום ועד הניתוח את מספרת לעצמך סיפור אחר, חדש. סיפור שבו לא צריך חום, כי הוא מספר על התמודדות עם חרדה מפני הבלתי ידוע.
סיפור של לחוות את החרדה, בלי להירתע ממנה.

קודם כל, כדאי להפוך את ההמלצה של הרופא לכדורים טבעיים להרגעה - לכדורים טבעיים להרגעה שאותם את בולעת (לא רק המלצה...

). גם את המרשם לוואבן כדאי להפוך לכדורים בפועל, אבל להשתמש בהם רק אם גוברת החרדה. בעיקר ביומיים שלושה שלפני הניתוח עצמו.

אני ממליצה לך לקרוא את סיפורי הניתוחים של המנותחים בפורום "משורוולים" בתפוז (תעשי חיפוש רק על סיפורי ניתוח, ולא על שאלות של מנותחים. כלומר רק על המילה "הרדמה"), ותקראי על חוויית ההרדמה שלהם.
כמו כן, תרגלי לעצמך כל ערב הרפיה של כל הגוף (אפשר בהאזנה לקלטת שמדריכה איך להרפות). זה יעניק לך חווייה של שליטה.
וכמובן - תספרי לעצמך כל יום את הסיפור החדש, שבו את רגועה, את מדברת בנחת עם המלווה שלך בזמן ההמתנה לניתוח, משוחחת עם המרדים בזמן תהליך ההרדמה - והכל נגמר טוב ויפה.

במהלך השבועיים, דברי עם אנשים על הרגשתך, תארי אותה וקבלי מהם משוב (אפשר גם בשיחת "ער"ן" עם מתנדב אנונימי).
או שתתכתבי בפורום על כך. תתארי בדיוק איך נראית החרדה, מה את מרגישה, למה וכו'. הדיבור והכתיבה משחררים המון רגשות ומעניקים חווייה חדשה.

דברי על כך עם אוהבייך בלי סוף. יש סיכון שחלק מהם ימאסו בך וינתקו איתך קשרים...

, אך תפקידך לדבר ולשחרר. ממילא, אחרי שתרזי הם יתחרטו ויחזרו להיות אוהבייך...
וכמובן, כפי שאת רואה - חוש הומור. אם יש לך כזה, השתמשי בו ללא הפסק כאשר את מתארת את חששותייך.

אני מנותחת בריאטרית לפני מליון שנה, מנהלת פורום קיצורי קיבה (בקושי), וכשהמתנתי לשעת הניתוח סיפרתי לכל הנוכחים (גם לאלה שזה לא עניין אותם) כמה אני רעבה, וכשאני רעבה אני עצבנית וזה לא בריא, ועוד כהנה וכהנה סיפורים על עצמי... ברגעים שלפני הניתוח דיברתי עם המרדים בדיוק מה אני מרגישה לפרטי פרטים (למרות שזה לא עניין אותו...) וקודם לכן הדרכתי אותו (מניסיון עבר) איך לבצע את ההרדמה באופן הכי נוח עבורי, והוא ציית.

ממליצה שתדמייני לעצמך איך את מדברת עם המרדים ומה את אומרת לו, ותיישמי את זה ברגעי ההרדמה.
אגב, שלא יהיו אי הבנות - מדברים עם המרדים יפה, בנימוס...

 

[נעמי טאובר]

הצעות נפלאות

שלום אופירה
מרשים מאד לראות איך את מייצרת מתוך התמודדויותייך- משאבים וחוכמה כדי לסייע לאחרים... מרשים ומרגש.

 

[כוכבית השמים]

ניתוח

עברתי ניתוחים 2 ניתוחים בעבר, הראשון היה סוג של ניתוח חירום אורטופדי כשהייתי צעירה מאוד שהיה טראומה אמיתית עבורי, גם בתגובה לחומרי הרדמה וגם בחוסר העצמאות שליווה את השעות שאחרי וחודשי השיקום.
הניתוח השני היה ניתוח עיניים בהרדמה מלאה שלווה גם הוא במתח אבל עבר ללא בעיות מיוחדת, בניתוח הזה המרדים דווקא די הרגיע אותי והשתמש בהרבה חוש הומור במהלך ההכנה להרדמה.
בני משפחתי וחבריי מלווים ותומכים בי וכבר די נמאס להם לשמוע על החרדות שלי מה גם שרובם מתקשים להבין את גודל החרדה ונותנים עצות שאין בהם ממש.
אני לא מוסגלת להמלט מהחרדה הזו, היא באה לי בלילות בחלומות ולא מוכרת לי חרדה כזו ביום-יום כך שאני מתקשה להתמודד ורוב הזמן אני פשוט בורחת ומדחיקה ואז ביום הניתוח אני מתחרפנת לגמרי ולא פלא שהחום עולה לי
חשבתי אולי ללכת לכיוון של רפואה משלימה שיאצו או פרחי בך משהו מרגיע שכזה.
קראתי הרבה סיפורי הצלחה, הצטרפתי גם למס' קבוצות בפייסבוק והייתי בקבוצת הכנה של קופ"ח ומרבית חבריי מהקבוצה כבר עברו בהצלחה את הניתוח ונראים ומרגשים נהדר. התחושה היא שרוב האנשים נכנסים לניתוח הזה בלי כל החרדות האלו ואפילו בצורה פשוטה מאוד עם חיוך.
אני מודה לכן על העצות והעזרה

 

[נעמי טאובר]

אירוע צפוי שמציף טראומה מוקדמת

שלום לך כוכבית השמים
ייתכן שהטראומה מניתוח החירום בילדות (גם בגלל הפתאומיות שכנראה היתה בגלל החירום, וגם עקב התוצאות שאת מציינת) נחרטה בך ומתעוררת כעת, כך שיש סיבה לכך שאת נתקפת יותר חרדות מאחרים שלא עברו דברים דומים. בזמן שנשאר עד הניתוח אני כן הייתי מציעה לך להשתמש ב1-2 פגישות טיפול ממוקדות בעמעום שרידי הטראומה הקודמת, שעולה כעת בהקשר הדומה. ניתוח העיניים המוצלח כבר מספק חלק מההתגברות, אבל כנראה שיש עוד שרידים של רשמים בגוף, ושאפשר לטפל בהם. מעניין לקבל את תגובתה של תמר על אפשרות לטיפול emdr במקרה כזה. גם טיפול בהיפנוזה עשוי לחזק אותך.
בהצלחה בכל דרך שתבחרי וכמובן בניתוח ולאחריו!!

 

[תמר דגן 1]

איך מתגברים על חרדה מפני ניתוח בהרדמה מלאה?

כוכבית השמים, שלום רב

סביר מאוד להניח שחרדתך מפני הניתוח הקרב, איננה נשענת על הידע שלך לגבי הניתוח הבא, אלא על חווית הניתוח הקודמת שהיתה טראומטית עבורך. משום כך, כל ההסברים ההגיוניים ונסיונות ההרגעה לא עובדים עליך.
הם מדברים על העתיד, ואילו את חרדה בשל העבר.

הצעותיה של אופירה, לשמוע כל ערב קלטות הרגעה לפני השינה, ולבנות סיפור הצלחה במקום סיפור החרדה - מצוינות.
הראשונה עובדת ישירות על הרפיה גופנית, יעילה ומומלצת מאוד. אפשר למצוא באינטרנט קטעי מוסיקה להרפיה, וגם הנחיות מילוליות טובות.
את ההצעה השניה לדעתי קשה מאוד לבצע לבד. אני מניחה שניסית שוב ושוב, גם בעזרת קבוצת ההכנה, גם בעזרת החברים והמשפחה שבוודאי מנסים להרגיע ולספר לך שהכל יהיה בסדר. אבל סיפור החרדה שלך חזק יותר, וחודרני, ותוקף אותך ביום ובלילה.

אני מאוד ממליצה לך למצוא מטפל EMDR ו/או מטפל בהיפנוזה, למספר מפגשים. אני מעריכה שלא תזדקקי ליותר משניים - שלושה מפגשים. אולי אפילו מפגש אחד מרתוני. שתי השיטות עוזרות לבנות סיפור הצלחה, בעזרת כלים המעמיקים את התהליך יותר מאשר בניה קוגניטיבית של סיפור, כיוון שהם עובדים בדרך חוויתית, כל אחת בדרכה. שתי השיטות מאפשרות לך לחוות את ההתרחשות העתידית החיובית כאילו היא מתרחשת עכשיו. ויש גם פסיכולוגים המשלבים את שתי השיטות.

אחרי הבניה חוויתית כזו, שמיעת קלטות או קטעי אינטרט להרפיה - יהיו יעילים אף יותר.

ב-ה-צ-ל-ח-ה!!!