rain of ice
New member
חרב פיפיות עתידית
היכולת להסיק מסקנות מין התוצאה הנה משעשעת וכן יעילה. מטרתה של הטכנולוגיה היא לספק לנו בדיוק את מה שרצינו כאשר לא היתה נתונה בידינו: א. לשרוד. ב. הנאה. לשרוד משמע: להמשיך להתקיים כיחיד, אין הטכנולוגיה מועילה ולו במעט להישרדתו של המין. יבוא יום והטכנולוגיה תשלול מאיתנו את המוות באופן כמעט מוחלט ובכך את הצורך בצאצאים. הנאה משמע: ללא סבל מיותר, בכיף, לקום בשביל משהו בבוקר, להמשיך לשרוד בשביל לשרוד באופן סתמי אך לפחות בלא להרגיש כל צעד היות ואתה עסוק בגירויים אחרים. יום יבוא והטכנולוגיה תכפה עלינו שינויים שלא חיפשנו בה ואז יתחיל משחק חדש לגמרי, משעשע אותי לתהות ולטעות בהם. אבל עד אז בני האדם ישארו זהים, עקב העובדה שלמעשה הטכנולוגיה אינה מקדמת דבר, היא פשוט מיעלת את הקיים ולכן כאן ניתן לראות את תוצאתה של שאיפה אנושית עמוקה- הדרך להקל וליעל את השגת מבוקשם שהוא: א. לשרוד. ב. הנאה. היות ולא חיפשו מעבר לקיים בעצם יצרו כלי להשגת מטרות "הבסיס", כלי חופף לכלים שלרשותם אך שאינו משנה את היעד. אשווה זאת לחרב שנועדה לשפר את יכולת ההרג של היד האוחזת בה- יעול הכלי הטבעי. אין פשוט מכך, אולם בקביעה זאת מסתתר חוסר אונים עמוק. אם הטכנולוגיה אינה אלה תחליף יעיל לכבר מה שקיים הרי שלא נמצא בה מעולם דבר מעבר למה שקיים. כל בני האדם הם פרמיטווים להחריד הם משתשמים בטכנולגיה רק על מנת להשיג את מבוקשם שהוסבר כבר לפני כן ולא על מנת להשיג משהו מעבר לכך. מעבר לכך, ומה יש מעבר? האם זאת אשליה שיצר מוחי הקודח? כנראה, אך קביעת הגדרות מוחלטות על מידע חסר הנה החלטה טיפשית. אולם אין הדבר קשור במישרין אך במאבק התמידי בין טכנולוגיה ודת טמון קשר עמוק לעניין. הטכנולוגיה הנוכחית וכן הגישה האנושית הנוכחית לטכנולוגיה מונעת ממנה לקבל כל הדגש מיסטי אולי משום שהיא פותחה על מנת ליעל צרכים מוכרים וכן בשל שמפתחיה אינם מחפשים בה משהו מעבר לקיומה הבסיסי. לעומתה הדת באה לענות בדיוק על אותו צורך, הצורך לחפש משהו מעבר, הייתי מכנה זאת כאמת גלובלית או קוסמית או כללית וכו אך הדבר רק מעוור את עיני המתבונן. בכך שיצור בן רגע דגש מיסטי עמוק לאותו מעבר ולכן המתבונן יתנחם בעצבות הנעימה של המיסטיקה המסבירה בטיעונים לא קשורים כל עניין. אך יהיה אשר יהיה עדיין אומנם הדת מסבירה בהתחמקות את המעבר אך היא לפחות נותנת תשובה ולרב עדיפה התשובה המוטעת (במיוחד כי לא ניתן להוכיח את הטעות) על חוסר בתשובה בכלל, תחליף על ריק מוחלט. הרי שהריק נוגס "במעמקי" הנפש ומונע ממנה לקיים את רצונותיה הבסיסיות שנכתבו לפני כן. ולכן תמיד הדת בעלת המנגנונים הקדומים והמפותחים מתחילת הימים מביסה את הדת בהבנת המעבר (לא חוכמה לנצח בכלי מיועד כלי נגיש אך לא מיועד). אך אין זאת הבעיה, הבעיה היא האם יש מעבר? האם יש מעבר למה שנאו עושים, שורדים כדי לשרוד, מסיחים דעתנו בהנאות על מנת לשרוד טוב יותר... לכך אין לי תשובה וסביר להניח שאם לא תושחת מחשבתי עם מכשולים שיבואו עם הזמן (איזה גאווה לקבוע שלא הושחתתי זה מכבר...) גם לא תהיה לי... אך יום אחד הטכנולוגיה לא תשומש רק ככלי להשגת יעודה המתכונן, אלה כחרב פיפיות שתדקור את היד שהניפה אותה, אומנם הכאב יכול לחשל ולא רק לפגוע, קשה לי אפילו לחשוב על כך ובטח שלהפנים את מלוא מובן הדברים במיוחד שהם סביר להניח מוטעים אך לפחות יש תקווה לשינויים עתידיים ורחוקים. ובכך שאולי יום אחד הטכנולוגיה צעירת השנים תצליח להשיג מה שהדת לא הצליחה מזה מאות אלפי שנים, משמעות שמעבר לחיים הבסיסיים.
היכולת להסיק מסקנות מין התוצאה הנה משעשעת וכן יעילה. מטרתה של הטכנולוגיה היא לספק לנו בדיוק את מה שרצינו כאשר לא היתה נתונה בידינו: א. לשרוד. ב. הנאה. לשרוד משמע: להמשיך להתקיים כיחיד, אין הטכנולוגיה מועילה ולו במעט להישרדתו של המין. יבוא יום והטכנולוגיה תשלול מאיתנו את המוות באופן כמעט מוחלט ובכך את הצורך בצאצאים. הנאה משמע: ללא סבל מיותר, בכיף, לקום בשביל משהו בבוקר, להמשיך לשרוד בשביל לשרוד באופן סתמי אך לפחות בלא להרגיש כל צעד היות ואתה עסוק בגירויים אחרים. יום יבוא והטכנולוגיה תכפה עלינו שינויים שלא חיפשנו בה ואז יתחיל משחק חדש לגמרי, משעשע אותי לתהות ולטעות בהם. אבל עד אז בני האדם ישארו זהים, עקב העובדה שלמעשה הטכנולוגיה אינה מקדמת דבר, היא פשוט מיעלת את הקיים ולכן כאן ניתן לראות את תוצאתה של שאיפה אנושית עמוקה- הדרך להקל וליעל את השגת מבוקשם שהוא: א. לשרוד. ב. הנאה. היות ולא חיפשו מעבר לקיים בעצם יצרו כלי להשגת מטרות "הבסיס", כלי חופף לכלים שלרשותם אך שאינו משנה את היעד. אשווה זאת לחרב שנועדה לשפר את יכולת ההרג של היד האוחזת בה- יעול הכלי הטבעי. אין פשוט מכך, אולם בקביעה זאת מסתתר חוסר אונים עמוק. אם הטכנולוגיה אינה אלה תחליף יעיל לכבר מה שקיים הרי שלא נמצא בה מעולם דבר מעבר למה שקיים. כל בני האדם הם פרמיטווים להחריד הם משתשמים בטכנולגיה רק על מנת להשיג את מבוקשם שהוסבר כבר לפני כן ולא על מנת להשיג משהו מעבר לכך. מעבר לכך, ומה יש מעבר? האם זאת אשליה שיצר מוחי הקודח? כנראה, אך קביעת הגדרות מוחלטות על מידע חסר הנה החלטה טיפשית. אולם אין הדבר קשור במישרין אך במאבק התמידי בין טכנולוגיה ודת טמון קשר עמוק לעניין. הטכנולוגיה הנוכחית וכן הגישה האנושית הנוכחית לטכנולוגיה מונעת ממנה לקבל כל הדגש מיסטי אולי משום שהיא פותחה על מנת ליעל צרכים מוכרים וכן בשל שמפתחיה אינם מחפשים בה משהו מעבר לקיומה הבסיסי. לעומתה הדת באה לענות בדיוק על אותו צורך, הצורך לחפש משהו מעבר, הייתי מכנה זאת כאמת גלובלית או קוסמית או כללית וכו אך הדבר רק מעוור את עיני המתבונן. בכך שיצור בן רגע דגש מיסטי עמוק לאותו מעבר ולכן המתבונן יתנחם בעצבות הנעימה של המיסטיקה המסבירה בטיעונים לא קשורים כל עניין. אך יהיה אשר יהיה עדיין אומנם הדת מסבירה בהתחמקות את המעבר אך היא לפחות נותנת תשובה ולרב עדיפה התשובה המוטעת (במיוחד כי לא ניתן להוכיח את הטעות) על חוסר בתשובה בכלל, תחליף על ריק מוחלט. הרי שהריק נוגס "במעמקי" הנפש ומונע ממנה לקיים את רצונותיה הבסיסיות שנכתבו לפני כן. ולכן תמיד הדת בעלת המנגנונים הקדומים והמפותחים מתחילת הימים מביסה את הדת בהבנת המעבר (לא חוכמה לנצח בכלי מיועד כלי נגיש אך לא מיועד). אך אין זאת הבעיה, הבעיה היא האם יש מעבר? האם יש מעבר למה שנאו עושים, שורדים כדי לשרוד, מסיחים דעתנו בהנאות על מנת לשרוד טוב יותר... לכך אין לי תשובה וסביר להניח שאם לא תושחת מחשבתי עם מכשולים שיבואו עם הזמן (איזה גאווה לקבוע שלא הושחתתי זה מכבר...) גם לא תהיה לי... אך יום אחד הטכנולוגיה לא תשומש רק ככלי להשגת יעודה המתכונן, אלה כחרב פיפיות שתדקור את היד שהניפה אותה, אומנם הכאב יכול לחשל ולא רק לפגוע, קשה לי אפילו לחשוב על כך ובטח שלהפנים את מלוא מובן הדברים במיוחד שהם סביר להניח מוטעים אך לפחות יש תקווה לשינויים עתידיים ורחוקים. ובכך שאולי יום אחד הטכנולוגיה צעירת השנים תצליח להשיג מה שהדת לא הצליחה מזה מאות אלפי שנים, משמעות שמעבר לחיים הבסיסיים.