חרב וויאטנמית...

[Tonjin]

חרב וויאטנמית...

הייתי היום במסעדה וויאטנמית קטנה שמנוהלת ע"י משפחה וויאטנמית, על הקיר הייתה תלויה חרב עץ ישרה (די מזכירה בצורתה ג'יאן סינית), מכיוון שכל שאר הקישוטים במקום היו בהשראה וויאטנמית אני מניח שהחרב גם... בכל מקרה, עזבתי את המקום לפני שהספקתי לשאול (נקלעתי לדיון עם המלצר/בעלים על הבזיליקום הוויאטנמי והפטרוזילייה שהוא קונה שהם שונים מהבזיליקום האיטלקי המתוק והפטרוזילייה המסולסלת) ולכן החלטתי לשאול כאן: מישהו מכיר או שמע על שיטת חרב וויאטנמית?

 

[Dirge]

איפה המסעדה?

אני מסוקרן לדעת איך אוכל ויאטנמי =]

 

[zoti]

אוכל ויאטנמי זה אחד הדברים הטובים

ביותר שיצאו מהמטבח האסייאתי. הוא הרבה יותר פשוט מרוב המטבחים האסייאתים אבל הטעם, אוי הטעם. גם אני רוצה לדעת איפה המסעדה (בשביל שאני אוכל להמשיך לאכול ויאטנמי גם כשאני בא לביקור).

 

[usr]

טונג'ין גר ביפן

 

[zoti]

טוב. אני אאלץ להמשיך לאכול פה.

 

[יובל נחמקין]

לא שמעתי, א-ב-ל:

זה לא מפתיע כיוון שסין השפיעה על כ ל מזרח אסיה ומענין לראות כלים זהים / כמעט זהים במקומות שונים. הדז'יאן הסינית מן הסתם נדדה מסין - אל ויאטנם (ולמקומות נוספים כגון הפיליפינים). החרבות הישרות של המזרח נחשבו תמיד למעודנות ו"מיוחסות" משהוא - בהשוואה לחרבות רחבות הלהב למינהן... הן נחגרו לרוב, ע"י אצילים ו/או אנשי צבא בכירים שלא התמודדו מול (או עטו בעצמם) שריון כבד. לחרבות המזרח-אסיאטיות הישרות (בסגנון הדז'יאן) - יישומים בעיקר בטווח הארוך והן נועדו לנעיצות או לחיתוכים "אלגנטיים" של מיפרקים וכד'.

 

[broadaxe]

../images/Emo45.gif לא מפתיע בכלל

בוייטנאם היה שימוש הן בחרב המקומית של הודו-סין, הדאה (DHA, בדומה לבורמה ולתאילנד) ובהרבה מהארסנל הסיני, תחת אותן שיטות עם שינויים קלים לכאן ולכאן. עבדתי לפני מספר שנים על כמה כלי נשק מוייטנאם בעזרת יועץ מחו"ל, ההעדפה הברורה היא לכיוון הדאו ונגזרותיו והשימוש בז'יאן בוייטנאם, אם בכלל, היה שולי ביותר.

 

[Tonjin]

תודה לכל העונים!

ואם מישהו מגיע הנה ורוצה לאכול וויאטנמי, אני מבטיח לקחת אותו... (בינתיים אפילו גיליתי עוד מסעדה אחת)

 

[יובל נחמקין]

אהה, טונג': אם לא איכפת לך...

כשאגיע יום אחד (ב"ה) - קח אותי ל-

 

[Tonjin]

בהחלט ובשמחה, אפילו כבר יודע לאן