חקלאית - פרק א, ממזמן

חקלאית - פרק א, ממזמן

אולי אלמד מילים, חשבתי. אנשום שירה. אולי קווים וצבע, רוגשים בי, תנועה, צורה. לכי! קראו בתוכי הזרמים לכי, נישמי את האדמה הזאת. היי חכמה, אנשים אמרו לי ואני אינני יודעת בשעה ההיא שואבת את תוכי וכבר אין בי כוחות! היי חזקה, לחשו הרוחות כמו שטר לא פרוע, המחאה שחזרה התאריך לא כתוב טוב, חתימה לא ברורה ממתינה ועוד אנשים עומדים בתור. ועוד התלבטות ועוד אמירה. היות זהירה.
 
למעלה