אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
חצי
:
WANTED
- פותח הנושא פומפיה
- פורסם בתאריך
אי סיכון אחרים הוא ערך עליון
יחד עם אי סיכון עצמך, אבל לא רחוק מתחתם יש את הערך - "אל תפריע לתנועה לזרום". על כביש החוף, לדוגמא, באיזור יקום השאירו את שלטי הגבלת המהירות בשל עבודות בכביש שנים אחרי שהעבודות נגמרו. אם כולם היו צייתנים עיוורים כמוך, אתה יודע אילו פקקים היו נוצרים שם כל בוקר?
יחד עם אי סיכון עצמך, אבל לא רחוק מתחתם יש את הערך - "אל תפריע לתנועה לזרום". על כביש החוף, לדוגמא, באיזור יקום השאירו את שלטי הגבלת המהירות בשל עבודות בכביש שנים אחרי שהעבודות נגמרו. אם כולם היו צייתנים עיוורים כמוך, אתה יודע אילו פקקים היו נוצרים שם כל בוקר?
במקום להשתלח, צא ולמד
אתה אפילו לא מכיר את האזור המדובר: " מעניין מה הייתם אומרים אם זה היה נגמר בתאונה עם הילד שלכם" - אז זהו, שאין שם תאונות עם ילדים, כי (טדדדדם) אין שם ילדים. זה לא אזור מגורים, זה לא סמוך למגרש משחקים, זה לא ליד בי"ס, זה (ושוב אני מרגישה דה ז'וו, נדמה לי שכבר אמרתי את זה כאן בשרשור) כביש ביציאה מחיפה, שמוביל לכביש חיפה-ת"א. אם נהג נוסע שם במהירות 60 קמ"ש, הוא מפריע לתנועה. אני נסעתי מהר יותר, השתלבתי בתנועה ובפירוש לא סיכנתי אף אחד. יש מבין?
אתה אפילו לא מכיר את האזור המדובר: " מעניין מה הייתם אומרים אם זה היה נגמר בתאונה עם הילד שלכם" - אז זהו, שאין שם תאונות עם ילדים, כי (טדדדדם) אין שם ילדים. זה לא אזור מגורים, זה לא סמוך למגרש משחקים, זה לא ליד בי"ס, זה (ושוב אני מרגישה דה ז'וו, נדמה לי שכבר אמרתי את זה כאן בשרשור) כביש ביציאה מחיפה, שמוביל לכביש חיפה-ת"א. אם נהג נוסע שם במהירות 60 קמ"ש, הוא מפריע לתנועה. אני נסעתי מהר יותר, השתלבתי בתנועה ובפירוש לא סיכנתי אף אחד. יש מבין?
אני דווקא מכיר טוב מאד את האזור
דרך ההגנה זה כביש שיש בו לא מעט רמזורים ומעברי חציה, בחלקו שני נתיבים ובחלקו 3, לא מזמן נהרגה שם הולכת רגל שנדרסה ע"י רוכב שהיה חלק מחבורה של 3 אופנוענים בשעה שחצה את מעבר החציה. הרוכב הדורס נסע במהירות של 115 קמ"ש וכמובן במהירות כזו לא הצליח להמנע מתאונה. הוא קיבל 5 שנות מאסר, 2 מהן בפועל ...
דרך ההגנה זה כביש שיש בו לא מעט רמזורים ומעברי חציה, בחלקו שני נתיבים ובחלקו 3, לא מזמן נהרגה שם הולכת רגל שנדרסה ע"י רוכב שהיה חלק מחבורה של 3 אופנוענים בשעה שחצה את מעבר החציה. הרוכב הדורס נסע במהירות של 115 קמ"ש וכמובן במהירות כזו לא הצליח להמנע מתאונה. הוא קיבל 5 שנות מאסר, 2 מהן בפועל ...
תראי חמודה, אני לא יודע איך נהגת
ואני לא בטוח שנהגת תוך שיקול דעת אם נסעת 100 שבטח עירוני, ואני לא בטוח שהשתלבת בתנועה כמו שאת טוענת, ואני לא בטוח שלא סיכנת אף אחד אלו הן הטענות שלך. מה שאני בטוח זה שאם היית נוסעת כמו שאת אמורה לנסוע - 60 קמ"ש בנתיב הימני ,לא היית מפריעה לתנועה. ודרך אגב, לא אמרת אפילו באיזה נתיב נסעת ....
ואני לא בטוח שנהגת תוך שיקול דעת אם נסעת 100 שבטח עירוני, ואני לא בטוח שהשתלבת בתנועה כמו שאת טוענת, ואני לא בטוח שלא סיכנת אף אחד אלו הן הטענות שלך. מה שאני בטוח זה שאם היית נוסעת כמו שאת אמורה לנסוע - 60 קמ"ש בנתיב הימני ,לא היית מפריעה לתנועה. ודרך אגב, לא אמרת אפילו באיזה נתיב נסעת ....
תאונה
השופט מ' חשין: המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ר' ג'רג'ורה) בעבירת הריגה, עבירה כהגדרתה בסעיף 298 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (חוק העונשין), ובעבירות נילוות נוספות לפי פקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (הפקודה) ותקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (תקנות התעבורה): נהיגה במהירות בלתי סבירה, אי האטה לפני מעבר חציה, אי מתן זכות קדימה להולכי רגל במעבר חציה ועקיפה שלא כדין. 5129371 משהרשיעו כך בדין, גזר בית המשפט המחוזי על המערער חמש שנות מאסר, מתוכן שנתיים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי. כן הורה בית-המשפט על פסילתו של המערער מהחזיק ברישיון נהיגה למשך עשר שנים, מתוכן שש שנים בפועל והיתרה על-תנאי, והוסיף והטיל עליו קנס בסך 10,000 ש"ח או חודשיים מאסר תמורתו. הערעור שלפנינו מכוון עצמו הן להרשעה הן לחומרת העונש.נ עיקרי העובדות שלעניין 2. היה זה ביום 5.7.97, בשעה 17:25 לערך, שהמערער ושני חבריו נהגו על אופנועיהם בדרך ההגנה בחיפה (כביש היציאה מחיפה לתל-אביב), מכיוון צפון לדרום. בנסיעתו זו התקרב המערער למעבר חצייה שבו רצה אותה עת מטילדה אוסטרובסקי בת ה-79 (המנוחה). בהיות המנוחה במעבר החצייה פגע בה אופנועו של המערער, והמנוחה מצאה כך את מותה. נעמוד תחילה על נסיבות התאונה כפי שנקבעו בהכרעת הדין של בית המשפט המחוזי.ב 3. דרך ההגנה הינה דרך עירונית בת שני מסלולים המחזיקים - כל אחד מהם - שני נתיבים. בין שני המסלולים מפריד מעקה הפרדה. מימין הכביש - בכיוון נסיעת המערער - ניצבת תחנת אוטובוס, ובסמוך לה מצוי מעבר חצייה החותך את שני המסלולים שבכביש ונחלק על-ידי שטח ההפרדה המפריד בין המסלולים. מעבר החצייה מסומן היטב הן בפסים רחבים הצבועים על-פני הכביש, הן בתמרורים מוגבהים הניצבים מעליו, והן בפנסים המהבהבים באור צהוב. בתמרורים המוגבהים ניתן להבחין אף ממרחק של 250 מטר. המהירות המירבית המותרת בדרך ההגנה היא 70 קמ"ש.ו 4. ביום התאונה שררו תנאי מזג אויר טובים, והכביש - מצופה אספלט - היה יבש ותקין. היה אור יום ושדה הראיה היה פתוח למרחק של כ-150 מטרים. התנועה בכביש הייתה "ערה" ו"כבדה" והכביש היה עמוס בכלי רכב.נ 5. המערער רכב על אופנועו - אופנוע מסוג סוזוקי R750 - וחבריו, איתי וערן, רכבו שניהם על אופנוע נוסף מאותו סוג. בצומת המכונה "צומת אגד" - כ-1,200 מטר לפני מעבר החצייה - עצרו האופנועים באור אדום שדלק ברמזור, ומשהתחלף האדום בירוק, זינק המערער תוך שהוא "פותח מהירות" ויוצר פער של כ-300 מטר מהאופנוע האחר שעליו רכבו חבריו.ב בנסיעתו חלף המערער על פניה של הגברת שרון שרביט אשר נסעה אף היא אותה שעה בנתיב הימני של אותו מסלול. הגברת שרביט העידה - ובית המשפט קיבל את עדותה כאמינה - כי נסעה במהירות של כ-60 קמ"ש וכי האופנוע "עבר במהירות כזו שלא ניתן היה לראות". מהודעתה של שרביט במשטרה אף עולה כי האופנוע "השתולל" בכביש, תוך שהוא - וכמותו האופנוע הנוסף - חותכים בין הנתיבים ובין המכוניות.ו 6. אותה עת, חצתה המנוחה את הכביש ממזרח למערב (משמאל לימין בכיוון נסיעתו של המערער), כשהיא רצה במעבר החצייה - ככל שאשה בת שבעים ותשע מסוגלת לרוץ (וכלשונו של ערן, חברו של המערער: המנוחה "הופיעה די מהר מצד שמאל בהליכה מהירה עד ריצה אבל ריצה של אשה מבוגרת") - תוך שהיא מנופפת במקל ההליכה שלה באוויר. המנוחה - אישה כיבדת גוף - חתכה את שני נתיבי הנסיעה במסלול שמדרום לצפון (המסלול הנגדי למסלול המערער), ומשהגיעה לאי-התנועה המפריד בין שני המסלולים, לא עצרה והמשיכה לחצות את המסלול שמצפון לדרום - מסלולו של המערער.נ 7. במסלול זה נסע גם עד התביעה אילן ברוצקי, אשר העיד כי נסע בנתיב השמאלי במהירות של 70 עד 80 קמ"ש. בהיותו במרחק של 100 מטרים ממעבר החצייה הבחין ברוצקי במנוחה החוצה את הכביש במסלול הנסיעה הנגדי, והחל מאט את מהירות נסיעתו. בהיותו במרחק של כ-60 מטרים ממעבר החצייה, ומשראה כי המנוחה אינה עוצרת באי התנועה, בלם ברוצקי בלימת חירום וכך נמנע מפגוע במנוחה.ב 8. משנחלצה כך מפגיעתו של ברוצקי, המשיכה המנוחה בדרכה ואף הספיקה לחצות את כל רוחבו של הנתיב השמאלי. ואולם, בהיותה בנתיב הימני - בתוך מעבר החצייה - נפגעה על ידי אופנועו של המערער אשר לא הבחין בה חוצה את הכביש. 9. מעוצמת הפגיעה הועפה המנוחה לאוויר, ואילו אופנועו של המערער המשיך להידרדר בכביש למרחק של לפחות 110 מטרים. כתוצאה מן הפגיעה נגרם מותה המיידי של המנוחה, ואף המערער נחבל חבלות של ממש. 10. הגירסה העובדתית שהציג המערער לא נתקבלה על דעתו של בית המשפט. גירסה זו נסמכה בעיקרה על עדויותיהם של ערן ואיתי, חבריו של המערער, הואיל והמערער עצמו טען כי אינו זוכר דבר מן התאונה אף לא את המהירות שנסע בה. אליבא דגירסת המערער, הוא כלל לא "פתח מהירות" אשר יצרה פער של כ-300 מטר מן האופנוע האחר שעליו רכבו חבריו, אלא נסע לאט - במהירות שלא עלתה על 60 קמ"ש - ובמרחק של 70-60 מטר בלבד מן האופנוע הנוסף. אף מהירותו זו, כך טען, הואטה לפני מעבר החצייה. המערער הוסיף וטען כי שבריר שניה לפני התאונה "פרץ" לנתיב שבו נסע רכב גדול אשר נסע לפניו, חסם בפניו את שדה הראיה, וכך מנע אותו מראות את המתרחש על מעבר החצייה. 11. בית המשפט המחוזי לא האמין למערער כי אינו זוכר דבר מן התאונה - לרבות המהירות שבה נסע - בקובעו כי הלה אינו דובר אמת וכי זכרונו "סלקטיבי". אשר לעדויותיהם של ערן ואיתי, גם אלו נמצאו בלתי מהימנות, וכהוראת סעיף 10א לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 ראה בית-המשפט לנכון להסתמך על ההודעות שמסרו איתי וערן במשטרה. כן קבע בית המשפט כי הוא מעדיף את הודעתו של איתי במשטרה - ולפיה "פתח" המערער מהירות, ונסע 300 מטר לפניו - על פני עדותו בבית המשפט שבה אמר כי מרחק זה מוגזם. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי אין ממש בגירסה בדבר הרכב הגדול אשר עובר לתאונה "נכנס", כביכול, לפני המערער ומנע אותו מראות את מעבר החצייה. בית-המשפט קבע כי גירסה זו נולדה לראשונה - לצורך המשפט - בעדותו של ערן, חברו של המערער, אשר ניסה לעזור לחברו, וכי יש להעדיף על פניה את הודעתו של ערן במשטרה שלפיה היה המערער "ראשון בטור הימני אך לפניו בנתיב השמאלי היו שתיים שלוש מכוניות".ו 12. בית המשפט המחוזי נדרש לשאלת מהירות נסיעתו של המערער עובר לתאונה, ובחן לעניין זה דו"ח שהכין בוחן התנועה המשטרתי לאחר התאונה. בדו"ח זה נקבע כי מהירותו של המערער עובר לתאונה היתה לפחות 129.3 קמ"ש, אלא שבעדותו בבית המשפט תיקן הבוחן קביעתו זו באומרו כי מהירותו של המערער עמדה על 119.2 קמ"ש. כן עמדה לפני בית המשפט עדותה האמורה של הגברת שרון שרביט, שממנה עלה כי עובר לתאונה נסעה בנתיב הימני במהירות של כ-60 קמ"ש וכי האופנוע חלף על פניה כהרף עין. כנגד אלו, ניצבה לפני בית המשפט המחוזי חוות דעתו של מומחה ההגנה אשר קבע כי מהירותו של המערער הייתה 60 קמ"ש לכל היותר.
השופט מ' חשין: המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ר' ג'רג'ורה) בעבירת הריגה, עבירה כהגדרתה בסעיף 298 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (חוק העונשין), ובעבירות נילוות נוספות לפי פקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (הפקודה) ותקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (תקנות התעבורה): נהיגה במהירות בלתי סבירה, אי האטה לפני מעבר חציה, אי מתן זכות קדימה להולכי רגל במעבר חציה ועקיפה שלא כדין. 5129371 משהרשיעו כך בדין, גזר בית המשפט המחוזי על המערער חמש שנות מאסר, מתוכן שנתיים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי. כן הורה בית-המשפט על פסילתו של המערער מהחזיק ברישיון נהיגה למשך עשר שנים, מתוכן שש שנים בפועל והיתרה על-תנאי, והוסיף והטיל עליו קנס בסך 10,000 ש"ח או חודשיים מאסר תמורתו. הערעור שלפנינו מכוון עצמו הן להרשעה הן לחומרת העונש.נ עיקרי העובדות שלעניין 2. היה זה ביום 5.7.97, בשעה 17:25 לערך, שהמערער ושני חבריו נהגו על אופנועיהם בדרך ההגנה בחיפה (כביש היציאה מחיפה לתל-אביב), מכיוון צפון לדרום. בנסיעתו זו התקרב המערער למעבר חצייה שבו רצה אותה עת מטילדה אוסטרובסקי בת ה-79 (המנוחה). בהיות המנוחה במעבר החצייה פגע בה אופנועו של המערער, והמנוחה מצאה כך את מותה. נעמוד תחילה על נסיבות התאונה כפי שנקבעו בהכרעת הדין של בית המשפט המחוזי.ב 3. דרך ההגנה הינה דרך עירונית בת שני מסלולים המחזיקים - כל אחד מהם - שני נתיבים. בין שני המסלולים מפריד מעקה הפרדה. מימין הכביש - בכיוון נסיעת המערער - ניצבת תחנת אוטובוס, ובסמוך לה מצוי מעבר חצייה החותך את שני המסלולים שבכביש ונחלק על-ידי שטח ההפרדה המפריד בין המסלולים. מעבר החצייה מסומן היטב הן בפסים רחבים הצבועים על-פני הכביש, הן בתמרורים מוגבהים הניצבים מעליו, והן בפנסים המהבהבים באור צהוב. בתמרורים המוגבהים ניתן להבחין אף ממרחק של 250 מטר. המהירות המירבית המותרת בדרך ההגנה היא 70 קמ"ש.ו 4. ביום התאונה שררו תנאי מזג אויר טובים, והכביש - מצופה אספלט - היה יבש ותקין. היה אור יום ושדה הראיה היה פתוח למרחק של כ-150 מטרים. התנועה בכביש הייתה "ערה" ו"כבדה" והכביש היה עמוס בכלי רכב.נ 5. המערער רכב על אופנועו - אופנוע מסוג סוזוקי R750 - וחבריו, איתי וערן, רכבו שניהם על אופנוע נוסף מאותו סוג. בצומת המכונה "צומת אגד" - כ-1,200 מטר לפני מעבר החצייה - עצרו האופנועים באור אדום שדלק ברמזור, ומשהתחלף האדום בירוק, זינק המערער תוך שהוא "פותח מהירות" ויוצר פער של כ-300 מטר מהאופנוע האחר שעליו רכבו חבריו.ב בנסיעתו חלף המערער על פניה של הגברת שרון שרביט אשר נסעה אף היא אותה שעה בנתיב הימני של אותו מסלול. הגברת שרביט העידה - ובית המשפט קיבל את עדותה כאמינה - כי נסעה במהירות של כ-60 קמ"ש וכי האופנוע "עבר במהירות כזו שלא ניתן היה לראות". מהודעתה של שרביט במשטרה אף עולה כי האופנוע "השתולל" בכביש, תוך שהוא - וכמותו האופנוע הנוסף - חותכים בין הנתיבים ובין המכוניות.ו 6. אותה עת, חצתה המנוחה את הכביש ממזרח למערב (משמאל לימין בכיוון נסיעתו של המערער), כשהיא רצה במעבר החצייה - ככל שאשה בת שבעים ותשע מסוגלת לרוץ (וכלשונו של ערן, חברו של המערער: המנוחה "הופיעה די מהר מצד שמאל בהליכה מהירה עד ריצה אבל ריצה של אשה מבוגרת") - תוך שהיא מנופפת במקל ההליכה שלה באוויר. המנוחה - אישה כיבדת גוף - חתכה את שני נתיבי הנסיעה במסלול שמדרום לצפון (המסלול הנגדי למסלול המערער), ומשהגיעה לאי-התנועה המפריד בין שני המסלולים, לא עצרה והמשיכה לחצות את המסלול שמצפון לדרום - מסלולו של המערער.נ 7. במסלול זה נסע גם עד התביעה אילן ברוצקי, אשר העיד כי נסע בנתיב השמאלי במהירות של 70 עד 80 קמ"ש. בהיותו במרחק של 100 מטרים ממעבר החצייה הבחין ברוצקי במנוחה החוצה את הכביש במסלול הנסיעה הנגדי, והחל מאט את מהירות נסיעתו. בהיותו במרחק של כ-60 מטרים ממעבר החצייה, ומשראה כי המנוחה אינה עוצרת באי התנועה, בלם ברוצקי בלימת חירום וכך נמנע מפגוע במנוחה.ב 8. משנחלצה כך מפגיעתו של ברוצקי, המשיכה המנוחה בדרכה ואף הספיקה לחצות את כל רוחבו של הנתיב השמאלי. ואולם, בהיותה בנתיב הימני - בתוך מעבר החצייה - נפגעה על ידי אופנועו של המערער אשר לא הבחין בה חוצה את הכביש. 9. מעוצמת הפגיעה הועפה המנוחה לאוויר, ואילו אופנועו של המערער המשיך להידרדר בכביש למרחק של לפחות 110 מטרים. כתוצאה מן הפגיעה נגרם מותה המיידי של המנוחה, ואף המערער נחבל חבלות של ממש. 10. הגירסה העובדתית שהציג המערער לא נתקבלה על דעתו של בית המשפט. גירסה זו נסמכה בעיקרה על עדויותיהם של ערן ואיתי, חבריו של המערער, הואיל והמערער עצמו טען כי אינו זוכר דבר מן התאונה אף לא את המהירות שנסע בה. אליבא דגירסת המערער, הוא כלל לא "פתח מהירות" אשר יצרה פער של כ-300 מטר מן האופנוע האחר שעליו רכבו חבריו, אלא נסע לאט - במהירות שלא עלתה על 60 קמ"ש - ובמרחק של 70-60 מטר בלבד מן האופנוע הנוסף. אף מהירותו זו, כך טען, הואטה לפני מעבר החצייה. המערער הוסיף וטען כי שבריר שניה לפני התאונה "פרץ" לנתיב שבו נסע רכב גדול אשר נסע לפניו, חסם בפניו את שדה הראיה, וכך מנע אותו מראות את המתרחש על מעבר החצייה. 11. בית המשפט המחוזי לא האמין למערער כי אינו זוכר דבר מן התאונה - לרבות המהירות שבה נסע - בקובעו כי הלה אינו דובר אמת וכי זכרונו "סלקטיבי". אשר לעדויותיהם של ערן ואיתי, גם אלו נמצאו בלתי מהימנות, וכהוראת סעיף 10א לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 ראה בית-המשפט לנכון להסתמך על ההודעות שמסרו איתי וערן במשטרה. כן קבע בית המשפט כי הוא מעדיף את הודעתו של איתי במשטרה - ולפיה "פתח" המערער מהירות, ונסע 300 מטר לפניו - על פני עדותו בבית המשפט שבה אמר כי מרחק זה מוגזם. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי אין ממש בגירסה בדבר הרכב הגדול אשר עובר לתאונה "נכנס", כביכול, לפני המערער ומנע אותו מראות את מעבר החצייה. בית-המשפט קבע כי גירסה זו נולדה לראשונה - לצורך המשפט - בעדותו של ערן, חברו של המערער, אשר ניסה לעזור לחברו, וכי יש להעדיף על פניה את הודעתו של ערן במשטרה שלפיה היה המערער "ראשון בטור הימני אך לפניו בנתיב השמאלי היו שתיים שלוש מכוניות".ו 12. בית המשפט המחוזי נדרש לשאלת מהירות נסיעתו של המערער עובר לתאונה, ובחן לעניין זה דו"ח שהכין בוחן התנועה המשטרתי לאחר התאונה. בדו"ח זה נקבע כי מהירותו של המערער עובר לתאונה היתה לפחות 129.3 קמ"ש, אלא שבעדותו בבית המשפט תיקן הבוחן קביעתו זו באומרו כי מהירותו של המערער עמדה על 119.2 קמ"ש. כן עמדה לפני בית המשפט עדותה האמורה של הגברת שרון שרביט, שממנה עלה כי עובר לתאונה נסעה בנתיב הימני במהירות של כ-60 קמ"ש וכי האופנוע חלף על פניה כהרף עין. כנגד אלו, ניצבה לפני בית המשפט המחוזי חוות דעתו של מומחה ההגנה אשר קבע כי מהירותו של המערער הייתה 60 קמ"ש לכל היותר.
והנה דוגמה שמוכיח את כל הטענות:
נתחיל מסעיפי האישום: "נהיגה במהירות בלתי סבירה" - כלומר לא מהירות מופרסת נומינלית אלא מהירות שאינה תאומת את תנאי הדרך. (ולמרות שאין לי כוונה לגעת בשאלה מהי המהירות הסבירה באותו כביש אציין רק כי הגולשת שפתחה את השרשור ציינה כי בקטע בו נסעה אין מעבירי חציה, ויש 3 נתיבים). נמשיך: "מהודעתה של שרביט במשטרה אף עולה כי האופנוע "השתולל" בכביש, תוך שהוא - וכמותו האופנוע הנוסף - חותכים בין הנתיבים ובין המכוניות" - כלומר אין לנו כאן נהג שזורם עם התנועה במהירות מופרזת אלא קבוצת רוכבים שמזגזגת בין מכוניות. "...הבחין ברוצקי במנוחה החוצה את הכביש במסלול הנסיעה הנגדי, והחל מאט את מהירות נסיעתו... ומשראה כי המנוחה אינה עוצרת באי התנועה, בלם ברוצקי בלימת חירום וכך נמנע מפגוע במנוחה. 8. משנחלצה כך מפגיעתו של ברוצקי, המשיכה המנוחה בדרכה..." שני דברים: יש לנו נהג שנסע וכן התאים את מהירותו לתנאי הדרך כאשר הבחין בהולכת רגל, וזה מה שאפשר לו להצליח בבלימת החירום. בנוסף יש לנו הולכת רגל שאינה נקייה ולמרות שהתאונה הסתיימה במותה גם עקב התפרצותה לכביש תוך שהיא גורמת לנהג לבלום בלימת חירום ולאחר מכן ממשיכה(!) לתוך הכביש. ונחזור לרוכב: "נפגעה על ידי אופנועו של המערער אשר לא הבחין בה חוצה את הכביש." - לא רק שהוא לא האט בגלל מעבר החציה הוא גם עמד לעקוף רכב שעצר לפני מעבר חציה, דבר שהוא אסור על פי חוק גם במהירות חוקית. מסקנה, מה שהרג את הולכת הרגל הוא רוכב שלא התאים את מהירות נסיעתו לתנאי הדרך, כי גם לו היה נוסע במהירות המותרת, כל נהג שלא מאט לפני מעבר חציה ועוקף רכב שהרגע עצר בבלימת חירום לפני מעבר הוא אדיוט בלי שום קשר למהירות בה נסע לפני רגע.
נתחיל מסעיפי האישום: "נהיגה במהירות בלתי סבירה" - כלומר לא מהירות מופרסת נומינלית אלא מהירות שאינה תאומת את תנאי הדרך. (ולמרות שאין לי כוונה לגעת בשאלה מהי המהירות הסבירה באותו כביש אציין רק כי הגולשת שפתחה את השרשור ציינה כי בקטע בו נסעה אין מעבירי חציה, ויש 3 נתיבים). נמשיך: "מהודעתה של שרביט במשטרה אף עולה כי האופנוע "השתולל" בכביש, תוך שהוא - וכמותו האופנוע הנוסף - חותכים בין הנתיבים ובין המכוניות" - כלומר אין לנו כאן נהג שזורם עם התנועה במהירות מופרזת אלא קבוצת רוכבים שמזגזגת בין מכוניות. "...הבחין ברוצקי במנוחה החוצה את הכביש במסלול הנסיעה הנגדי, והחל מאט את מהירות נסיעתו... ומשראה כי המנוחה אינה עוצרת באי התנועה, בלם ברוצקי בלימת חירום וכך נמנע מפגוע במנוחה. 8. משנחלצה כך מפגיעתו של ברוצקי, המשיכה המנוחה בדרכה..." שני דברים: יש לנו נהג שנסע וכן התאים את מהירותו לתנאי הדרך כאשר הבחין בהולכת רגל, וזה מה שאפשר לו להצליח בבלימת החירום. בנוסף יש לנו הולכת רגל שאינה נקייה ולמרות שהתאונה הסתיימה במותה גם עקב התפרצותה לכביש תוך שהיא גורמת לנהג לבלום בלימת חירום ולאחר מכן ממשיכה(!) לתוך הכביש. ונחזור לרוכב: "נפגעה על ידי אופנועו של המערער אשר לא הבחין בה חוצה את הכביש." - לא רק שהוא לא האט בגלל מעבר החציה הוא גם עמד לעקוף רכב שעצר לפני מעבר חציה, דבר שהוא אסור על פי חוק גם במהירות חוקית. מסקנה, מה שהרג את הולכת הרגל הוא רוכב שלא התאים את מהירות נסיעתו לתנאי הדרך, כי גם לו היה נוסע במהירות המותרת, כל נהג שלא מאט לפני מעבר חציה ועוקף רכב שהרגע עצר בבלימת חירום לפני מעבר הוא אדיוט בלי שום קשר למהירות בה נסע לפני רגע.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.