חצי שנה
טור שנקרא במקום הכי רחוק שכתבתי לקראת בא ששה חדשים. השבוע צפיתי לראשונה ב(מעט) צילומי וידאו ישנים שיש לנו, וערכתי מהם סרט קצר. הקרנו אותו אתמול, כשהחברים של עמר באו אלינו. רק היום, אחרי שהכל מצטבר, אני מרגיש את העצמה של הצילומים, ולא פחות של הקולות שעדיין מהדהדים באזני. הכל כל כך חי. כל כך חי, שהיום אני מרגיש מחדש כמו בימים הראשונים, כשהכל נראה כמו חור אחד גדול.
טור שנקרא במקום הכי רחוק שכתבתי לקראת בא ששה חדשים. השבוע צפיתי לראשונה ב(מעט) צילומי וידאו ישנים שיש לנו, וערכתי מהם סרט קצר. הקרנו אותו אתמול, כשהחברים של עמר באו אלינו. רק היום, אחרי שהכל מצטבר, אני מרגיש את העצמה של הצילומים, ולא פחות של הקולות שעדיין מהדהדים באזני. הכל כל כך חי. כל כך חי, שהיום אני מרגיש מחדש כמו בימים הראשונים, כשהכל נראה כמו חור אחד גדול.