חצי הכוס המלאה

[טל של אשחר]

חצי הכוס המלאה

צריך להודות שיש גם יתרונות בהורות לפג: נורא קל לסחוב אותם. יש לך המון זמן תינוק בבית , אלה שנולדים בזמן גדלים כל כך מהר . אחרי חודשים בפגיה אתה יוצא הורה מה זה מנוסה . מישהו אחר מטפל לך בטבור. השתלמות רפואית חינם במושגים חדשים. פעם בשבוע יש איזה ביקורת אחרת , אז עם יש שאלה תמיד אפשר לחכות לאקו לב ולשאול אותה . מפתחים חסינות לדודות . והדבר היחיד הרציני- לומדים להעריך כל דבר מחדש , להגיד תודה יום יום על מה שיש, ולקבל את הפרופורציות האמיתיוית לחיים .

 

[דורית ובניה]

אוי, הייתי מוותרת על הכל

חוץ מהסעיף האחרון- זה באמת נותן פרופורציות אחרות לגמרי לחיים.

 

[אינה של יערה]

ומה עם...

...לחזור הביתה לנוח ולישון אחרי הקיסרי? או לבחור ריהוט ומיטה בנחת כי יש לנו כמה שבועות או חודשים עד השחרור? או, כמו שאמרה לי חברה לעבודה שהיתה אמורה ללדת שבועיים אחרי וילדה כמעט 3 חודשים אחרי - "איזה כיף לך, את לא צריכה לסחוב בטן של שבוע 42". גם רופאת המשפחה שלי שהכירה את כל הסיפור אמרה לי כשהייתה בשבוע 27 "נמאס לי, אין לי כוח, שרק ייצא כבר!". לחיי הרגישות! המשפט האחרון של טל של אשחר פגע בדיוק במקום. זהו, אמרת את זה!! כל כך אמת.

 

[דורית ובניה]

ועוד משהו

אין רגע משעמם. נניח שלאמא לילד "רגיל" יש יום חופש עם הילד, היא צריכה "לשבור את הראש" מה לעשות עם הילד. אני , אם כבר יש לי יום חופש , מיד אני דוחפת כמה ביקורות לאותו יום (ביקורת רופא התפתחותי, ביקורת ריפוי בעיסוק, ריפוי פזיוטרפיה , רופא עיניים ועוד ועוד)....

 

[maloren]

כל כך הרבה ביקורות? ככה זה?

נכון שיש עוד זמן והלואי שאלו יהיו הבעיות, אבל זה ממש ככה? באיזה שבוע הוא נולד? מעבר להישרדות, הדברים האלה לא יוצאים לי מהראש. אני פוחד שהכל ישתנה בחיים (אבל ממילא הכל השתנה). בגלל התחושות האלה הייתי מוותר והולך על ילד רגיל (שניים רגיל בבקשה, ואחד ציפס קטן). קראתי באיזה אתר אמריקאי שפסיכולוג, אב לפג, פתח את ההרצאה שלו בשאם הוא היה צריך לבחור עם מי לחלוק בונקר נגד גרעין זה יהיה עם הורים ששרדו את הNICU. הוא טוען שהורים ששרדו את המצב הקיצוני הזה עולים בהרבה קני מידה על אנשים אחרים בעמידה בלחצים, שקילת מצבים, וכהנה וכהנה. צאו, א

 

[דורית ובניה]

כן, כל כך הרבה ביקורות

כשילד משתחרר מהפגיה הוא מיד מופנה למכון להתפתחות הילד (נדמה לי שהגבול הוא פג שנולד פחות מ- 1200 ג´ או לפני שבוע 35 ). שם אתה נמצא במעקב רצוף לגבי התקדמות בכל התחומים. אני מוצאת את המעקב הזה דווקא מאוד חיובי וחבל שילדים "רגילים" לא נמצאים בכזה מעקב . פעם בחצי שנה הולכים לאחד המעקבים (ריפוי בעיסוק, פזיוטרפיה, רופא התפתחותי ואולי עוד משהו ששכחתי). בודקים איפה הילד יותר "חלש", מה יש לתקן וכו´.

 

[נירית של עידודנה]

בשנה הראשונ יש המון ביקורות

עינים, שמיעה, רופא התפתחות. אח"כ זה יורד קצת. אם הכל בסדר, אז עד גיל 5 נעלמות כל הביקורות.

 

[טל של אשחר]

אז הנה עוד יתרון ..

יש פסיכולוג שמזמין אותנו לבונקר. אבל האמת היא שהביקורות ( הרבות) באמת נותנות תחושת ביטחון כי שחששתי שהוא לא מספיק מרים את הראש , חיכיתי שבוע ושאלתי את הפיזיוטרפיסטית , כשתהיתי אם הוא עוקב עם העינים חיכיתי לרופא עינים וכו,. לפחות בחודשים הראשונים זה כמעט היה פעם בשבוע,אבל כיום כשל רופא יושב באיזה קניון הבנות הצטרפו בשמחה לבילוי משפחתי .(או לחילופין היו מסתפקות בארטיק מהמכונה של בית חולים . )

 

[אמא של יאיר]

ועוד כמה מעלות ../images/Emo8.gif

לחגוג שני ימי הולדת (גיל אמיתי ומתוקן) לקבל יותר תשומי מרופאי קופ"ח ואתר בילוי נוסף- סיור בפגיה...

 

[אינה של יערה]

"תגידי, לא נראה לך שהיא פוזלת??"

אז זהו, שלא - ויש לנו אישור רשמי מהאופטומטריסטית!! בערך כל מי שראה את יערה שאל אותי אם היא פוזלת והתחלתי גם אני לחשוד. היה נורא קל לקבל הפנייה, פשוט אמרתי שבוע ומשקל לידה וטראח אנחנו בפנים!

 

[maloren]

נכון שזה מוקדם

אבל לי נראה שהיא כבר פוזלת! האם מישהו זוכר אם הילד שלו פזל באינקובטור?

 

[טל של אשחר]

פזלו גם פזלו

 

[מלמלה]

ממש ככה ויופי של הסתכלות

וגם שהבגדים מתאימים ליותר מעונה אחד והייתרון הכי חשוב זה להיות כאן בפורום הנפלא הזה שהוא אמנם כל כך צעיר אבל כל כך פורה באמת יופי של אנשים כאן וממש כיף לי להכנס לכאן כל פעם ולמצוא את הכבוד והפרגון ההדדי השורר כאן

 

[טל של אשחר]

אנחנו עדיין בNB

ואשחר כבר בן חצי שנה , שלא לדבר על זה שהטיטולים במידות הקטנות הרבה יותר חסכוניים .

 

[אמא של נוריאל]

אני מוצאת את זה די מבאס...

אחותי שאלה אותי לקראת הקיץ אם יש לי בגדים להעביר לה. יש לה תינוקת בת חצי שנה, ולא היה לי מה להעביר

מה שכבר כן העברתי היה עליה קטן. וחברה שילדה תינוק לפני חודשיים (וקצת), משתמשת באותם טיטולים שאני משתמשת

(טוב זה ממש לא חוכמה הילד נולד 4050. כן כן יש גם משקלי לידה כאלה...) אבל מבחינת הביקורות אני גם מוצאת את עניין הפגות כיתרון - עשינו בדיקת שמיעה אוביקטיבית בגיל 3 חודשים, וביקורת אצל פיזיוטראפיסטית שנותן חותמת כזאת להתפתחות מתאימת גיל...דברים שתינוקות אחרים לא זוכים להם. וכמובן כמובן הפרספקטיבה שזה נותן....

 

[ורד של שירה]

כשהשתחררתי מהבית חולים כולם אמרו

לי איזה כייף לכם ,יש לכם ילדה אבל אתם יכולים לישון בלילה. נראה מישהו מהמבינים הגדולים מתחלף איתי. אין ספק שכל העניין הזה נתן לי פרופורציות לחיים, אבל טבע האדם זה ששוכחים מהר מאוד.

 

[אמא של עמרי]

חוץ ממה שהזכרת יש חיסרון

בתחושה שלי שבמכון להתפתחות הילד ממש " מחפשים " למצוא משהו . מרוב שהילד תחת זכוכית מגדלת . ועובר בדיקות ואיבחונים פסיכולוגיים שאני לא בטוחה אלמלא הסיפור של הפגות היינו מגיעים לכך ביכלל ץ ואם כל ההשערות נכונות ביכלל

 

[דורית ובניה]

אוי, קלעת בול להרגשה שלי

בכל הקשור להתפתחות פיזית באמת יש לעומר איחור ואני עובדת על השגת הפער. לעומת זאת, כחלק משגרת המעקבים היינו למשל אצל פסיכולוגית והיא התחילה לבלבל לי את המח שעומר מפונק (נכון , זה במודע, אז מה , לא מגיע לו?), שהוא חושב שהוא במרכז בגלל שבציור הוא לא הסכים לצייר בריבוע שהיא ציינה וצייר על כל הדף (זה כל כך לא נכון, הוא קיבל את אחיו בצורה מדהימה, מוותר לו בכל דבר , בחיים הוא לא רב על שום דבר עם אף ילד בגן) ועוד חנטרושים שונים ומשונים. כמו הדוגמא שורד נתנה על שירה והקוביות. אתם יודעים כמה ילדים "רגילים" בני שנה לא יודעים לבנות מגדל קוביות? פשוט אותם אף אחד לא בודק. אני לא מתלוננת על המעקבים וחושבת שזה חיוני, אבל לפעמים נראה לי שעם הפגים אפילו מחמירים בדרישות לעומת ילדים רגילים.

 

[אמא של עמרי]

נכון כ" כ נסחפו שם

שערכו לעמרי מיבחן פסיכלוגי בן 3 פגישות שנקרא " ביילי ". והוא קיבל משימות מיוחדות .. שאני לא בטוחה שכל ילד בגילו לא פג ביכלל היה עומד בהן . וקיבלנו מגילה ארוכה וציונים , שמפרשת שיש לו פער בין הרגש לתחושה וכו´ וכו´ לטעמי סתם בילבולי ביי ... ואני ממש לא רוצה להדביק לו תויות " רגישות יתר סנסורית " וכו´ . אני שוקלת לנטוש את המעקבים בשלב מסויים .כמובן לשים לב שהכל נורמאלי .. בהתאם לבני גילו בגן וכו´