חצאי אלפים.
חצי אלף הוא הדמות האהובה ביותר על חלק מהשחקנים שמחפשים דרך למזג בין יתרונות האלפים ליתרונות בני האנוש. נתעלם מהם לרגע ונחשוב ברצינות! ראשית, חצי עלף, מעצם הגדרתו, הוא עקר. תוחלת החיים האפשרית שלו יכולה לנוע משמונים שנה עד לכמה מאות שנים.(אפשרית. הרי גם חצאי אלפים יכולים למות בטרם זמנם) שנית, למה שהוא ימזג את יתרונות שני הצדדים? הרי בלי ספק קיים מגוון גדול של טיפוסים. קחו לדוגמא את גונהאקאת, בן לאב ממוצא אלפי ואם אנושית, סוחר הנושא דרך קבע באמתחתו תבלינים(אל תשאלו איפה הוא השיג אותם), אדם שיפגוש אותו, יתרשם שעומד לפניו אדם שמנמן בעל זקן ואוזניים מחודדות קמעה, הגבוה מדי מכדי להיחשב להוביט או לננס. הסיבה שגונהאקאת שמן כל כך היא מורשתו האנושית, העלפים בעולם שלי הם אותם בחורים רזים וגבוהים שאנחנו רגילים לפגוש, אבל אמו האנושית נטשה אותו אצל אביו. בכן, הסיבה לכך שהם רזים, אינה בגלל שהם לא אוכלים כלום, אלא מכיוון שאין להם רקמת שומן מפותחת, ועל כן, כאשר הם אוכלים, הם אוכלים הרבה ויש להם רק ארוחה אחת ביום. על כל פנים, גונהאקאת היה מאלה הנוטים להשמין, נטייה שירש מאמו, וכמובן הוא קיבל עידוד ממשטר התזונה המתירני שבו חי אצל אביו. כמובן, הוא עזב בשלב מסוים את הבית והחל לעסוק במסחר והוא עוסק בזה קרוב לחמישים שנה. בני אנוש שפגשו אותו כמעט לא האמינו לו כאשר סיפר להם על מוצאו. חוש הראייה שלו הוא בתחומי הסטנדרט האנושי אבל השמיעה שלו היא בתחומי הסטנדט העלפי, לכן לפעמים הוא שומע דברים לפני שהוא רואה אותם. הוא חזק אבל זה מכיוון שאורח החיים שלו הפך אותו לכזה ולא מתוך נטייה מורשת. לפעמים פוקדים אותו חלומות באישון לילה על מגדל המתנשא גבוה בשמיים עד שעננים חובקים את ראשו ותמיד מזווית אחרת. החלומות החלו מופיעים לאחר שעבר בבית שניטש לפני שנים בעיר מעורבת.(ומכאן, לא אפרט) על כל פנים, אם אתבסס על "רומח הדרקון" כאבטיפוס לדרך בה אנשים רואים את דמות חצי-האלף, הרי קיימות וריאציות שונות ומשונות. למה אנשים בוחרים רק את הוריאציה הקלאסית?
חצי אלף הוא הדמות האהובה ביותר על חלק מהשחקנים שמחפשים דרך למזג בין יתרונות האלפים ליתרונות בני האנוש. נתעלם מהם לרגע ונחשוב ברצינות! ראשית, חצי עלף, מעצם הגדרתו, הוא עקר. תוחלת החיים האפשרית שלו יכולה לנוע משמונים שנה עד לכמה מאות שנים.(אפשרית. הרי גם חצאי אלפים יכולים למות בטרם זמנם) שנית, למה שהוא ימזג את יתרונות שני הצדדים? הרי בלי ספק קיים מגוון גדול של טיפוסים. קחו לדוגמא את גונהאקאת, בן לאב ממוצא אלפי ואם אנושית, סוחר הנושא דרך קבע באמתחתו תבלינים(אל תשאלו איפה הוא השיג אותם), אדם שיפגוש אותו, יתרשם שעומד לפניו אדם שמנמן בעל זקן ואוזניים מחודדות קמעה, הגבוה מדי מכדי להיחשב להוביט או לננס. הסיבה שגונהאקאת שמן כל כך היא מורשתו האנושית, העלפים בעולם שלי הם אותם בחורים רזים וגבוהים שאנחנו רגילים לפגוש, אבל אמו האנושית נטשה אותו אצל אביו. בכן, הסיבה לכך שהם רזים, אינה בגלל שהם לא אוכלים כלום, אלא מכיוון שאין להם רקמת שומן מפותחת, ועל כן, כאשר הם אוכלים, הם אוכלים הרבה ויש להם רק ארוחה אחת ביום. על כל פנים, גונהאקאת היה מאלה הנוטים להשמין, נטייה שירש מאמו, וכמובן הוא קיבל עידוד ממשטר התזונה המתירני שבו חי אצל אביו. כמובן, הוא עזב בשלב מסוים את הבית והחל לעסוק במסחר והוא עוסק בזה קרוב לחמישים שנה. בני אנוש שפגשו אותו כמעט לא האמינו לו כאשר סיפר להם על מוצאו. חוש הראייה שלו הוא בתחומי הסטנדרט האנושי אבל השמיעה שלו היא בתחומי הסטנדט העלפי, לכן לפעמים הוא שומע דברים לפני שהוא רואה אותם. הוא חזק אבל זה מכיוון שאורח החיים שלו הפך אותו לכזה ולא מתוך נטייה מורשת. לפעמים פוקדים אותו חלומות באישון לילה על מגדל המתנשא גבוה בשמיים עד שעננים חובקים את ראשו ותמיד מזווית אחרת. החלומות החלו מופיעים לאחר שעבר בבית שניטש לפני שנים בעיר מעורבת.(ומכאן, לא אפרט) על כל פנים, אם אתבסס על "רומח הדרקון" כאבטיפוס לדרך בה אנשים רואים את דמות חצי-האלף, הרי קיימות וריאציות שונות ומשונות. למה אנשים בוחרים רק את הוריאציה הקלאסית?
