חפר"י לסוף שבוע:}
- פותח הנושא sapir1000
- פורסם בתאריך
.חלומות מתגשמים פרק שני.
פרק שני ___________________________ נטע באה לתמר. נטע: (דופקת בדלת) תמר: פתוח נטע: (דופקת בדלת) תמר:פתוח, פתוח! נטע: (פותחת את הדלת), היי סבתא מה נשמע? תמר: הכל טוב יקירתי! שמתי את המדים שלך במקלחת נטע: בסדר תמר: תלבשי אותם ואני יגיד לך מה יש לך לעשות היום נטע: בסדר (פרצוף עצוב, מגלגלת עיניים בעצבות) ___________________________ אליאן נכנסת הביתה. אליאן: נטע???? נטע את כאן?! יאו איפה היא עכשיו?! טוב לא חשוב אני יכתוב כמה שירים... אליאן יושבת ליד השולחן ורושמת שירים. אליאן: שיט שחכתי להיכנס למייל שלי, בטח יש לי מלא הודעות! (נכנסת) אליאן: יאו מה זה?! ___________________________ שירלי וטליה יושבות בסלון ורואות טלוויזיה. שירלי: איזה שעמום!! טליה: לא נכון! שירלי: לך לא משעמם כי את רואה את השמרנובלה שלך! טליה: זה לא שמרטובלה זה טלנובלה! שירלי: לא אמרתי שמרטובלה אמרתי שמרנובלה! טליה: יאוווו מה זה משנה?!?! טוב יאללה בואי נעשה משו.. שירלי: מה? טליה: לא יודעת!! שירלי: יש לי רעיון! בואי נשחק אמת או חובה טליה: בלי בנים?! שירלי: אוף לא יודעת! טליה: חח אולי תזמיני את ברק זה שאהב אותך שנה שעברה.. שירלי: (עושה פרצוף כועס) טליה: חחחח סתם סתם סתם! שירלי: טוב יאללה יש לי רעיון!!!!! טליה: מה נשיקה סטירה?! (צוחקת) שירלי: לא! טליה: אז מה???? נו יאללה.... שירלי: משו שנרוויח איתו גם כסף.. טליה: (עושה פרצוף מה?) ___________________________ נטע: הינה התלבשתי תמר: או, יפה! נטע: טוב מה לעשות? תמר: דבר ראשון יש ברצפה שתי סלים עם בגדים תקפלי את הבגדים שיש בתוכם נטע: בסדר תמר: אחר כך תעשי כלים נטע: בסדר תמר: ובסוף תנקי את הרצפה, כולל מטאטא ומגב! נטע: בסדר, ומה יש לאכול? תמר: אממ.. בגלל שהטבח לא בא היום אז תיקחי 30 שקלים ותיסעי עם הנהג לאכול המבורגר! נטע: יששש, תודה סבתא! תמר: בבקשה חמודה, אבל ה30 שקלים יורדים לך מהמשכורת! נטע: (פרצוף של מה?) תמר: חח סתם סתם! ותודה על הכל!!! נטע: בבקשה סבתא! ___________________________ דנה: (מתקשרת לאמא שלה) היי אמא מתי את חוזרת לארץ? חודש הבא?! יששש! יופי אמא אני מתגעגעת אליך!!! גם אני אותך! טוב ביי נד=בר (עושה פרצוף עצוב) ___________________________ אליאן: יאוו לא שלחו לי הודעות! איך זה יכול להיות?! חח טוב לא חשוב... (מדליקה את הטלוויזיה) בטלוויזיה: עכשיו אתם! יכולים לשלוח לנו את השירים שכתבתם ואנחנו נדאג לפרסם אותכם ואת השירים שלכם! את השירים יש לשלוח לתיבת הדואר: 13456627 אליאן: (רושמת את המספר) יש! ___________________________ טליה: את בטוחה שזה יעבוד? שירלי: כן בטח!! טליה: טוב תעזרי לי לשים את השולחן כאן שירלי: אוקי שנייה טליה: טוב תביאי את המיצים שירלי: סבבה תכף טליה: טוב אני נשארת לשמור פה על הדברים שירלי טוב אני מביאה את המיצים ___________________________ דנה: הללויה לעולם.. הללויה ישירו כולם.. לה, לה, לה, לה... לה, לה, לה, לה, לה, לה, לה.. (מישהו דופק בדלת) לה, לה, לה, לה, (פותחת תדלת) לה, לה, לה לוו................ (פרצוף המום) -הפרק ניגמר-
פרק שני ___________________________ נטע באה לתמר. נטע: (דופקת בדלת) תמר: פתוח נטע: (דופקת בדלת) תמר:פתוח, פתוח! נטע: (פותחת את הדלת), היי סבתא מה נשמע? תמר: הכל טוב יקירתי! שמתי את המדים שלך במקלחת נטע: בסדר תמר: תלבשי אותם ואני יגיד לך מה יש לך לעשות היום נטע: בסדר (פרצוף עצוב, מגלגלת עיניים בעצבות) ___________________________ אליאן נכנסת הביתה. אליאן: נטע???? נטע את כאן?! יאו איפה היא עכשיו?! טוב לא חשוב אני יכתוב כמה שירים... אליאן יושבת ליד השולחן ורושמת שירים. אליאן: שיט שחכתי להיכנס למייל שלי, בטח יש לי מלא הודעות! (נכנסת) אליאן: יאו מה זה?! ___________________________ שירלי וטליה יושבות בסלון ורואות טלוויזיה. שירלי: איזה שעמום!! טליה: לא נכון! שירלי: לך לא משעמם כי את רואה את השמרנובלה שלך! טליה: זה לא שמרטובלה זה טלנובלה! שירלי: לא אמרתי שמרטובלה אמרתי שמרנובלה! טליה: יאוווו מה זה משנה?!?! טוב יאללה בואי נעשה משו.. שירלי: מה? טליה: לא יודעת!! שירלי: יש לי רעיון! בואי נשחק אמת או חובה טליה: בלי בנים?! שירלי: אוף לא יודעת! טליה: חח אולי תזמיני את ברק זה שאהב אותך שנה שעברה.. שירלי: (עושה פרצוף כועס) טליה: חחחח סתם סתם סתם! שירלי: טוב יאללה יש לי רעיון!!!!! טליה: מה נשיקה סטירה?! (צוחקת) שירלי: לא! טליה: אז מה???? נו יאללה.... שירלי: משו שנרוויח איתו גם כסף.. טליה: (עושה פרצוף מה?) ___________________________ נטע: הינה התלבשתי תמר: או, יפה! נטע: טוב מה לעשות? תמר: דבר ראשון יש ברצפה שתי סלים עם בגדים תקפלי את הבגדים שיש בתוכם נטע: בסדר תמר: אחר כך תעשי כלים נטע: בסדר תמר: ובסוף תנקי את הרצפה, כולל מטאטא ומגב! נטע: בסדר, ומה יש לאכול? תמר: אממ.. בגלל שהטבח לא בא היום אז תיקחי 30 שקלים ותיסעי עם הנהג לאכול המבורגר! נטע: יששש, תודה סבתא! תמר: בבקשה חמודה, אבל ה30 שקלים יורדים לך מהמשכורת! נטע: (פרצוף של מה?) תמר: חח סתם סתם! ותודה על הכל!!! נטע: בבקשה סבתא! ___________________________ דנה: (מתקשרת לאמא שלה) היי אמא מתי את חוזרת לארץ? חודש הבא?! יששש! יופי אמא אני מתגעגעת אליך!!! גם אני אותך! טוב ביי נד=בר (עושה פרצוף עצוב) ___________________________ אליאן: יאוו לא שלחו לי הודעות! איך זה יכול להיות?! חח טוב לא חשוב... (מדליקה את הטלוויזיה) בטלוויזיה: עכשיו אתם! יכולים לשלוח לנו את השירים שכתבתם ואנחנו נדאג לפרסם אותכם ואת השירים שלכם! את השירים יש לשלוח לתיבת הדואר: 13456627 אליאן: (רושמת את המספר) יש! ___________________________ טליה: את בטוחה שזה יעבוד? שירלי: כן בטח!! טליה: טוב תעזרי לי לשים את השולחן כאן שירלי: אוקי שנייה טליה: טוב תביאי את המיצים שירלי: סבבה תכף טליה: טוב אני נשארת לשמור פה על הדברים שירלי טוב אני מביאה את המיצים ___________________________ דנה: הללויה לעולם.. הללויה ישירו כולם.. לה, לה, לה, לה... לה, לה, לה, לה, לה, לה, לה.. (מישהו דופק בדלת) לה, לה, לה, לה, (פותחת תדלת) לה, לה, לה לוו................ (פרצוף המום) -הפרק ניגמר-
ApharseMon
New member
../images/Emo28.gifלחיות את האהבה -פרק שני.../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif
החלטתי על שעה קבועה- ב-5 וחצי כל יום יומיים פרק חדש. ^_^ האיש המסתורי שמכוסה במסכה מברזל מסתובב בכיסא המשרד השחור והגדול שלו, הוא משעין את מרפקיו על שולחן הכתיבה ולפתע נזכר ברגע שחווה בעבר. "לא, אנה אל תעזבי אותי" הוא ראה את עצמו צונח על האדמה, אומלל וחבול. "לא אנה, למה עכשיו? למה איתו. למה את עושה ליי את זה? אחרי שהשקעתי בך את כל חיי??" האיש מסתובב בכיסא לצד השני שוב ואומר בנחישות "מר אוליבר, הגיע הזמן לשלם. הייתי חייב לבוא לפה כדי לנקום. זה לא ישאר ככה מר אוליבר. אתה תשלם על מה שעשית לאשתי." הוא יוצא בנחישות לעבר הדלת, מאובזר במזוודתו השחורה והגדולה, ובסיגר חום ועבה. - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - "אני אודה לכם אם תעבירו אותו עוד היום" אריאל שהגיע לעיר, מדבר עם ביה"ח החדש, אליו הוא רוצה להעביר את אביו. "אין בעיה" המנהל מגיש לאריאל את חשבונית ההעברה, תקופת האישפוז והתרופות ההתחלתיות של הטיפול. "סרטן זה לא מחלה פשוטה" הרופא מסביר לאריאל בפשטות, תוך כדי שמשעין את סרטנו על ידיו המקופלות. "אני יודע, אבל אנחנו נתגבר על זה. אבא שלי אדם חזק, וביחד נתגבר על זה. כמו שהתגברנו על כל הבעיות שהיו לנו בכפר עד היום" "אתה חייב להבין שיש סיכוי רב שאביך לא ינצל, ועליך להיות מוכן לזה. " "אני לא מוכן לזה, בהחלט לא. אתה חייב להבין שאנחנו באים מבית עם גישה חיובית, ולא נוותר" - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - "מישל!!!!!!" מדאם גזר נכנסת בצעקה לחדרה של מישל. "אני לא מאמינה שעשית לי את זה! מתי תפסיקי להתנהג כמו ילדה מפונקת ולא בוגרת ותלמדי להתנהג?" "תרגעי גברת גזר, נו נראה- מה עשיתי הפעם?" מישל קמה ועומדת מולה בעצבנות. "לא אומרים גזר!! אומרים גָזר גָזר!!! זה שם יחודי ועתיק, אני לא מוכנה שתמשיכי לצחוק עליו!!!!!!!" מדאם גזר מאבדת את עשתונותיה. "נו מדאם גזר, מה רצונך? " מישל חוזרת לשכב ומעבירה ערוצים בשלט, מתעלמת מדבריה של מדאם גזר. "ביקשתי ממך לסגור את האש במטבח. ל-ס-ג-ו-ר א-ת ה-א-ש במטבח!. ומה עשית? המשכת לנוח. ועכשיו נשרף לנו העציץ והקולט אדים" "אל תעשי מזה כזה עניין. פשוט תחליפי, לא?" מישל לא רואה בזה חשיבות ואפילו לא מסתכלת על המדאם. "את חסרת תקנה, את שומעת? מתי תשתני כבר.. מתי" היא יצאה מהחדר והמשיכה למלמל הערות על מישל. - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - "דוד אלברטו" אריאל קורא לו מקצה המסדרון ומחבק אותו בידידות. "אריאל חמוד, מה נשמע?" "הכל בסדר דוד אלברטו, באתי לפה לעזור לך, בתקווה שתעזור לי גם." דוד אלברטו מוביל אותו למשרדו המרווח "בוא תיכנס." הוא נכנס לחדר ואריאל מתיישב על הכסא שמול השולחן החום הרחב. "אז מה אתה יודע לעשות חוץ מעבודות כפיים?" "לא הרבה דוד אלברטו. אבל היו לנו המון קורסים של ניהול בכפר, ואני נרשמתי לכמה הם בדיוק למקרה כזה." "אז אתה יודע ניהול חשבונות?" "כן, אני חושב." "אם כך אתה תעבוד עם בטי." דוד אלברטו מחייג למספר כלשהו ומבקש ממנה לבוא. "מר אלברטו, אתה צריך משהו?" בחורה צעירה וגבוהה, עם חצאית, משקפיים גדולות ושיער שחור גולש נכנסת לחדר. "אני צריך שתעבדי עם האחיין שלי , אריאל. הוא הגיע בדיוק מהכפר הסמוך" "מה אני צריכה לעשות?" "הוא יהיה העוזר שלך, פשוט לשתף אותו וללמד אותו יותר איך עובד המקצוע. בסדר?" "בסדר" - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - מישל לוגמת את הטיפה האחרונה מספל הקפה שלה, היא נפרדת מחברותיה ויוצאת מבית הקפה. היא הולכת באלגנטיות, מסתכלת ובוחנת את האנשים מסביבה, ולפתע היא מרגישה מעידה ונופלת על אריאל שיצא בדיוק מהבניין. מבטם נלכד והוא שואל אותה "מי את? " - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -- - - - - - בפרק הבא: "איך הוא יכל למות עכשיו.? בדיוק כשכל הסודות צריכים לצאת לאור. הוא חייב להגיד לי מה קרה לאשתי." ברקע מראים את האיש עם המסכה מסתובב בחדר וצועק בעצבנות, תוך כדי זורק דברים.
החלטתי על שעה קבועה- ב-5 וחצי כל יום יומיים פרק חדש. ^_^ האיש המסתורי שמכוסה במסכה מברזל מסתובב בכיסא המשרד השחור והגדול שלו, הוא משעין את מרפקיו על שולחן הכתיבה ולפתע נזכר ברגע שחווה בעבר. "לא, אנה אל תעזבי אותי" הוא ראה את עצמו צונח על האדמה, אומלל וחבול. "לא אנה, למה עכשיו? למה איתו. למה את עושה ליי את זה? אחרי שהשקעתי בך את כל חיי??" האיש מסתובב בכיסא לצד השני שוב ואומר בנחישות "מר אוליבר, הגיע הזמן לשלם. הייתי חייב לבוא לפה כדי לנקום. זה לא ישאר ככה מר אוליבר. אתה תשלם על מה שעשית לאשתי." הוא יוצא בנחישות לעבר הדלת, מאובזר במזוודתו השחורה והגדולה, ובסיגר חום ועבה. - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - "אני אודה לכם אם תעבירו אותו עוד היום" אריאל שהגיע לעיר, מדבר עם ביה"ח החדש, אליו הוא רוצה להעביר את אביו. "אין בעיה" המנהל מגיש לאריאל את חשבונית ההעברה, תקופת האישפוז והתרופות ההתחלתיות של הטיפול. "סרטן זה לא מחלה פשוטה" הרופא מסביר לאריאל בפשטות, תוך כדי שמשעין את סרטנו על ידיו המקופלות. "אני יודע, אבל אנחנו נתגבר על זה. אבא שלי אדם חזק, וביחד נתגבר על זה. כמו שהתגברנו על כל הבעיות שהיו לנו בכפר עד היום" "אתה חייב להבין שיש סיכוי רב שאביך לא ינצל, ועליך להיות מוכן לזה. " "אני לא מוכן לזה, בהחלט לא. אתה חייב להבין שאנחנו באים מבית עם גישה חיובית, ולא נוותר" - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - "מישל!!!!!!" מדאם גזר נכנסת בצעקה לחדרה של מישל. "אני לא מאמינה שעשית לי את זה! מתי תפסיקי להתנהג כמו ילדה מפונקת ולא בוגרת ותלמדי להתנהג?" "תרגעי גברת גזר, נו נראה- מה עשיתי הפעם?" מישל קמה ועומדת מולה בעצבנות. "לא אומרים גזר!! אומרים גָזר גָזר!!! זה שם יחודי ועתיק, אני לא מוכנה שתמשיכי לצחוק עליו!!!!!!!" מדאם גזר מאבדת את עשתונותיה. "נו מדאם גזר, מה רצונך? " מישל חוזרת לשכב ומעבירה ערוצים בשלט, מתעלמת מדבריה של מדאם גזר. "ביקשתי ממך לסגור את האש במטבח. ל-ס-ג-ו-ר א-ת ה-א-ש במטבח!. ומה עשית? המשכת לנוח. ועכשיו נשרף לנו העציץ והקולט אדים" "אל תעשי מזה כזה עניין. פשוט תחליפי, לא?" מישל לא רואה בזה חשיבות ואפילו לא מסתכלת על המדאם. "את חסרת תקנה, את שומעת? מתי תשתני כבר.. מתי" היא יצאה מהחדר והמשיכה למלמל הערות על מישל. - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - "דוד אלברטו" אריאל קורא לו מקצה המסדרון ומחבק אותו בידידות. "אריאל חמוד, מה נשמע?" "הכל בסדר דוד אלברטו, באתי לפה לעזור לך, בתקווה שתעזור לי גם." דוד אלברטו מוביל אותו למשרדו המרווח "בוא תיכנס." הוא נכנס לחדר ואריאל מתיישב על הכסא שמול השולחן החום הרחב. "אז מה אתה יודע לעשות חוץ מעבודות כפיים?" "לא הרבה דוד אלברטו. אבל היו לנו המון קורסים של ניהול בכפר, ואני נרשמתי לכמה הם בדיוק למקרה כזה." "אז אתה יודע ניהול חשבונות?" "כן, אני חושב." "אם כך אתה תעבוד עם בטי." דוד אלברטו מחייג למספר כלשהו ומבקש ממנה לבוא. "מר אלברטו, אתה צריך משהו?" בחורה צעירה וגבוהה, עם חצאית, משקפיים גדולות ושיער שחור גולש נכנסת לחדר. "אני צריך שתעבדי עם האחיין שלי , אריאל. הוא הגיע בדיוק מהכפר הסמוך" "מה אני צריכה לעשות?" "הוא יהיה העוזר שלך, פשוט לשתף אותו וללמד אותו יותר איך עובד המקצוע. בסדר?" "בסדר" - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - מישל לוגמת את הטיפה האחרונה מספל הקפה שלה, היא נפרדת מחברותיה ויוצאת מבית הקפה. היא הולכת באלגנטיות, מסתכלת ובוחנת את האנשים מסביבה, ולפתע היא מרגישה מעידה ונופלת על אריאל שיצא בדיוק מהבניין. מבטם נלכד והוא שואל אותה "מי את? " - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -- - - - - - בפרק הבא: "איך הוא יכל למות עכשיו.? בדיוק כשכל הסודות צריכים לצאת לאור. הוא חייב להגיד לי מה קרה לאשתי." ברקע מראים את האיש עם המסכה מסתובב בחדר וצועק בעצבנות, תוך כדי זורק דברים.
ApharseMon
New member
../images/Emo28.gifלא מגיבים? חבל על ההשקעה.../images/Emo7.gif
אלמוג 30 היחיד
New member
אני אקרא בהמשך היום../images/Emo13.gif
soy rebelde
New member
תגובה ../images/Emo26.gif
קודם כל כדי שתזכירי קצת מה היה פרק הקודם כדי שאנשים ייזכרו
כי עדיין זאת נובלה חדשה עם דמויות חדשות וצריך להתרגל
מעניין מיהו האיש המיסתורי ומה אוליבר עשה כביכול לאישתו.. [הסתכלתי בפרק הקודם והיה כתוב "הייתי חייב לבוא לפה כדי לנקום. זה לא ישאר ככה - מר אוליבר. אתה תשלם על מה שעשית לאשתי" במרקע מראים את האיש האלמוני הלבוש במסכה, חונק את מר אוליבר בבית החולים.] אז זה ספוילר לפרק הבא?
אני מקווה שאריאל יסתדר בעבודה ושאוליבר יחזיק מעמד.. מאדם גזר חח מעניין מתי מישל תהיה אחראית ומה יקרה בינה לבין אריאל..
קודם כל כדי שתזכירי קצת מה היה פרק הקודם כדי שאנשים ייזכרו
ooOMoRoShOoo
New member
לווו
אל תכניסי אותהה
יש לה אופי זבלל..
אל תכניסי אותהה
ooOMoRoShOoo
New member
כולם חוץ מאבריל ../images/Emo13.gif
כי יש לה אופי זבל
כי יש לה אופי זבל
ooOMoRoShOoo
New member
כנסי
את האופי שלהה?? קראתי ככתבה עליה וזה הספיק לי!
את האופי שלהה?? קראתי ככתבה עליה וזה הספיק לי!
ooOMoRoShOoo
New member
אבל זה נכון!
אני לא משקרת קראתי כתבה בראש1 שהיא אמרה כמה דברים כאלו לא הכי מדויק "שיפסיקו לבוא בנות ולחכות את סגנון הלבוש שלי אין להן חיים?" "שיפסיקו לבוא אליי חנונים ולבקש חתימות" ואני קוראת שהיא מתקוטטת במועדונים ומפה הלאההה ואת לא חייבת להתייחס למה שאמרתי טובב???????
אני לא משקרת קראתי כתבה בראש1 שהיא אמרה כמה דברים כאלו לא הכי מדויק "שיפסיקו לבוא בנות ולחכות את סגנון הלבוש שלי אין להן חיים?" "שיפסיקו לבוא אליי חנונים ולבקש חתימות" ואני קוראת שהיא מתקוטטת במועדונים ומפה הלאההה ואת לא חייבת להתייחס למה שאמרתי טובב???????
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.