sapironet22
New member
חפירה קטנה!
אבל באמת שאני לא יודעת מה לעשות. ברור לי שהצבא יכול לשלוח אותי לאן שבא לו בהתאם לצרכים שלו.. אבל עדיין. אני לא יודעת אם להיות בבסיס פתוח או סגור. מצד אחד, אני הכי ילדה של אמא ושל בית וקשה לי בלי אמא. מצד שני, ממש בא לי לחוות את ההוייי הזה שכולם מדברים עליו, להרגיש צבא, חוויה קצת שונה. אולי זה יסדר אותי. יהפוך אותי לפחות מפונקת[ אני רוצה להיות פחות]. אני רוצה להרגיש את האווירה . לעשות צחוקים עם החברה והכל. אבל , ויש אבל גדול- אני פוחדת שאני אתקע עם אנשים שאני לא אוהבת. אני פוחדת שזה יהיה כמו בבצפר- שיש המון אנשים מגעילים. אני פוחדת שאני לא אסתדר חברתית. יש מצב לעבור מסגור לפתוח? פתוח באמת נשמע ממש כיף ולא איכפת לי נסיעות אז אל תביאו את זה כאופציה.. אבל הרבה אמרו לי שבפתוח מסתכלים על השעון מתי ללכת הביתה, סופרים ימים.. ובסגור סופרים שבועות.. ושזה עובר ככה הרבה יותר מהר. אבל יש עוד עניין שמציק לי בגור- חוסר בפרטיות. זה עד כדי כך ככה? ממש לוותר על הפרטיות לחלוטין? ואני יודעת שיותר מתאים לי פתוח. באמת. אני גם לא רוצה להשאיר את אמא לבד. [ הורים גרושים] למרות שאני לא רוצה לקחת את זה כשיקול וגם היא אמרה לי שאני לא אעיז לקחת את זה כשיקול חח ולא יודעת אני רוצה לנסות משהו שונה. אני רוצה להפסיק להיות מפונקת. באמת נמאס לי מהפינוק. כרגע אני רואה אנשים שקורבים אליי מתמודדים עם משהו לא פשוט בכלל, ואני מתפנקת. אני באמת רוצה להפסיק להיות מפונקת. אני לא רוצה שבבחירת התפקיד הבסיס פתוח או סגור- יהווה שיקול בכלל. יש לי שאלה לאלו שבסגור- האם השירותים שם בסדר? זה שירותים לכולם בתנאים מחפירים? אני רוצה לבוא בגישה שוואלה, ננסה משהו חדש. לצאת קצת מהקיבעון והמסגרת של הבית. האם זה גדול עליי?
אבל באמת שאני לא יודעת מה לעשות. ברור לי שהצבא יכול לשלוח אותי לאן שבא לו בהתאם לצרכים שלו.. אבל עדיין. אני לא יודעת אם להיות בבסיס פתוח או סגור. מצד אחד, אני הכי ילדה של אמא ושל בית וקשה לי בלי אמא. מצד שני, ממש בא לי לחוות את ההוייי הזה שכולם מדברים עליו, להרגיש צבא, חוויה קצת שונה. אולי זה יסדר אותי. יהפוך אותי לפחות מפונקת[ אני רוצה להיות פחות]. אני רוצה להרגיש את האווירה . לעשות צחוקים עם החברה והכל. אבל , ויש אבל גדול- אני פוחדת שאני אתקע עם אנשים שאני לא אוהבת. אני פוחדת שזה יהיה כמו בבצפר- שיש המון אנשים מגעילים. אני פוחדת שאני לא אסתדר חברתית. יש מצב לעבור מסגור לפתוח? פתוח באמת נשמע ממש כיף ולא איכפת לי נסיעות אז אל תביאו את זה כאופציה.. אבל הרבה אמרו לי שבפתוח מסתכלים על השעון מתי ללכת הביתה, סופרים ימים.. ובסגור סופרים שבועות.. ושזה עובר ככה הרבה יותר מהר. אבל יש עוד עניין שמציק לי בגור- חוסר בפרטיות. זה עד כדי כך ככה? ממש לוותר על הפרטיות לחלוטין? ואני יודעת שיותר מתאים לי פתוח. באמת. אני גם לא רוצה להשאיר את אמא לבד. [ הורים גרושים] למרות שאני לא רוצה לקחת את זה כשיקול וגם היא אמרה לי שאני לא אעיז לקחת את זה כשיקול חח ולא יודעת אני רוצה לנסות משהו שונה. אני רוצה להפסיק להיות מפונקת. באמת נמאס לי מהפינוק. כרגע אני רואה אנשים שקורבים אליי מתמודדים עם משהו לא פשוט בכלל, ואני מתפנקת. אני באמת רוצה להפסיק להיות מפונקת. אני לא רוצה שבבחירת התפקיד הבסיס פתוח או סגור- יהווה שיקול בכלל. יש לי שאלה לאלו שבסגור- האם השירותים שם בסדר? זה שירותים לכולם בתנאים מחפירים? אני רוצה לבוא בגישה שוואלה, ננסה משהו חדש. לצאת קצת מהקיבעון והמסגרת של הבית. האם זה גדול עליי?