אביב וסתיו
New member
חסייל אותו !!!
חסייל אותו !! הבחור חיכה כה וכה עם המנעול והמפתחות בידו, הייתה זו שעת צהריים, הוא ישב בכיתת המים בעלת שתי הדלתות: האחת אל עבר המסדרון שמוביל לביתו של אדם מסויים, תמיד הייתה סגורה ואילו השנייה פתוחה אל עבר מסדרון התלמידים, ינקי הרהר על אודות סיפורי הסרק שבהם הלעיט אותו המזכיר גערשן, משהו מהבוקר קצת הציק לו אך הוא הדחיק את המחשבה הזו בתוכו כדחוק השור את עשב השדה לאחר המרעה בשדות עמק יזרעאל. צעדים קרבו אט אט ובבטחה אל הכיתה, צעדים מהירים מאוד של אדם בכושר החדור משימה. כחמש מאות עובדים עבדו בישיבת הרב ירחמיאל במרוצת השנים, מתוכם פוטרו רבים רבים על ידי ההוא טמיר ונעלם המתקרא רב דריידל, ראש הישיבה המולך ללא עוררין במוסדות הישיבה מאז שנת תרפפ"ו ומלחמת העולם השנייה, אותו דריידל אשר שלח ידו מכס ראשות הישיבה אל כרם המזכירות וההוראה ושלה משם עובדים אל הפיטורין למען "יחסייל" אותם מזכירו הנאמן גערשן, הדבר התגבר לאחר שמנהל הישיבה ששלט במשרדו ביד רמה נפטר ואז יכל דריידל לשלוח ידו בכל ולעשות ככל העולה על רוחו בענייני המשרד כחפץ לאמור " "ראו נא ראו, אני זקן בא בימים, אלטער מענטש ובכל זאת אני שולט ומזיז הרים ועקר עצים כמו סופת טייפון בת עשרים". גערשן קונן כי דריידל הורס לו את המשרד, אך לא יכל לעשות דבר כי הוא בעצמו היה תלוי בקשישא, אחד המפוטרים ניבא כי יום אחד תיקלע הישיבה לקשיים חמורים עד שדריידל בעצמו ילך לקבץ נדבות בין מכוניות ולראשו תרבוש תורכי. המקרה הידוע ביותר של הפיטורין היה של היהודי בצלאל, עובד האחזקה בישיבה אשר איווה בנפשו לפתוח קיוסק לתלמידים במחסן העצים האחורי שמול רחוב האלון,הדבר היה בידיעתו של גערשן ובהסכמה בשתיקה של דריידל, אך בצלאל לא עשה זאת באישור של מחלקת העסקים בעיריה, והנה עשה בצלאל מאמץ ניכר הביא מיני תרגימא ומגדנות ובראנפן וקוקה קולה וכל טוב הארץ והעלה זאת אל המחסן ופתח משם דלת אל מסדרון התלמידים ואף הרהיב עוז בנפשו והביא מחברות ונוזל פלאי לבן מן הלבן הקרוי בלעז טיפעק"ס למען יוכלו תלמידי הישיבה למחוק את הדרוש מחיקה וגם אם קישקשו על גבי המחברת שהיו אמורים למסור לבדיקה. יותר מאוחר פיתח בצלאל את העסק עד אשר ברוב חכמתו ברזי המטבח רקח מיני חביתה, שקשוקע ונקניקי קרקא ובודפשט אשר היה מכניס לתוך לחם עגול המתקרא בלשון ישמעאל פית"ה וכל זאת בסיוע רטבין על מנת ללפת את הפת שנאמר: "לא על הלחם לבדו יחיה האדם" ואילו אצל דריידל ידוע היה הפתגם "לא בתלמידים לבדו ירדה דריידל" והנה יום אחד שם לב דריידל לריח הניחוח העולה כריח הקטורת והנה עולה הריח סמוך ללשכתו שבקומה השלישית, וכך בעוקבו אחר מקור הריח הסתנן דריידל לתוך התור הארוך של התלמידים בשעת ההפסקה וראה את התלמיד משה כהן אוכל שקשוק"ע מלאה במיני ביצים, בצל, פלפלין ועגבנין וכל זאת בלא נטילת ידיים, ודריידל קרב אליו ונופף באצבעו: "הוי א כוייפה, א שייגץ, לא נוטל ידיים! אוי א טריפע!" הוא זרק את הפיתה מידיו של התלמיד ושלח אותו הבייתה,מיד ניגש לבצלאל שעסק במתן שירות לתלמידים ואמר: "מדוע אינך מורה לתלמידים לשטוף ידיהם?" ובצלאל החוויר קמעא: "הרי הם אמורים לדעת, תלמידי ישיבה והלא יש כאן ברז קרוב וגם שלט" הוא הורה על שלט בעברית המורה על נטילת ידיים שעמד קבוע בקיר. אך דריידל לא הסתפק ואמר: "הרי יש כאן תלמידים מאוסטרי"א ומשוויץ ואתה לא שמת כאן שלטי לשון גרממי"א ולשון ענגלאנד, בשבילי אתה מחוסל !!!" ואז בעזרת מדריכיו פיזר דריידל את התור,ניצל את היסח הדעת של בצלאל, נטל מנעול כבד ממשרדו של גערשן וסגר את הדלת מעל מחסן העצים, ובצלאל נכלא בפנים בעודו רוקח מנת שקשוק"ה נוספת,וכך נכלא שם למשך הלילה אך למזלו נותרה מעט שקשוקה עם מעט נקניקים וכך יכל לסעוד את נפשו למען יצבור כח, יטול מוט עץ כבד שבכבדים, ישבר את מנעולי כלאו ויצא לחפשי וימלט מתחום שיפוטו של דריידל עם סכום הפדיון שצבר עד כה בסך טבין וטקילין. כך פיטר דריידל עובדים רבים, לעתים בצדק ולעתים לא, לפני כמה חודשים הזמין גערשן חשמלאי חוץ למען יקבע נקודות חשמל ולמען תתנוסס חתימתו על דף האישור בשביל הביקורת שבאה חדשות למספר שנים על מנת להציק לישיבה, וכן לסדר נקודות חשמל, ואותו חשמלאי הקרוי אפרים שמחי היה דמוי דמותו של דודלי למורת רוחו של דריידל אשר שטם סדרת ילדים זו וראה בה מעשה כפירה. והנה ציוות גערשן לאפרים בכל פעם עובד אחד ממשרדו, למען ישמש ויסייע בידו במלאכתו שהייתה אמורה לקחת אולי כחודש או פחות, פעם ציוות אליו את דני, פעם את דוחצ´י ופעם את ינקי צעיר העובדים. והנה אותו חשמלאי היה יק"ה פאץ וקנאקר נוכל לא קטן, ידע כי הוא אוחז את הישיבה במבושיה ואת דריידל בקפוטתו ושאף למשוך זמן למען יבצע בדקדקנות רבה את המוטל עליו, אך הנה שלח ידו אל מערכת החשמל בחדר המעשי"ן(מכונות)בעזרת עזרתו של ינקי וירא כי יש חוטים מאובקים וביקש רשות לנגב אותם עם מעט מים והנה קרה פענצ´ע"ר ביוק בשעת הערב ומערכת החוטים נתקצרה כליל, ובמקרה הייתה זו מערכת החוטים של ביתו הדל של דריידל ומערכת החשמל בביתו הישן של קרסה, ודריידל החל ללמוד את הריטב"א לאור הנרות ואשתו ציפקע הוציאה את דג הקארפיון מן המקרר יען כי התחמם הפריג´ידע"ר בשל הקצר ועונת הקיץ השחונה ואותו דג מבושל בציר אשר נעשה מבשרו של קרפיון צדיק אשר נידוג בחוף ימה של עכו תובב"א חפץ לחזור אל מקור מחצבתו והתנפח רבות יען כי חרג מצורתו המקורית, ודריידל נבהל ויחרד עד מאוד ולא ידע את נפשו ויחוש למשרדו של גערשן לאמור כי מערכת החשמל נתקצרה והדג יתקלקל. ואפרים הוזעק לדריידל ודריידל שפך את לבו כמים ואפרים אמר כי מערכת החשמל ישנה ועתיקה מימי מתושלח בן אנטיוכוס ודריידל הביט בו ויען: "חמישים שנה אני כאן ואף פעם לא אירעה תקלה על ידי מערכת המעשינן, אפילו אבו קישק שהאוהל שלו היה כאן מתחת לחלון שלי, קיבל ממני חשמל כמו משלוח מנות" "תדע לך שיש לי הרבה הערכה אליך" אמר שמחי החשמלאי.
חסייל אותו !! הבחור חיכה כה וכה עם המנעול והמפתחות בידו, הייתה זו שעת צהריים, הוא ישב בכיתת המים בעלת שתי הדלתות: האחת אל עבר המסדרון שמוביל לביתו של אדם מסויים, תמיד הייתה סגורה ואילו השנייה פתוחה אל עבר מסדרון התלמידים, ינקי הרהר על אודות סיפורי הסרק שבהם הלעיט אותו המזכיר גערשן, משהו מהבוקר קצת הציק לו אך הוא הדחיק את המחשבה הזו בתוכו כדחוק השור את עשב השדה לאחר המרעה בשדות עמק יזרעאל. צעדים קרבו אט אט ובבטחה אל הכיתה, צעדים מהירים מאוד של אדם בכושר החדור משימה. כחמש מאות עובדים עבדו בישיבת הרב ירחמיאל במרוצת השנים, מתוכם פוטרו רבים רבים על ידי ההוא טמיר ונעלם המתקרא רב דריידל, ראש הישיבה המולך ללא עוררין במוסדות הישיבה מאז שנת תרפפ"ו ומלחמת העולם השנייה, אותו דריידל אשר שלח ידו מכס ראשות הישיבה אל כרם המזכירות וההוראה ושלה משם עובדים אל הפיטורין למען "יחסייל" אותם מזכירו הנאמן גערשן, הדבר התגבר לאחר שמנהל הישיבה ששלט במשרדו ביד רמה נפטר ואז יכל דריידל לשלוח ידו בכל ולעשות ככל העולה על רוחו בענייני המשרד כחפץ לאמור " "ראו נא ראו, אני זקן בא בימים, אלטער מענטש ובכל זאת אני שולט ומזיז הרים ועקר עצים כמו סופת טייפון בת עשרים". גערשן קונן כי דריידל הורס לו את המשרד, אך לא יכל לעשות דבר כי הוא בעצמו היה תלוי בקשישא, אחד המפוטרים ניבא כי יום אחד תיקלע הישיבה לקשיים חמורים עד שדריידל בעצמו ילך לקבץ נדבות בין מכוניות ולראשו תרבוש תורכי. המקרה הידוע ביותר של הפיטורין היה של היהודי בצלאל, עובד האחזקה בישיבה אשר איווה בנפשו לפתוח קיוסק לתלמידים במחסן העצים האחורי שמול רחוב האלון,הדבר היה בידיעתו של גערשן ובהסכמה בשתיקה של דריידל, אך בצלאל לא עשה זאת באישור של מחלקת העסקים בעיריה, והנה עשה בצלאל מאמץ ניכר הביא מיני תרגימא ומגדנות ובראנפן וקוקה קולה וכל טוב הארץ והעלה זאת אל המחסן ופתח משם דלת אל מסדרון התלמידים ואף הרהיב עוז בנפשו והביא מחברות ונוזל פלאי לבן מן הלבן הקרוי בלעז טיפעק"ס למען יוכלו תלמידי הישיבה למחוק את הדרוש מחיקה וגם אם קישקשו על גבי המחברת שהיו אמורים למסור לבדיקה. יותר מאוחר פיתח בצלאל את העסק עד אשר ברוב חכמתו ברזי המטבח רקח מיני חביתה, שקשוקע ונקניקי קרקא ובודפשט אשר היה מכניס לתוך לחם עגול המתקרא בלשון ישמעאל פית"ה וכל זאת בסיוע רטבין על מנת ללפת את הפת שנאמר: "לא על הלחם לבדו יחיה האדם" ואילו אצל דריידל ידוע היה הפתגם "לא בתלמידים לבדו ירדה דריידל" והנה יום אחד שם לב דריידל לריח הניחוח העולה כריח הקטורת והנה עולה הריח סמוך ללשכתו שבקומה השלישית, וכך בעוקבו אחר מקור הריח הסתנן דריידל לתוך התור הארוך של התלמידים בשעת ההפסקה וראה את התלמיד משה כהן אוכל שקשוק"ע מלאה במיני ביצים, בצל, פלפלין ועגבנין וכל זאת בלא נטילת ידיים, ודריידל קרב אליו ונופף באצבעו: "הוי א כוייפה, א שייגץ, לא נוטל ידיים! אוי א טריפע!" הוא זרק את הפיתה מידיו של התלמיד ושלח אותו הבייתה,מיד ניגש לבצלאל שעסק במתן שירות לתלמידים ואמר: "מדוע אינך מורה לתלמידים לשטוף ידיהם?" ובצלאל החוויר קמעא: "הרי הם אמורים לדעת, תלמידי ישיבה והלא יש כאן ברז קרוב וגם שלט" הוא הורה על שלט בעברית המורה על נטילת ידיים שעמד קבוע בקיר. אך דריידל לא הסתפק ואמר: "הרי יש כאן תלמידים מאוסטרי"א ומשוויץ ואתה לא שמת כאן שלטי לשון גרממי"א ולשון ענגלאנד, בשבילי אתה מחוסל !!!" ואז בעזרת מדריכיו פיזר דריידל את התור,ניצל את היסח הדעת של בצלאל, נטל מנעול כבד ממשרדו של גערשן וסגר את הדלת מעל מחסן העצים, ובצלאל נכלא בפנים בעודו רוקח מנת שקשוק"ה נוספת,וכך נכלא שם למשך הלילה אך למזלו נותרה מעט שקשוקה עם מעט נקניקים וכך יכל לסעוד את נפשו למען יצבור כח, יטול מוט עץ כבד שבכבדים, ישבר את מנעולי כלאו ויצא לחפשי וימלט מתחום שיפוטו של דריידל עם סכום הפדיון שצבר עד כה בסך טבין וטקילין. כך פיטר דריידל עובדים רבים, לעתים בצדק ולעתים לא, לפני כמה חודשים הזמין גערשן חשמלאי חוץ למען יקבע נקודות חשמל ולמען תתנוסס חתימתו על דף האישור בשביל הביקורת שבאה חדשות למספר שנים על מנת להציק לישיבה, וכן לסדר נקודות חשמל, ואותו חשמלאי הקרוי אפרים שמחי היה דמוי דמותו של דודלי למורת רוחו של דריידל אשר שטם סדרת ילדים זו וראה בה מעשה כפירה. והנה ציוות גערשן לאפרים בכל פעם עובד אחד ממשרדו, למען ישמש ויסייע בידו במלאכתו שהייתה אמורה לקחת אולי כחודש או פחות, פעם ציוות אליו את דני, פעם את דוחצ´י ופעם את ינקי צעיר העובדים. והנה אותו חשמלאי היה יק"ה פאץ וקנאקר נוכל לא קטן, ידע כי הוא אוחז את הישיבה במבושיה ואת דריידל בקפוטתו ושאף למשוך זמן למען יבצע בדקדקנות רבה את המוטל עליו, אך הנה שלח ידו אל מערכת החשמל בחדר המעשי"ן(מכונות)בעזרת עזרתו של ינקי וירא כי יש חוטים מאובקים וביקש רשות לנגב אותם עם מעט מים והנה קרה פענצ´ע"ר ביוק בשעת הערב ומערכת החוטים נתקצרה כליל, ובמקרה הייתה זו מערכת החוטים של ביתו הדל של דריידל ומערכת החשמל בביתו הישן של קרסה, ודריידל החל ללמוד את הריטב"א לאור הנרות ואשתו ציפקע הוציאה את דג הקארפיון מן המקרר יען כי התחמם הפריג´ידע"ר בשל הקצר ועונת הקיץ השחונה ואותו דג מבושל בציר אשר נעשה מבשרו של קרפיון צדיק אשר נידוג בחוף ימה של עכו תובב"א חפץ לחזור אל מקור מחצבתו והתנפח רבות יען כי חרג מצורתו המקורית, ודריידל נבהל ויחרד עד מאוד ולא ידע את נפשו ויחוש למשרדו של גערשן לאמור כי מערכת החשמל נתקצרה והדג יתקלקל. ואפרים הוזעק לדריידל ודריידל שפך את לבו כמים ואפרים אמר כי מערכת החשמל ישנה ועתיקה מימי מתושלח בן אנטיוכוס ודריידל הביט בו ויען: "חמישים שנה אני כאן ואף פעם לא אירעה תקלה על ידי מערכת המעשינן, אפילו אבו קישק שהאוהל שלו היה כאן מתחת לחלון שלי, קיבל ממני חשמל כמו משלוח מנות" "תדע לך שיש לי הרבה הערכה אליך" אמר שמחי החשמלאי.
