משה בוחבוט
New member
חניכה - סיפור שהיה
חברים רציתי להביא בפניכם סיפור שקרה שבוע שעבר ולחלוק איתכם את חויותיי. שבוע שעבר התאפשר לי לצאת לפעילות גובה בצפון באמצע השבוע, הרמתי טלפונים ל-2.5 המרחפים המנוסים שאני מכיר אבל הם לא היו זמינים - אז השארתי הודעה בפורום זה. מיותר לציין שההודעה נשארה מיותמת.. עד שביום רביעי קיבלתי טלפון מאמנון האן ששאל אותי "נו כמה נוסעים?" לא היה נעים - אבל סיפרתי לו את האמת - "לא נורא הוא אמר, אעשה כמה טלפונים, נהיה בקשר" – בערב שוב דיברנו ואמנון יידע אותי שיש כמה חברה שעקרונית מעונינים – "יהיה בסדר". מאוחר יותר קיבלתי טלפון גם מאיצ'קו – בחור נחמד מרמת הגולן שהודיע שהוא ייצטרף לנסיון לתפוס אפקט כינרת ושנעדכן אותו. למחורת בבוקר נפגשנו ויצאנו לדרך במכונית. חיש מהר פצחנו בשיחה על מגוון נושאים והדרך להר האר"י הפכה למאוד קצרה – במיוחד בהשוואה לפעמים הרבות שעשיתי דרך דומה לזו, לבד, לשיעורי גובה או חניכה. בדרך לאתר ולאחר מספר טלפונים, הובהרה זמינות החברים ונתבשרתי שבני מנדל ייצטרף אלינו. נעצרנו בשדה הנחיתה, בדקנו את השדה וקיבלתי מאמנון תדריך על מסלולי גישה לשדה, דברים שכדאי שאמנע מלהתנגש מהם ושאר טיפים מועילים. חיש מהר בני מנדל הצטרף אלינו ולאחר שהשארנו אוטו אחד למטה עלינו במעלה ההר לעמדת ההמראה. אמנון קרא לי לבחון את העמדה מקרוב, חזר על דגשים, המליץ על מסלול טיסה, וידא שאני מזהה את שדה הנחיתה ובחן איתי את הרוח. ביקשתי להיות "סנדביץ'" ולטוס לאחר שאחד מהם יטוס והשני ישגיח עליי – "אין בעיה". בני יצא ראשון בעוד אני מכין את הציוד. אבנר קובלינר הצטרף אלינו ואני התחלתי רוכס את הציוד (ולא שוכח את הקסדה לשים
). הנפה אחת, ועוד אחת וחוסר הנסיון שלי והמשבים הבוגדנים לא ממש עזרו.. אמנון בסבלנות אין קץ המשיך לעזור ולכוון והודיע לכל מי ששאל בקשר "מתי אתה ממריא" ש"קודם הבחור ימריא". בסוף לאחר נסיון רביעי כמדומני (לאחר השני הפסקתי לספור.. ) יצאתי לאויר – איזה חויה נפלאה! פעם ראשונה בהר האר"י! איזה נוף. שמעתי בקולו של אמנון ולקחתי את המסלול שהציע. הגעתי לשדה הנחיתה כאשר אני בספארים עצומים של גובה (350מ' מעל פני השטח לפי הוואריו) והתכוננתי לנחיתה. לאחר הנחיתה (לא 100% מול הרוח, שיפשוף קל – עד החתונה זה יעבור..) שמתי לב שאמנון עדיין לא יצא – מסתבר ש"לקחתי" את המשב האחרון. לאחר 30 דקות מורטות עצבים בהם אני מרגיש קצת אשם, אמנון יצא לדרך. לאחר שעה קלה, התאספנו כולנו, בני נסע לו לדרכו ואילו את אבנר, שנחת בצומת עמיעד יצאנו לאסוף. שלושתינו (אבנר, אמנון ואנוכי) נסענו לאכול לנגב חומוס במסעדה בכפר ברמה ולאחר מכן שוב התפצלנו – אמנון ואני ממשיכים לכינרת ואילו אבנר חוזר לביתו. בכינרת נפגשנו עם איצ'קו – העדר הרוח בשדה ובעמדת הנחיתה חיש מהר בישר לנו שאת אפקט כינרת נצטרך לפגוש בפעם הבאה. חזרתי באותו יום ב-20:00 בערב הביתה לאחר 400 ק"מ בכבישים, חוויות רבות, חברים חדשים ויידע רב. אני מקווה שמפגשים מהסוג הזה, שאני רואה בהם חונכות לכל דבר ימשיכו להתקיים ואני ממליץ אותם בחום לכל מי שסיים זה עתה קורס – עכשיו אני בטוח שזה חייב להיות חלק אינטגרלי ממסלול הכשרתו של כל חניך. אולי לא צריך לעגן זאת בס.ע.מ. אבל בטוח צריך לעודד זאת תחת פעילויות האגודה. זרקתי כפפה, מישהו מרים? אשמח לעזור בפעילות שתעודד חיבור בין טייסים חדשים לוותיקים. משה
חברים רציתי להביא בפניכם סיפור שקרה שבוע שעבר ולחלוק איתכם את חויותיי. שבוע שעבר התאפשר לי לצאת לפעילות גובה בצפון באמצע השבוע, הרמתי טלפונים ל-2.5 המרחפים המנוסים שאני מכיר אבל הם לא היו זמינים - אז השארתי הודעה בפורום זה. מיותר לציין שההודעה נשארה מיותמת.. עד שביום רביעי קיבלתי טלפון מאמנון האן ששאל אותי "נו כמה נוסעים?" לא היה נעים - אבל סיפרתי לו את האמת - "לא נורא הוא אמר, אעשה כמה טלפונים, נהיה בקשר" – בערב שוב דיברנו ואמנון יידע אותי שיש כמה חברה שעקרונית מעונינים – "יהיה בסדר". מאוחר יותר קיבלתי טלפון גם מאיצ'קו – בחור נחמד מרמת הגולן שהודיע שהוא ייצטרף לנסיון לתפוס אפקט כינרת ושנעדכן אותו. למחורת בבוקר נפגשנו ויצאנו לדרך במכונית. חיש מהר פצחנו בשיחה על מגוון נושאים והדרך להר האר"י הפכה למאוד קצרה – במיוחד בהשוואה לפעמים הרבות שעשיתי דרך דומה לזו, לבד, לשיעורי גובה או חניכה. בדרך לאתר ולאחר מספר טלפונים, הובהרה זמינות החברים ונתבשרתי שבני מנדל ייצטרף אלינו. נעצרנו בשדה הנחיתה, בדקנו את השדה וקיבלתי מאמנון תדריך על מסלולי גישה לשדה, דברים שכדאי שאמנע מלהתנגש מהם ושאר טיפים מועילים. חיש מהר בני מנדל הצטרף אלינו ולאחר שהשארנו אוטו אחד למטה עלינו במעלה ההר לעמדת ההמראה. אמנון קרא לי לבחון את העמדה מקרוב, חזר על דגשים, המליץ על מסלול טיסה, וידא שאני מזהה את שדה הנחיתה ובחן איתי את הרוח. ביקשתי להיות "סנדביץ'" ולטוס לאחר שאחד מהם יטוס והשני ישגיח עליי – "אין בעיה". בני יצא ראשון בעוד אני מכין את הציוד. אבנר קובלינר הצטרף אלינו ואני התחלתי רוכס את הציוד (ולא שוכח את הקסדה לשים
