חנוקה

[לא משהי חשובה]

חנוקה

עשן ממלא את הריאות שלי
חונך ולא מרפה
לא נותן לאוויר להכנס
מרחיק את כולם
כי זה מסרטן
מדבק
אני מחלה מדבקת
שמרחיקה את כולם
כי אף אחד לא רוצה לחלות
אני עצובה
כל כך הרבה זמן
אני לא זוכרת איך שמחה אמיתית מרגישה
אתם רוצים להיות פה בשבילי
אבל אתם חשובים לי
אני לא רוצה שתחלו
תתבקו
אז אני מרחיקה
דוחפת בכוח
כי אני לא מבדילה
בין עצב לרגשות אחרים
אני עצובה מדי
זה מדבק
ואף אחד לא רוצה לחלות
והעשן חונק
לא נותן לנשום
כואב לא בריאות
ובלב
לרואת אותם מתחרקים
כי דחפתי
עוד פעם
ועוד פעם
אחד אחרי אחד
רק אתם חשובים
הלוואי שהיה לי אומץ
לצעוק
להגיד
אני צריכה עזרה
הצילו אני נחנקת
מהעשן
אבל העשן חונק
אז אני
לא יכולה לצעוק
הלוואי שהייתי יכולה להשאיר אותכם קרוב
רק עוד קצת
אבל אני חולה
צריכה בידוד
אני מחלקה סגורה
בלי כניסה
הלוואי שיכולתי להסביר
להגיד
שזה רק שאני יחלים
אבל זה לא עובד ככה
מתי כבר יצא לי העשן מהריאות
ועד אז
אתם כבר לא תהיו פה
אף אחד לא היה
כי פחדתי להדביק אותכם

 

[Yelem תמיכה לנוער]

לקבל חיבוק

הי מישהי חשובה ויקרה,
ההודעה שכתבת כאן נוגעת ללב.
את לא חולה ובטח שלא מדבקת.
כואב לך... והדרך הכי טובה שאני מכירה להתמודד עם כאב היא קשר וקירבה, דאגה ואכפתיות.
מותר לבקש עזרה ולהיעזר.
חווית אובדן קשה מנשוא רק לאחרונה...
וכל התחושות שעולות בך כל כך נורמליות ולגיטימיות.
אני מבינה את החשש להכביד בבית ולהדאיג,
אבל אני בטוחה שאפשר למצוא מקום שבו תוכלי לנוח, לקבל חיבוק, להישען....
איך היועצת בבית הספר שלך? היא מישהי שנעים לדבר איתו?
רותם

 

[לא משהי חשובה]

אני לא יכולה יותר נמאס לי!!!

אני כן חולה ומדבקת
עצב זה דבר מדבק
ואני לא יכולה לעשות את זה לאנשים שחשובים לי
רק לא להם בגלל שהם חשובים שלי
אני לא יכולה לדכא ואותם אני לא יכולה לתת להם לדאוג לי יותר מדי
כי אם הם ידאגו ויקרה לי משהו אני לא יכולה..
אני לא מוסגלת אפילו..
אני פשוט לא יכולה לתת להם לשאב למערבולת הזאת
כי היא שלי והם לא צריכים להיפגע
אני לא יכולה לבקש מהם עזרה
זה יותר מדי
יש לי מטען גדול מדי
ויועצת אצלינו מלשנית *מנסיון*
דיי כבר נמאס לי להיות עצובה למה אי לא יכולה להיות שמחה זהו????