חנוכה שביעית
קטע מ-"סילוק" (פיוט שנאמר בתפילה לפני "קדושה"), שמחברו אינו ידוע. מתוך "שירהּ של פרשה" לשולמית אליצור. לדבריה הפיוט נכתב בתחילת המאה השביעית. ואם חנוכת שמים וארץ / נעשית תחילה בעֶלֶץ - השמים נִמְלָחוּ וכבגד תבלה הארץ. אבל חנוכה שביעית תהיה במשוש כל הארץ, בחידוש שמים ובחידוש ארץ, כימי השמים על הארץ. ואם חנוכה שנייה נעשית במדבר / ובמשכן עימי נִדְבַּר - שלם קיצו וחלף עבר. אבל חנוכה שביעית מאוד תוגבר, וצר ואויב יושבר, ומלכות הרשעה תָעֳבַר, באומר "כי הנה הסתיו עבר". ואם חנוכה שלישית חינך דוד / ויסוד בית הרביד - הינה בא צר ועָרו עָרו הכביד. אבל חנוכה שביעית בשמונה עשר אזביד, צרים ואויבים להרוס ולהאביד. ואם חנוכה רביעית עשה המלך / וארבע מאות ועשר עמלו הילך - כבר בא שֵׁשְׁכִי אדם חנף ומלך / וניתץ החומה עד לאין שֶלֶך. אבל חנוכה שביעית תורחב ותוסב בהלך, ממגדל חננאל עד יקבי המלך. ואם חנוכה חמישית עשה עזרא / וארבע מאות ועשרים הייתה לעזרה - כבר בא אדומי וניתץ וניפץ וזרה. אבל חנוכה שביעית בחומת אש עזורה, ובמלאכי דֹק נעזרה, לקבץ אֹם שה פזורה. ואם חנוכה שישית עשו מכהניי, קרואי בני חשמוניי, ומלכו מאתיים ושש על אמוּניי - עד באו אדומים כי הם מוניי, וגם הם ערערו ושתו ביתי גניי, ועד היום אדליק נרות שמניי, עד בוא חנוכה שביעית בעניניי, לכונן היכל לפניי / ומקדש בנייניי על כרמל ותבור וסיני לקבץ המוניי / ליבש נהר אבניי להביא צפוניי / מארבע קצות דפניי לעורר ישניי / למחות עווניי לנקות זדוניי / לאבד מעניי להשמיד שוטניי / לדון דיניי לזכור איתניי / לשובב לחיתוניי בשבתות הגיוניי / בחודשי זמניי בחנוכת טוב שמניי / להקדיש לשוכן מעוניי כהמון שרפי אופניי / המקדישים קדוש קדוש קדוש יי.
קטע מ-"סילוק" (פיוט שנאמר בתפילה לפני "קדושה"), שמחברו אינו ידוע. מתוך "שירהּ של פרשה" לשולמית אליצור. לדבריה הפיוט נכתב בתחילת המאה השביעית. ואם חנוכת שמים וארץ / נעשית תחילה בעֶלֶץ - השמים נִמְלָחוּ וכבגד תבלה הארץ. אבל חנוכה שביעית תהיה במשוש כל הארץ, בחידוש שמים ובחידוש ארץ, כימי השמים על הארץ. ואם חנוכה שנייה נעשית במדבר / ובמשכן עימי נִדְבַּר - שלם קיצו וחלף עבר. אבל חנוכה שביעית מאוד תוגבר, וצר ואויב יושבר, ומלכות הרשעה תָעֳבַר, באומר "כי הנה הסתיו עבר". ואם חנוכה שלישית חינך דוד / ויסוד בית הרביד - הינה בא צר ועָרו עָרו הכביד. אבל חנוכה שביעית בשמונה עשר אזביד, צרים ואויבים להרוס ולהאביד. ואם חנוכה רביעית עשה המלך / וארבע מאות ועשר עמלו הילך - כבר בא שֵׁשְׁכִי אדם חנף ומלך / וניתץ החומה עד לאין שֶלֶך. אבל חנוכה שביעית תורחב ותוסב בהלך, ממגדל חננאל עד יקבי המלך. ואם חנוכה חמישית עשה עזרא / וארבע מאות ועשרים הייתה לעזרה - כבר בא אדומי וניתץ וניפץ וזרה. אבל חנוכה שביעית בחומת אש עזורה, ובמלאכי דֹק נעזרה, לקבץ אֹם שה פזורה. ואם חנוכה שישית עשו מכהניי, קרואי בני חשמוניי, ומלכו מאתיים ושש על אמוּניי - עד באו אדומים כי הם מוניי, וגם הם ערערו ושתו ביתי גניי, ועד היום אדליק נרות שמניי, עד בוא חנוכה שביעית בעניניי, לכונן היכל לפניי / ומקדש בנייניי על כרמל ותבור וסיני לקבץ המוניי / ליבש נהר אבניי להביא צפוניי / מארבע קצות דפניי לעורר ישניי / למחות עווניי לנקות זדוניי / לאבד מעניי להשמיד שוטניי / לדון דיניי לזכור איתניי / לשובב לחיתוניי בשבתות הגיוניי / בחודשי זמניי בחנוכת טוב שמניי / להקדיש לשוכן מעוניי כהמון שרפי אופניי / המקדישים קדוש קדוש קדוש יי.