חנוכה - הצעה לסדר
כמו שכתבתי כאן קודם, אם נתעלם לרגע ממה שבאמת קרה, המסורת שחז"ל (כלומר הפרושים) ניסו להנחיל לנו היא שחנוכה היא לא מלחמת אחים אל מלחמה בין תרבויות - כלומר לנו היהודים הייתה פה תרבות מסוימת, והיוונים באן לפה וניסו להשליט תרבות אחרת (או במילים של חז"ל: "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך"), ואנחנו נלחמנו על זהותנו התרבותית, ואף ניצחנו (בעזרת ה´, כמובן). בתור קורא מודרני שמסתכל על זה ומנסה להפיק משמעויות לחייו (מעבר לזכרון ההיסטורי גרידא, שגם לו יש חשיבות כמובן), נראה לי שהציבור החילוני (וגם הלא כל-כך חילוני) היושב בציון יכול לייחד את החג הזה להיות חג של מלחמה על זהותנו התרבותית הייחודית, וכל אחד יכול להוסיף כאן במה התרבות הזו שלנו (איך שלא נגדיר או נאפיין אותה) נלחמת. האסוציאציות שעולות לי בראש הם האמריקניזציה, הגלובליזציה, ותרבות הצריכה שמשתלטות על חיינו. ברור שיש הבדלים בין זה ובין היוונים. בראש ובראשונה, אם נתעלם מתאוריות קונספירציה מסוימות, אין פה מערכה מתוכננת ומחושבת היטב להשתלט לנו על התרבות. ובכל זאת, נראה לי שזה יכול לצקת משמעות חדשה ומעניינת לתוך החג הזה, לפחות עבור מי שמחפש משמעות כזו. לפי זה, ה"צלם בהיכל" המודרני יהיה פרסומת לקוקה-קולה על הכותל המערבי - וראו את הסיפור המצויין "האיש שהעביר את הכותל המערבי" בתוך הספר "אושר" של עוזי וייל. מה דעתכם?
כמו שכתבתי כאן קודם, אם נתעלם לרגע ממה שבאמת קרה, המסורת שחז"ל (כלומר הפרושים) ניסו להנחיל לנו היא שחנוכה היא לא מלחמת אחים אל מלחמה בין תרבויות - כלומר לנו היהודים הייתה פה תרבות מסוימת, והיוונים באן לפה וניסו להשליט תרבות אחרת (או במילים של חז"ל: "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך"), ואנחנו נלחמנו על זהותנו התרבותית, ואף ניצחנו (בעזרת ה´, כמובן). בתור קורא מודרני שמסתכל על זה ומנסה להפיק משמעויות לחייו (מעבר לזכרון ההיסטורי גרידא, שגם לו יש חשיבות כמובן), נראה לי שהציבור החילוני (וגם הלא כל-כך חילוני) היושב בציון יכול לייחד את החג הזה להיות חג של מלחמה על זהותנו התרבותית הייחודית, וכל אחד יכול להוסיף כאן במה התרבות הזו שלנו (איך שלא נגדיר או נאפיין אותה) נלחמת. האסוציאציות שעולות לי בראש הם האמריקניזציה, הגלובליזציה, ותרבות הצריכה שמשתלטות על חיינו. ברור שיש הבדלים בין זה ובין היוונים. בראש ובראשונה, אם נתעלם מתאוריות קונספירציה מסוימות, אין פה מערכה מתוכננת ומחושבת היטב להשתלט לנו על התרבות. ובכל זאת, נראה לי שזה יכול לצקת משמעות חדשה ומעניינת לתוך החג הזה, לפחות עבור מי שמחפש משמעות כזו. לפי זה, ה"צלם בהיכל" המודרני יהיה פרסומת לקוקה-קולה על הכותל המערבי - וראו את הסיפור המצויין "האיש שהעביר את הכותל המערבי" בתוך הספר "אושר" של עוזי וייל. מה דעתכם?
