חן חן
- פותח הנושא תופס עוגב
- פורסם בתאריך
shellyland
New member
../images/Emo6.gif אחותי
את כלה! עכשיו רק חסר שיבוא החתן...
את כלה! עכשיו רק חסר שיבוא החתן...
shellyland
New member
אני יודעת שאני צריכה להתבאס
אבל אני עסוקה בלהתגלגל על הריצפה מצחוק.
אבל אני עסוקה בלהתגלגל על הריצפה מצחוק.
shellyland
New member
אני
ישבתי אז כאילו מישהו כותב אותי מאוד.
ישבתי אז כאילו מישהו כותב אותי מאוד.
פולנית?
אם אמך אכן חתיארית אפילו יותר ממני היא כנראה גם זוכרת את הגרוש הטורקי. והיא כנראה מאייתת תורכי. אני גופי זוכר שדין גרוש היה כדין פרוטה, והיו 10 מיל בגרוש אחד. כלומר, השתמשו בגרושים בזמן המנדט, והילדים של שנות החמישים עדיין שיחקו עם הכסף ההוא. אדון רוזנשטיין גורס שמקור המילה גרוש הוא לטיני. סביר להניח שאמך לא באה בימים עד כדי כך.
אם אמך אכן חתיארית אפילו יותר ממני היא כנראה גם זוכרת את הגרוש הטורקי. והיא כנראה מאייתת תורכי. אני גופי זוכר שדין גרוש היה כדין פרוטה, והיו 10 מיל בגרוש אחד. כלומר, השתמשו בגרושים בזמן המנדט, והילדים של שנות החמישים עדיין שיחקו עם הכסף ההוא. אדון רוזנשטיין גורס שמקור המילה גרוש הוא לטיני. סביר להניח שאמך לא באה בימים עד כדי כך.
חוכא האִטלולי
New member
מי אמר למי ולמה?
גזזיני ואגרשך, העדיפיני במילייך?
גזזיני ואגרשך, העדיפיני במילייך?
פשוט ע - נ - ק !!!
לדמיין את ביאליק מתהלך ברחובות תל אביב, עוצר מיוזע כולו אצל הקסיוקאית (הליטאית, כנראה) ואומר לה את המשפט הנ"ל.... מעניין מה היתה תגובתה לו היה משתמש במילה 'שפריץ' (שהיתה מילה נרדפת לגזוז בימים ההם): "השפריציני ואגרשך...." ועוד על ביאליק, סיוריו, מעורבותו ושיריו. לא מזמן התפרסם בעיתון תל אביב, מאמר שכתב ביאליק ב-1932 בעיתון העירייה שנקרא "ידיעות עיריית תל אביב", תחת הכותרת: "נבואת הזעם של ביאליק". המאמר, "מה לעשות לשכלולה של תל אביב" מצביע על מעורבתו והאיכפתיות שהפגין כלפי העיר. (ציטוט המאמר - למטה) מצד שני, שמעתי האומרים שביאליק היה סך הכל עוד אחד מה'עסקנים הקטנים', שרכשו להם קשרים בעירייה עם המקורבים ביותר לצלחת, ותוך כך - הביא להכללת ספריו בתכנית הלימודים של כלל בתי הספר, צעד שהביא לצמיחתו הכלכלית המהירה.... ********** ציטוט המאמר כפי שהתפרסם בעיתון "תל אביב": "מה לעשות לשכלולה של תל אביב?" / ח.נ. ביאליק / 1932 "אלה שבאו לתל אביב בראשיתה - לא צפו למרחוק, כי עתידה תל אביב להיבנות בטמפו מהיר ושעתידים להצטרף אליה במשך השנים שכונות שכונות והיו לעיר אחרת. לפיכך לא נקבעה לתל אביב תוכנית כוללת מראש. וכך הלכה העיר ונבנתה שכונות שכונות על ידי חברות בודדות. מכאן כל הפגימות שבעיר: הרחובות עשויים ברכים ברכים, עקמומיות עקמומיות. אין רחובות ישרים וארוכים, פרוספקטים, המתמתחים לאורך גדול, שעליהם תפארת כל עיר. בייחוד גדולה הקלקלה של העלמת פני הים מכמה רחובות. היתה זו שגיאה גדולה מלכתחילה, אבל על כך אין להאשים את הבונים הראשונים, משום שלא היו להם אמצעים מספיקי ם כדי רכישת שטח גדול בבת אחת. אין אנו למודים באופקים רחבים של מקום וז מן במאסשטאב (קנה מידה - י.ח) מדיני. משום כך לא ראינו את הנולד ולא תפסנו מראש את ההיקף הגדול של תל אביב. "אבל על מה יש לטעון? לאחר שכבר נעשה מעשה - מדוע לא ניצלו את התוכנית בדיעבד שנעשתה כבר לתוכנית שלעתיד לבוא. גם בתוכנית שבדיעבד יש מקום להכניס כוונה ותכליתיות. גם בתחומים ובגבולות של תל אביב הקיימת אפשר היה להכניס צורה שיש בה מן הטעם הטוב. בעניין זה צריכה לעסוק בהתמדה מועצת מומחים, בנאים-אמנים, שעליהם לטפל ולחזור ולטפל בשיפור העיר ובסיגולה לתכלית של תועלת עירונית. כדאי היה אפילו להקריב קורבנות בהווה, לשם ע תידה הקרוב והרחוק של תל אביב. אין ספק כי התפשטותה של תל אביב תיעשה מכאן ולהבא בטמפו מהיר, ואולי בקנה מידה גדול עוד יותר מאשר עד כה. מן הצורך לשקול אפוא את ההפסד של עכשיו כנגד שכר העתיד, ולתקן כבר מעכשיו תיקונים רבים, אפילו אם הם כרוכים בהוצאות. "הנני רואה פשוט אסון גדול לעיר בעתיד הקרוב, אם לא ידאגו בעוד מועד להכניס לתוך השטח הבנוי, כבר בתוך השכונות, מספר מסוים של גינות קטנות מפוזרות פה ושם, סקוורים. לתכלית זו כדאי להפקיע מגרשים פנויים. בשום פנים אין להשאיר את העיר כמו שהיא בעינה כיום, בלי גינות במידה מספיקה. אי אפשר שהעוברים והשבים, הלכים יגעים, לא ימצאו בתוך העיר מקומות מרגוע וטיול. אי אפשר גם שהתינוקות של השכונות יהיו משוטטים ומתרוצצים ברחובות בין האבטומובילים והעגלות ונתונים לאבק ולסכנת מוות, מחוסר מקומות לשעשועים בקרבת מקום. צריך גם להתחשב עם הרושם הרע שחוסר גינות וירק עושה על אורחי חו"ל ועל אורחים מפנים הארץ, כיוון שהרושם הראשון של כל עיר בא מתוך מידת הירק שלה. יש בזה גם צד הגייני גדול לטיהור האוויר ולהבראתו, בייחוד כשרוצים להפוך את תל אביב לעיר מרפא. תיכף ומיד, בלי שום דחייה, יש לגשת לסידור גן העיר המרכזי - גן מאיר. חוששני מאוד, פן על ידי הדחייה תישמט סוף סוף האדמה המיועדת לכך ותמלא בניינים תחת עצים. שגיאה גדולה תעשה העיריה, אם תצמצם את הגן הזה ותתפוס את המועט. להפך, יש לתפוס את המרו בה ולהרחיב עד כמה שאפשר את גבולותיו, כיוון שבעתיד הקרוב ייראה אף הוא כגן קטן כלפי ריבוי האוכלסים המקומיים. "ובכלל, צריכה העיריה להקפיד על ריבוי העצים בעיר. הכל יודעים שפרסומה של אודסה בתור 'היפהפיה הדרומית' היה בעיקר משום ריבוי השדרות והאילנות שבה. בייחוד זקוקה לכך עיריה צעירה כתל אביב, כי אוי ואבוי לנערה צעירה שהיא קירחת. "אגב: בקשר עם השאיפה להפוך את תל אביב לעיר מרפא, יש כמובן לתקן קלקלה אחת גדולה - שפת הים - שטינפוה בבניינים רעועים. לדעתי, יש להסיר את כל הבניינים ואת בתי הרחצה - אפילו את שכונת רוזנפלד יש להרחיק - ולהתחיל לטפל באופן רציני מאוד בשכלול שפת הים, שיש להרחיבה ולתקנה על פי כל חוקי הפליאז'ים (חופים - י.ח) המתוקנים באירופה. על כל פנים, ברי לי, כי במצב כמו שהוא אי אפשר להשאיר את הדבר. "לשיפור העיר צריכה להיות בכלל הקפדה חמורה בצורת הבניינים. לפי בנייני הרחובות עד עכשיו אין שום פרצוף- פנים ואופי לא לשום שכונה ולא לשום רחוב. בכל רחוב יש תערובת של סגנוני ם שונים. אפילו מן הצד הסימטרי החיצוני יש ליקוי ברחובות ועל כן נחוצה חו מרה יתרה בעניין זה. אין כוונתי שייטלו את החופש מאת אדריכלים ויעמיסו עליה ם תוכניות קאזיוניות (סטנדרטיות - י.ח) אבל גם לחופש יש גבול ואדריכל מוכ רח להתחשב עם הצורה הסופית של הרחוב כולו. הוא מוכרח לשים לב לבתי השכנים ולסגנונם ולהשתדל לקרב את צורת בניינו לצורת הבניינים השכנים, כדי שלא לקלקל את ההרמוניה הכללית של הרחוב. בכל הערים המתוקנות מקפידים שכל שכונה ושכונה תשמור על פרצופה הארכיטקטורי המיוחד. "מן ההכרח גם להעמיד את שטח הבניין במידה אחת. לכאורה יש הגבלות ואסור למלא את כל הריווח בבניינים, אבל כנראה שלפעמים אין מקפידים בעניין, בייחוד במקומות המרכזיים שמחיר הקרקע שלהם רב. צריך אפוא, להחמיר מאוד בכל מקום ולא לתת בשום פנים שימלאו את כל השטח אלא להשאיר שטח מסוים לצד הרחוב לשם נטיעת עצים, ובייחוד ברחובות הצרים שאין שם נטיעות עיר. עם זה יש להזדרז ולרצף בבטון גם את רצועות החול הערומות הנמשכות משני צדי הכביש בכמה רחובות. רצועות אלה מרבות אבק ומזהמות גם את החלק המרוצף של הכביש. וחוץ מזה, יש בכך גם משום הפסד לגוף הכביש, שהוא ממהר להתקלקל ולהישבר בהיותו פרוץ משני צדדיו. "כקלקלה גדולה לעיר אני רואה בוויטרינות מכוערות ברחובות המסחריים. היה כדאי שהעיריה תעיר על כך את אוזן הסוחרים ובעלי החנויות. הרושם הראשון למראה חלונות ראווה אלה הוא של עיירה קטנה בפולין עם כל חוסר הטעם של משרתי החנויות, המכניסים לתוך החלונות גיבוב של כל מיני סחורות בלי שום רגש אסתטי. יש להורותם כי עריכת ויטרינות היא אמנות ודורשת טעם טוב מיוחד. "ועוד יש לעשות לשיפור העיר, אבל אלה הקווים העיקריים והחשובים ביותר לדעתי. ואין לסמוך בעניין זה של שיפור העיר על איניציאטיבה (יוזמה - י.ח) של חברות אנשים מתנדבים. העיריה צריכה משום כן לקחת את האיניציאטיבה בעניין זה בידיה ולהדריך את הקהל. אחרי כן יבואו גם המתנדבים".
לדמיין את ביאליק מתהלך ברחובות תל אביב, עוצר מיוזע כולו אצל הקסיוקאית (הליטאית, כנראה) ואומר לה את המשפט הנ"ל.... מעניין מה היתה תגובתה לו היה משתמש במילה 'שפריץ' (שהיתה מילה נרדפת לגזוז בימים ההם): "השפריציני ואגרשך...." ועוד על ביאליק, סיוריו, מעורבותו ושיריו. לא מזמן התפרסם בעיתון תל אביב, מאמר שכתב ביאליק ב-1932 בעיתון העירייה שנקרא "ידיעות עיריית תל אביב", תחת הכותרת: "נבואת הזעם של ביאליק". המאמר, "מה לעשות לשכלולה של תל אביב" מצביע על מעורבתו והאיכפתיות שהפגין כלפי העיר. (ציטוט המאמר - למטה) מצד שני, שמעתי האומרים שביאליק היה סך הכל עוד אחד מה'עסקנים הקטנים', שרכשו להם קשרים בעירייה עם המקורבים ביותר לצלחת, ותוך כך - הביא להכללת ספריו בתכנית הלימודים של כלל בתי הספר, צעד שהביא לצמיחתו הכלכלית המהירה.... ********** ציטוט המאמר כפי שהתפרסם בעיתון "תל אביב": "מה לעשות לשכלולה של תל אביב?" / ח.נ. ביאליק / 1932 "אלה שבאו לתל אביב בראשיתה - לא צפו למרחוק, כי עתידה תל אביב להיבנות בטמפו מהיר ושעתידים להצטרף אליה במשך השנים שכונות שכונות והיו לעיר אחרת. לפיכך לא נקבעה לתל אביב תוכנית כוללת מראש. וכך הלכה העיר ונבנתה שכונות שכונות על ידי חברות בודדות. מכאן כל הפגימות שבעיר: הרחובות עשויים ברכים ברכים, עקמומיות עקמומיות. אין רחובות ישרים וארוכים, פרוספקטים, המתמתחים לאורך גדול, שעליהם תפארת כל עיר. בייחוד גדולה הקלקלה של העלמת פני הים מכמה רחובות. היתה זו שגיאה גדולה מלכתחילה, אבל על כך אין להאשים את הבונים הראשונים, משום שלא היו להם אמצעים מספיקי ם כדי רכישת שטח גדול בבת אחת. אין אנו למודים באופקים רחבים של מקום וז מן במאסשטאב (קנה מידה - י.ח) מדיני. משום כך לא ראינו את הנולד ולא תפסנו מראש את ההיקף הגדול של תל אביב. "אבל על מה יש לטעון? לאחר שכבר נעשה מעשה - מדוע לא ניצלו את התוכנית בדיעבד שנעשתה כבר לתוכנית שלעתיד לבוא. גם בתוכנית שבדיעבד יש מקום להכניס כוונה ותכליתיות. גם בתחומים ובגבולות של תל אביב הקיימת אפשר היה להכניס צורה שיש בה מן הטעם הטוב. בעניין זה צריכה לעסוק בהתמדה מועצת מומחים, בנאים-אמנים, שעליהם לטפל ולחזור ולטפל בשיפור העיר ובסיגולה לתכלית של תועלת עירונית. כדאי היה אפילו להקריב קורבנות בהווה, לשם ע תידה הקרוב והרחוק של תל אביב. אין ספק כי התפשטותה של תל אביב תיעשה מכאן ולהבא בטמפו מהיר, ואולי בקנה מידה גדול עוד יותר מאשר עד כה. מן הצורך לשקול אפוא את ההפסד של עכשיו כנגד שכר העתיד, ולתקן כבר מעכשיו תיקונים רבים, אפילו אם הם כרוכים בהוצאות. "הנני רואה פשוט אסון גדול לעיר בעתיד הקרוב, אם לא ידאגו בעוד מועד להכניס לתוך השטח הבנוי, כבר בתוך השכונות, מספר מסוים של גינות קטנות מפוזרות פה ושם, סקוורים. לתכלית זו כדאי להפקיע מגרשים פנויים. בשום פנים אין להשאיר את העיר כמו שהיא בעינה כיום, בלי גינות במידה מספיקה. אי אפשר שהעוברים והשבים, הלכים יגעים, לא ימצאו בתוך העיר מקומות מרגוע וטיול. אי אפשר גם שהתינוקות של השכונות יהיו משוטטים ומתרוצצים ברחובות בין האבטומובילים והעגלות ונתונים לאבק ולסכנת מוות, מחוסר מקומות לשעשועים בקרבת מקום. צריך גם להתחשב עם הרושם הרע שחוסר גינות וירק עושה על אורחי חו"ל ועל אורחים מפנים הארץ, כיוון שהרושם הראשון של כל עיר בא מתוך מידת הירק שלה. יש בזה גם צד הגייני גדול לטיהור האוויר ולהבראתו, בייחוד כשרוצים להפוך את תל אביב לעיר מרפא. תיכף ומיד, בלי שום דחייה, יש לגשת לסידור גן העיר המרכזי - גן מאיר. חוששני מאוד, פן על ידי הדחייה תישמט סוף סוף האדמה המיועדת לכך ותמלא בניינים תחת עצים. שגיאה גדולה תעשה העיריה, אם תצמצם את הגן הזה ותתפוס את המועט. להפך, יש לתפוס את המרו בה ולהרחיב עד כמה שאפשר את גבולותיו, כיוון שבעתיד הקרוב ייראה אף הוא כגן קטן כלפי ריבוי האוכלסים המקומיים. "ובכלל, צריכה העיריה להקפיד על ריבוי העצים בעיר. הכל יודעים שפרסומה של אודסה בתור 'היפהפיה הדרומית' היה בעיקר משום ריבוי השדרות והאילנות שבה. בייחוד זקוקה לכך עיריה צעירה כתל אביב, כי אוי ואבוי לנערה צעירה שהיא קירחת. "אגב: בקשר עם השאיפה להפוך את תל אביב לעיר מרפא, יש כמובן לתקן קלקלה אחת גדולה - שפת הים - שטינפוה בבניינים רעועים. לדעתי, יש להסיר את כל הבניינים ואת בתי הרחצה - אפילו את שכונת רוזנפלד יש להרחיק - ולהתחיל לטפל באופן רציני מאוד בשכלול שפת הים, שיש להרחיבה ולתקנה על פי כל חוקי הפליאז'ים (חופים - י.ח) המתוקנים באירופה. על כל פנים, ברי לי, כי במצב כמו שהוא אי אפשר להשאיר את הדבר. "לשיפור העיר צריכה להיות בכלל הקפדה חמורה בצורת הבניינים. לפי בנייני הרחובות עד עכשיו אין שום פרצוף- פנים ואופי לא לשום שכונה ולא לשום רחוב. בכל רחוב יש תערובת של סגנוני ם שונים. אפילו מן הצד הסימטרי החיצוני יש ליקוי ברחובות ועל כן נחוצה חו מרה יתרה בעניין זה. אין כוונתי שייטלו את החופש מאת אדריכלים ויעמיסו עליה ם תוכניות קאזיוניות (סטנדרטיות - י.ח) אבל גם לחופש יש גבול ואדריכל מוכ רח להתחשב עם הצורה הסופית של הרחוב כולו. הוא מוכרח לשים לב לבתי השכנים ולסגנונם ולהשתדל לקרב את צורת בניינו לצורת הבניינים השכנים, כדי שלא לקלקל את ההרמוניה הכללית של הרחוב. בכל הערים המתוקנות מקפידים שכל שכונה ושכונה תשמור על פרצופה הארכיטקטורי המיוחד. "מן ההכרח גם להעמיד את שטח הבניין במידה אחת. לכאורה יש הגבלות ואסור למלא את כל הריווח בבניינים, אבל כנראה שלפעמים אין מקפידים בעניין, בייחוד במקומות המרכזיים שמחיר הקרקע שלהם רב. צריך אפוא, להחמיר מאוד בכל מקום ולא לתת בשום פנים שימלאו את כל השטח אלא להשאיר שטח מסוים לצד הרחוב לשם נטיעת עצים, ובייחוד ברחובות הצרים שאין שם נטיעות עיר. עם זה יש להזדרז ולרצף בבטון גם את רצועות החול הערומות הנמשכות משני צדי הכביש בכמה רחובות. רצועות אלה מרבות אבק ומזהמות גם את החלק המרוצף של הכביש. וחוץ מזה, יש בכך גם משום הפסד לגוף הכביש, שהוא ממהר להתקלקל ולהישבר בהיותו פרוץ משני צדדיו. "כקלקלה גדולה לעיר אני רואה בוויטרינות מכוערות ברחובות המסחריים. היה כדאי שהעיריה תעיר על כך את אוזן הסוחרים ובעלי החנויות. הרושם הראשון למראה חלונות ראווה אלה הוא של עיירה קטנה בפולין עם כל חוסר הטעם של משרתי החנויות, המכניסים לתוך החלונות גיבוב של כל מיני סחורות בלי שום רגש אסתטי. יש להורותם כי עריכת ויטרינות היא אמנות ודורשת טעם טוב מיוחד. "ועוד יש לעשות לשיפור העיר, אבל אלה הקווים העיקריים והחשובים ביותר לדעתי. ואין לסמוך בעניין זה של שיפור העיר על איניציאטיבה (יוזמה - י.ח) של חברות אנשים מתנדבים. העיריה צריכה משום כן לקחת את האיניציאטיבה בעניין זה בידיה ולהדריך את הקהל. אחרי כן יבואו גם המתנדבים".
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.