חמשת השלבים

חמשת השלבים

שלב ראשון הכחשה.
בתחילה החרדים לגלגו על לפיד, הוא עיכב על התשלום לישיבות והם אמרו שהוא סתם עושה דאווניים כי הכסף בכלל עבר אבל אז הסתבר שהכסף לא עבר, אז הם נכנסו לשלב הבא

שלב שני כעס.
הקימו קול זעקה, לפיד הוא היטלר והממשלה היא ממשלת זדון זעק אייכלר וזעקו העיתונים בקול ניחר, והבית היהודי זה בכלל בית של גויים וכולם יישרפו בגיהנם, אבל הכעס וזעקות השבר לא עזרו אז הם נכנסו לשלב הבא

שלב שלישי מיקוח.
משא ומתן, אולי לא יהיו סקנקציות פליליות, נעשה הפגנה ענקית אם תעשו סנקציות פליליות, בבקשה בואו נדחה את זה לעוד כמה שנים, איומים במלחמה, גם זה לא עזר אז הם נכנסו לשלב הבא

שלב רביעי דיכאון.
למה לנו להיות פה בישראל, נרד מהארץ, נוציא ויזות, ניסע למרוקו, אין טעם לחיינו אם נצטרך להתגייס ולעבוד כמו כל איש פשוט בישראל שלא רכש השכלה ועובד בבאסטה או בניקיון.

שלב חמישי קבלה.
הבנה שהחיים הטובים נגמרו, אין ארוחות חינם, קונדומים יחולקו חינם בבתי הכנסת כי אין עוד אפשרות לממן 10 ילדים לכל משפחה, המדינה תפסיק לממן מוסדות דת וכל חבר בבית כנסת ישלם ממיטב כספו, כל אחד יצטרך להתגייס לצבא או שירות לאומי או שישללו ממנו זכויות אזרחיות בסיסיות.
 
תגידו, זה באמת מורגש? אין כסף למוסדות דת?

ואני אומר את זה מתוך סקרנות, מכיוון שחשבתי שהבחור שסיפרתי עליו הוא מקרה יוצא דופן.
 
שאלתי את דוס אנוס

שלפעמים כותב פה. הוא ראש ישיבה ליטאית דבריו "המצב קשה מאוד" אבל לפי דעתו פגיעה תורגש בתווך ארוך
 
איזה שטויות....

הסיכוי שמשהו יקרה בעקבות החוק שואף לאפס מצידו השמאלי....

הם יודעים טוב מאוד שהחוק הזה על הנייר. כלום לא ישתנה בקדנציה הבאה הכל יתהפך. הם חייבים אבל בינתיים לעשות כאילו הם נלחמים כדי שלא יגידו להם אח"כ לא אכפת לכם....
 
למעלה