חמשה עשר באב
המופיעות בסוף מסכת תענית. 1. הותרו שבטים לבוא זה בזה. שעד שכבשו ונחלה, אק לבני דודיהן תהיין לנשים כנאמר לבנות צלפחד. ולאחר שכבשו ונחלו, הותרו, וזה היה בטו באב. 2. יום שהותר בנימין לבוא בקהל כפי שכתבתם. 3. יום שכלו בו מיתי מדבר. 4. יום שניתנו בו הרוגי ביתר לקבורה. 5. יום שפסקו בו לכרות עצים למערכת המזבח. לפי שמאז ואילך העצים אינם יכולים להתייבש כ"כ, כי שיא הקיץ חלף כבר. ויש חשש שמפני לחות העצים, יתליעו. ועץ עם תולעת נפסל למערכת עיצי המזבח. כל זה בסוף מסכת תענית [דף ל' ע"ב]. ואם כבר, אז משהו מהגיגיי. ל' ע"ב אמר רבי שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכו'. ט"ו באב מאי היא וכו', אמר רב יוסף אמר רב נחמן יום שהותר שבט בנימין לבוא בקהל, שנאמר ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר איש ממנו לא יתן בתו לבנימן לאשה (שופטים כא). מאי דרוש, אמר רב ממנו ולא מבנינו. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן יום שכלו בו מתי מדבר וכו'. וחשבתי במה שהמרגלים אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו (במדבר יג. לא), פיהם הכשילם. ממנו ולא מבנינו. ולכן ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה (במדבר יד. לב), רק וטפכם וגו' והביאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה (במדבר יד. לא). ואולי גם זה מה שבהבמשך הגמרא, אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן יום שכלו בו מתי מדבר וכו', כי זה המשך הדברים. מה שאמרו כי חזק הוא ממנו, היינו ממנו ולא מבנינו הזה, כלה אף הוא באותו יום חמשה עשר באב.
המופיעות בסוף מסכת תענית. 1. הותרו שבטים לבוא זה בזה. שעד שכבשו ונחלה, אק לבני דודיהן תהיין לנשים כנאמר לבנות צלפחד. ולאחר שכבשו ונחלו, הותרו, וזה היה בטו באב. 2. יום שהותר בנימין לבוא בקהל כפי שכתבתם. 3. יום שכלו בו מיתי מדבר. 4. יום שניתנו בו הרוגי ביתר לקבורה. 5. יום שפסקו בו לכרות עצים למערכת המזבח. לפי שמאז ואילך העצים אינם יכולים להתייבש כ"כ, כי שיא הקיץ חלף כבר. ויש חשש שמפני לחות העצים, יתליעו. ועץ עם תולעת נפסל למערכת עיצי המזבח. כל זה בסוף מסכת תענית [דף ל' ע"ב]. ואם כבר, אז משהו מהגיגיי. ל' ע"ב אמר רבי שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכו'. ט"ו באב מאי היא וכו', אמר רב יוסף אמר רב נחמן יום שהותר שבט בנימין לבוא בקהל, שנאמר ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר איש ממנו לא יתן בתו לבנימן לאשה (שופטים כא). מאי דרוש, אמר רב ממנו ולא מבנינו. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן יום שכלו בו מתי מדבר וכו'. וחשבתי במה שהמרגלים אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו (במדבר יג. לא), פיהם הכשילם. ממנו ולא מבנינו. ולכן ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה (במדבר יד. לב), רק וטפכם וגו' והביאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה (במדבר יד. לא). ואולי גם זה מה שבהבמשך הגמרא, אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן יום שכלו בו מתי מדבר וכו', כי זה המשך הדברים. מה שאמרו כי חזק הוא ממנו, היינו ממנו ולא מבנינו הזה, כלה אף הוא באותו יום חמשה עשר באב.