חמץ

[adivinanza]

חמץ

שלום לכולם
אני לא כל כך חזקה בעניין ואני מנסה להבין בקשר למכירת חמץ והימצאות חמץ בבית.
אנחנו מנקים היטב את הבית בדרך כלל והורי מוכרים חמץ אבל לאחרונה שמעתי על אנשים מחמירים יותר שפשוט זורקים את כל החמץ מה שנראה לי ממש חבל כשאפשר למכור.
1. אם מוכרים חמץ, האם צריך שהכל יהיה מרוכז בארון אחד או שאפשר בארונות שונים ועטוף היטב במקפיא לדוגמא?
2. האם המכירה "תופסת" אם אנו נמצאים בבית בזמן הפסח?
3. האם אין כל בעיה להשתמש בחמץ שאחרי הפסח?
4. שיבולי חיטה יבשים שקיימים לבית לצורך קישוט (כמו פרחים מיובשים) נחשבים חמץ?

תודה רבה!

 

[המאוחרמדי]

כל מה שצריך לדעת על מכירת חמץ

איזה חמץ מוכרים: במכירת החמץ מוכרים כל חמץ שעתיד להשאר ברשותנו במהלך הפסח . כגון שיש הרבה ממנו, או שיהיה בזה הפסד גדול להשליכו לאשפה או לבערו.

מי שיודע על יהודים שאינם אוכלים חמץ בפסח אך שומרים את החמץ שלהם בבית במקום סגור ומבלי למכור אותו. יכול למכור אותו בשבילם ובזה להציל אותם מאיסור תורה! ורצוי לבקש רשות למכור עבורם את החמץ במידת האפשר.

מה לעשות עם החמץ שעתיד להמכר: יש לסגור את החמץ בארון ולנעול את דלתותיו, או להדביק אותן בנייר דבק. וכן לכסות, כגון בנייר כסף, את התא במקרר שבו משאירים חמץ שימכר לגוי למהלך הפסח. טוב לכתוב פתקים "חמץ שנמכר" על המקומות בהם יהיו דברי החמץ. וכן, אין לפתוח את המקומות הללו במהלך הפסח לשום צורך.

איך זה עובד: מצטרפים לרשימה של הרבנות המקומית, דרך הרב המקומי, טלפון, פקס או אינטרנט (הכל בחינם). בערב חג הפסח הרבנות מוכרת לגוי את החמץ של כל מי שנמצא ברשימות הללו, ע"י כתב מכירה. והמנהג הזה כשר מבחינה הלכתית ואין לערער עליו בשום אופן.

אתר למכירת חמץ בחינם באינטרנט (יש לכתוב פרטים נכונים):
https://secure24.livessl.com/emuna/ssl/passover/new.html

עד מתי אפשר להצטרף לרשימות: הרשימות בדר"כ פתוחות עד יום לפני ערב החג, השנה יום ראשון. אפשר להצטרף אליהן גם לפני שהבית נקי כולו מחמץ, והעיקר שיודעים איפה יהיה החמץ שנסגור ונמכור.

חמץ שעבר עליו הפסח: חמץ אשר לא נמכר לגוי ועבר עליו הפסח כשהוא ברשותו של היהודי ובבעלותו, אסור באכילה אף לאחר הפסח.

משום כך אין לקנות שום מצרך שיש בו חמץ, לאחר הפסח, בין מאכל בין משקה , אלא מבעלי מכולת שמכרו את החמץ שלהם לגוי, על ידי הרבנות המקומית כנהוג, ויש ברשותם תעודה מהרבנות עם תאריך מעודכן לאותה שנה. בלי תעודה כזו אסור לקנות דברי חמץ מהמקום ההוא עד שנדע בבירור שהחמץ הזה הגיע אליו אחרי הפסח (ואין מקום לסמוך על דברי בעל המכולת בזה).

לקוח מכאן: http://www.facebook.com/halachot
כל ההלכות ע"פ הילקוט יוסף.

 

[המאוחרמדי]

לפיכך תשובות לרוב שאלותייך

1. אם מוכרים חמץ, האם צריך שהכל יהיה מרוכז בארון אחד או שאפשר בארונות שונים ועטוף היטב במקפיא לדוגמא?

- אפשר שיהיו כמה מקומות בהם ירוכז החמץ, אבל שלא יהיה מפוזר בין הארונות, והעיקר שהארון או התא של החמץ המרוכז יהיה סגור היטב וטוב לכתוב על זה פתק "חמץ שנמכר". גם במקפיא בתא שמייחדים לחמץ צריך לסגור אותו ולכסות לדוגמא בנייר כסף, ולכתוב פתק "חמץ."

2. האם המכירה "תופסת" אם אנו נמצאים בבית בזמן הפסח?

- בוודאי.

3. האם אין כל בעיה להשתמש בחמץ שאחרי הפסח?

- רק בהנחה שמכרתם את החמץ הסגור היטב קודם לפסח דרך הרבנות. אחרי הפסח הרבנות חוזרות לקנות את החמץ הזה מהגוי וקצת אחרי שאפשר לשער שהרבנות קנתה כבר את החמץ, אפשר לחזור ולאוכלו בלי חשש בצאת הפסח. דין חמץ שעבר עליו הפסח שייך רק בחמץ שהיה בבעלות יהודי במהלך הפסח, אבל החמץ שהיה ברשותכם ונמכר לגוי לא היה בבעלותכם בפסח, אלא בבעלות הגוי.

 

[אופירA]

עוד תשובות

גרעיני חיטה אינם חמץ, לכן אין צורך לזרוק שיבולים לקישוט.

מכירה שנעשתה כדין מאפשרת להשתמש ללא חשש בחמץ אחרי הפסח.
המקומות בבית שבהם נמצא החמץ מושכרים לגוי, ומותר לו להגיע לבית כשירצה ולקחת את החמץ שלו, שנמצא במקומות הללו. ברור שאסור לו לפרוץ לדירה, להגיע בשעות לא מקובלות ללא תיאום מוסכם וכדומה. אבל בהחלט אפשר להשכיר לשימושו ארון מסוים בבית שלי, בתנאי הכניסה הסבירים לבית שאינו שלו.

יש הרבה שאלות אם המכירה נעשתה כדין, אם המוכר התכוון באמת למכור או לא ממש, ועוד שאלות.
לכן יראי שמיים לא ימכרו חמץ גמור, ובתי הדין של היראים מאוד יורו שלא למכור חמץ גמור כלל וכלל, אלא להשמיד כל שארית.
חבל לזרוק כאשר אפשר כמה שבועות/חודשים מראש לתכנן צריכה מושכלת על מנת שלא יישאר הרבה לזרוק, וזה מה שעושים המחמירים ברמת העיקרון. אבל לא חבל לזרוק אם ברגע האחרון מצאתי חבילה שלמה של מוצר חמץ ואין לי זמן להשתמש בה. כי ביעור חמץ זה מצווה חשובה מאוד. ולמכור חמץ גמור מותר רק במקום של הפסד מרובה, ולא במקום של הפסד מועט (כגון 50 ש"ח שעולה עיסת גפילטע פיש וכד').
כך שיש עניין לא רק למחמירים מאוד, לזרוק את כל החמץ הגמור מהבית ולא למכור אותו. אם זה לא סטוק וויסקי יקר מאוד, או לא סחורה רבה של אטריות כמו במכולת, וכד'.

אבל מי שלא מעוניין לזרוק את החמץ המועט שלו, יכול למכור ברבנות ובבתי דין שמוכרים, כי כל הרבנויות מוכרות גם חמץ גמור של אנשים פרטיים, כי עדיף שימכרו את החמץ הגמור גם בכמות קטנה שאינה הפסד גדול, מאשר שלא ימכרו כלל.

 

[adivinanza]

תודה רבה לשניכם! עזרתם לי מאוד